הגדה של פסח (הפלאה)/מגיד/מדרש עשרת המכות

הגדה של פסח || הגדה של פסח (הפלאה)     ויוציאנו ה' • מימרא דרבן גמליאל

ויוציאנו ה' • מימרא דרבן גמליאל ‏מעבר לתחתית הדף לנוסח ההגדה דפים מקושרים צור דיון על קטע זה לדיון כללי על קטע ההגדה הנוכחי

הגדה של פסח מפרשי ההגדה טעמא דקרא כוס אליהו מעשה נסים מרבה לספר עיון תפילה קמחא דאבשונא שבלי הלקט

הגדה של פסח   מגידרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. בְּמִצְרַיִם מָה הוּא אוֹמֵר. וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא. וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ:

כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.

עֶבְרָה אַחַת.

וָזַעַם שְׁתַּיִם.

וְצָרָה שָׁלֹשׁ.

מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים אַרְבַּע.

אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר יְִשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.

חֲרוֹן אַפּוֹ אַחַת.

עֶבְרָה שְׁתַּיִם.

וָזַעַם שָׁלֹשׁ.

וְצָרָה אַרְבַּע.

מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים חָמֵשׁ.

אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת:

---

---

הפלאה

---

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מנין אתה אומר כו' כמה לקו באצבע כו'. ולכאו' הא דקאמר דיד הוי חמשה פעמים כאצבע אע"ג דבגודל אינו אלא ד' בטפח ובזרת הוי ששה בטפח וכולן נקראו אצבעות וצ"ל דמ"מ העיקר שם אצבע נקרא אותו אצבע שהוא סמוך לגודל והם חמשה בטפח ועיין במג"א דיש נוהגין לזרוק מיין בשעת אמירת המכות באצבע הסמוך לגודל אך קשה הא כתיב ונתתי את ידי במצרים וכתיב ביד חזקה הוציאך הרי דגם במצרים לקו ביד ועוד נראה דהא אצבע אלהים היא הוא מכת כנים ועיין פירש"י שם נמצא שאין הכתובים סותרים זא"ז די"ל שלקו בכל אצבע שתי מכות נמצא בגודל לקו שתי מכות דם צפרדע ובכנים לקו באצבע הסמוך לגודל ובו לקו ג"כ מכת ערוב וכך בכל אצבע שני מכות והיינו דכתיב ונתתי את ידי במצרים נמצא קשה על ריה"ג מנ"ל דעל הים לקו חמשה פעמים כמו במצרים ונראה לפרש ע"פ מה שאמרו חז"ל והביאו רש"י ז"ל בפסוק ורדפו מכם חמשה מאה כו' וכי כן הוא החשבון והנה לא היה צריך לומר אלא מאה שני אלפים ירדופו אלא אינו דומה חמשה שרודפים למאה רודפים דהיינו משום שהם מסייען זא"ז וכמ"ש בחידושי כתובות דף ה' אהא דקאמר שם גדול עשה לצדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאלו בשמים וארץ כתיב ידי יסדה ארץ וימני טפחה שמים ואלו במעשה צדיקים כתיב מקדש ה' כוננו ידיך והיינו שני ידים שמסייעין זא"ז וא"כ ה"נ דאף בידו יסדה ארץ היינו יד שמאל הרי דגם מעשה שמים וארץ היה בשתי ידים אלא אינו דומה שהיה כל אחת ביד אחת ולא הי' מסייעין זא"ז משא"כ במעשה צדיקים כוננו ידיך והיינו שתי ידים שמסייעין זא"ז וא"כ ה"נ כיון דביד לקו בכל היד יחד אינו דומה למכת מצרים שהיה בכל אצבע בפני עצמה ולא היה מסייעין אצבעות זה לזה וכיון דמצינו גבי ורדפו מכם חמשה מאה במרובין המסייעין זא"ז הוא כפול חמשה פעמים שהרי לא היה צריך לומר אלא שני אלפים וכתיב רבבה דהוא עשרת אלפים למד ריה"ג מזה דעל הים לקו חמשה פעמים כמו במצרים יש לפרש ולומר הטעם בזה משום שכתבו המפרשים דהא דביזת הים לא הו"ל ממון ומיתה דאפילו בני נח פטורים מממון כמ"ש התוספות ברפ"ב דע"ז דלהכי בגזל ב"נ נהרג ולא ניתן להשבון משום דה"ל ממון ומיתה ופטור מממון היינו משום דביזת הים היה שכר עבודתן במצרים ומיתה היה על רדיפה ולא באו שני החיובים כאחד ואכתי קשה על מה שלקו על הים ה"ל מיתה ומלקות דנמי לא עבדינן על ד"א וצ"ל דמיתה נתחייבו על רדיפת ישראל דהרודף חייב מיתה אבל המכות נתחייבו על רדיפת הערב רב וכיון דהוה מלרות לזה וממון לזה שפיר נתיייבו וכיון שאחז"ל וחמשים עלו בני ישראל דהערב רב היה חמשה פעמים יותר מישראל לכן לקו חמשה פעמים כמו במצרים ויש לפרש מ"ש חז"ל תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף תורי זהב היינו ביזת הים ונקודות הכסף היינו ביזת מצרים וצריך להבין הא ביזת מצרים כבר היה בידם משעה שיצאו ממצרים ומה ענין ז לזה בשעת טביעתם בים י"ל דביזת הים זכו בה מתורת הפקר כדקיי"ל המציל מזוטו של ים הרי הוא שלו מפני שהבעלים מתיאשין וכן ביזת מצרים אף שהיה בידם מתורת שאלה ושואל חייב באונסין מ"מ כיון דקיי"ל דדין ד' שומרין אינו אלא בישראל דכתיב רעהו כדאיתא סוף פרק הזהב נמצא דלא נתחייבו ישראל באונסין דאפילו בשיעה פטורים ואיתא במדרש הפעם שלא מתו המצרים בים אלא על שפת הים כדי שלא יאמרו המצרים שגם ישראל נטבעו לכן לא מתו אלא כד שראו שישראל עומדים על שפת הים נמצא דבשעה שהיו עומדים על הים היו סבורים שמה שישראל שאלו מהם יהיה נאבד בים ונתיאשו מהם וזכו בהם ישראל באותה שעה הרי שלא זכו בביזת מצרים עד שעת טביעתן בים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף ·