קרבן העדה/כתובות/א/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ונסתחפ' שדך מטר סוחף בא על שדך והפסידה כלומר מזלך גרם ותן לי כתובתי:

והי' מקחי מקח טעות. ואין לך כתובה ממני:

גמ' ר' ירמיה. פריך מעתה לר"ג ולר"א דהיא נאמנת א"כ לדידהו אין לטעון טענת בתולים ואיך יהיו כל המשניות שבפרקין דלא כוותייהו:

וחזר. ר"י ואמר לעולם אף לר"ג ולר"א יש לטעון טענת בתולים בששותקת ואינ' מכחישתו שנבעלה לאחר:

ואפי' תימר במדברת. כלומר אי נמי אפי' במכחישתו אפי' לר"ג ור"א הוא נאמן כגון שמכחישתו ואומרת שמצא בתולי' ואיבד אבל באומרת משארסתני נאנסתי או מוכת עץ אני היא נאמנת ובסמוך מפרש טעמא:

ופריך ותהא נאמנת. במדברת דהא אית לה חזק' דגופא דבתולה נולדה וגם יש לה חזקת כשרות:

ומשני לית יכיל. א"א לו' כן דתיהני לה חזקה זו דהא מיהת ס' סוטה היא וכדא"ר אילא בשם ר"ל:

ופריך הכא. במתני' את אומר שנאמנת והכא בשותקת או במדברת שמצא ואיבד את אומר שאינה נאמנת מ"ש הכא ומ"ש הכא:

ומשני תמן. במתני' דהכא שניהם מודים שפ"פ מצא ואין כאן הכחשה ומה שאומרת משארסתני נאנסתי או מוכת עץ אני דאיהי קים לה ואיהו לא קים ליה הו"ל ברי ושמא ברי עדיף לכך נאמנת אבל בשותקת או מכחישתו דטענתו ברי אינה נאמנת:

תמן תנינן. לקמן פ' המדיר:

ועודה בבית אביה. והארוס אינו רוצה לכנסה:

האב. אם בא לתבוע כתובה מן האירוסי' מזה שממאן לקחתה צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו בה מומין אלו ונסתחפ' שדהו:

ה"ג מתני' דר' יהושע ודלא כר"ג ור"א. וכ"ה בבבלי פ' המדיר. וה"פ טעמא דמייתי האב ראיה איהו מהימן הא לא מייתי האב ראיה הבעל מהימן כר"י דמתני' דאמר לא מפיה אנו חיין ולא אמרי' הואיל וספק הוא בידינו העמד הגוף על חזקתו ובתולה נולדה ה"ה הכא לא מוקמינן הגוף על חזקתו שנולדה בלא מומין ודלא כר"ג ור"א דאמרי היא נאמנת ומעמידין הגוף על חזקתו:

שנייא היא מומין. שאני מומין שדרך המומין לבוא באדם בכל שעה וכיון דשכיחי לבוא לא שייך בהו חזקה דגופה אבל בתולים אין דרכה להבעל לאחר חזקת גופה חזקה גדולה היא:

אר"י. מרבני קדמאי ראינו שהן מדמין מומין לבתולין וילפי מומין ובתולין זה מזה וקשיא לר"י דאמר דלא דמיין:

שאם בא עליה. הארוס או איניש אחרינא באונס:

האב צריך להביא ראיה. שבא עליה הארוס או משנתארסה נאנסה כי היכי דבמומין עודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה:

ספק משכנסה וכו'. ועכשיו היא ברשות הבעל אע"פ שספק הוא שמא נולדו המומין ברשות האב אפ"ה על הבעל להביא ראיה דאמרינן כאן נמצא המום כאן היה ולא קודם לכן עד שיביא הבעל ראיה לדבריו:

מן. הנך בתולין ילפינן שהרי היא אומרת שנאבדו בתולי' בבית אביה משנתארסה אפ"ה הואיל ונכנסה לרשות הבעל על הבעל להביא ראיה:

ה"ג וכא על הבעל להביא ראיה. וה"פ גבי מומין נמי על הבעל להביא ראיה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף