שיירי קרבן/קידושין/ב/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחלפא שיטתיה דר"י בן פזי וקשה הא מתני' דמעשר שני רישא כר"מ דתנן מע"ש אין מוכרין אותו דממון גבוה הוא אם כן סיפא נמי כר"מ דקסבר המקדש בחלקו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אינה מקודשת הלכך מפרש למתני' דהתם בכור חי ולא שחוט ומודה ר"מ דמחיים בקדשים קלים מקודשת כר"י הגלילי דאמר ממון בעלים הוא ומתני' דהכא לאחר שחיטה איירי מדקתני המקדש בחלקו וכדדייק בבבלי אמשנתינו. וא"ל אם כן מ"ש דתנן התם בכור מוכרין אוחו תמים חי הא בכל הקדשים נמי כן הוא דאיכא לאוקמי כאבא יוסי בן דוסתאי דאמר לא אמר בן עזאי דקדשים קלים ממון בעלים הוא מחיים אלא בבכור בלבד ויש לומר אי כר"מ אפי' מחיים נמי לא דהא אמר ר"י בן פזי דר"מ יליף ליה כל הקדשים ממעשר בהמה ובמעשר בהמה אפי' מחיים נמי לא כדתנן התם בסיפא מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי אך קשה דלמא שאני בכור דכתיב ביה ובשרם יהיה לך כחזה התנופה דבשרו אסור לאחר שחיטה ממילא שמעי' דמחיים שרי דאל"כ ל"ל קרא הא איכא למילף ממעשר בהמה כדילפינן מיניה כל הקדשים וע"ק למאי דאמרינן דר"מ כבן עזאי ס"ל ומרבי' בכור מקרא דכתיב ומעלה מעל בה' דממון בעלים הוא מחיים אבל לא שאר כל הקדשים כדפירש"י התם דשאני שלמים שהן טעונים סמיכה ונסכי' ותנופת חזה ושוק משא"כ בכור ומעשר אע"ג דשוה לבכור בכל אלה מ"מ מפורש ביה קרא דאינו נמכר אם כן הא דאר"י בן פזי דר"מ יליף כל הקדשי' ממעשר בהמה לאו מבכור איירי:

במקדש בחיי' וכו'. וקשה אם כן מתני' דמעשר שני רישא ר"מ וסיפא רבנן ונראה דבהכי פליגי ר' לעזר ורבי יוחנן דר"ל קסבר דהדר ביה ר"מ והודה לר"י כי היכי דתיקום רישא וסיפא דמתני' דמ"ש בחד תנא ור' יוחנן סבר אין דרישא ר"מ וסיפא ר"י ודוחק וע"ק למה תהא מקודשת במקדש בחיי' מי יימר שיגיע לו חלק השוה פרוטה ומי יומר שלא יפול בו מום ולא יגיע על חלקו שום דבר או שמא ימות ויקבר:

היידא מחלוקת. וקשה למה לא קשיא לי' לר' יוסה אף על ר' לעזר דאמר חוץ משירי מנתות ול"ק נמי וחוץ ממעשר שני דהא לרבי מאיר תרוויהו ממון גבוה הם ולית ליה זכייה בגוייהו:

במה קידשה. וקשה הא לכ"ע אינה מקודשת אלא אדר' יהודה פריך ואשה בעזרה מנין ויש לומר אברייתא קאי דתני' ר' יהודה אומר מקודשת ור' יוסי אומר אינה מקודשת וכ"ה בבבלי:

וקשיא ויש חטאת קריבה עולה וכו'. הרשב"א בחידושיו מעתיק דברי הירושלמי כאשר הם לפנינו וגירסתי שבקונ' עיקר שכן היא במסכת שקלים ולולי כן היה נ"ל להגיה כל דברי ר"ז בתר תירוצו דרב אחא בר יעקב. ומאי דמשני תנאי ב"ד הוא על המותרות נ"ל דקסבר ר"ח דבכל השופרות לא היה רק מותרות וכן מפורש בדברי הרמב"ם פ"ד מה' שקלים ע"ש ובכ"מ אך ביומא דף נ"ה ובפסחים לא משמע כן. גם קשיא לי אם כן כל השופרות הללו למה לי וצ"ע ועיין מ"ש שם בשקלים בתוספות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף