קרן אורה/נדרים/לח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png לח TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
שלמי נדרים
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


דף ל"ח ע"ב

ר"ן בד"ה שאם ירצה כו' כתב דהא דשרי ר"א בבהמה טמאה היינו מזונות יתירים אבל כדי חייו ודאי אסור דמהנהו בזה וכן כתב לקמן גבי עבדיו ושפחותיו הכנענים דוקא מזונות יתירין אבל כדי חייו אסור וכן כתב הרא"ש ז"ל בפסקיו וכבר כתבתי לעיל דהא דזן את אשתו ע"כ מיירי אפילו במזון כדי חייו מדתנן אע"פ שהוא חייב וכן מצאתי להרשב"א ז"ל שדחה מטעם זה דברי המפרשים במזונות יתירין וא"כ כה"ג מיירי נמי מזונות בהמתו אפילו כדי חייו ובעבדיו ושפחותיו יותר קשה כיון דקצת מצוה לפרנסם א"כ הוי דומיא דמזונות אשתו ובניו דיכול לזון בכל גוונא משום דאדעתא דנפשיה קעביד ואיהו ממילא מתהני אלא דבגמרא משמע דהא דזן את עבדיו הוא משום דאין לו הנאה מזה דלמנחרותא עבידן ולא שייכא מצוה בהא אלא די"ל דכדי חייו מותר משום מצוה:

ובגמרא איירי במזונות יתירין דלא שייכא מצוה ואפ"ה מותר משום דלמנחרותא עבידן ואין לו הנאה מזה ומדברי הרמב"ם ז"ל נראה דאפילו מזונות כדי חייו מותר בעבד שכתב לעבד ושפחה בהדי אשתו ובניו,. אלא דמש"כ בכולהו אע"פ שהוא חייב במזונותיהן משמע דקאי אפילו אעבד ושפחה צ"ע דהא הוא ז"ל פסק דיכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך ועיין רש"י ז"ל לקמן:

שם בד"ה ובבתו בוגרת כו' אי נמי כי קאמר מדעתה למעוטי דעתו דחתן כו' משמע דס"ל להר"ן ז"ל דשליחות אסור אפילו בדבר שאין צריך שליחות דלמאן דס"ל דשליחות לא אסור אלא בדבר הצריך שליחות א"כ אפילו לדעתו דחתן מותר וכן כתב הרשב"א ז"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף