מראה הפנים/שבועות/ג/ח

מראה הפנים שבועות ג ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולמה תניתה מרובע די ירבעינה הוא. מכאן ראיה לפי' הרמב"ם ז"ל בחיבורו בענין גריס מרובע שצריך שירבענה הוא וישער שיהא ארכו כרחבו ועיין לעיל פ' אלו הנחנקין הלכה ד' דברי המתחיל והא תנינן גופה של בהרת מה שכתוב שם בס"ד:

שבועה שאין אנו יודעין לך עדות וכו'. ולהרשב"א ז"ל היתה לו גי' אחרת בזה שכתב בחידושיו וז"ל אלא שאני תמה שבירושלמי אמרו בפ' זה שבועה שאין אנו יודעין לך עדות חייבין משום ביטוי וזה הפך משנח שבועת העדות (ור"ל דאין חייבין על שגגתה קתני התם והכא קאמר חייבין משום ביטוי ובודאי בשוגג מיירי דהא אין חיוב ביטוי במזיד) וכ"ת הא משכחת לה בשוגג באומרים יודעין ששבועה זו אסורה אבל אין אנו יודעין שחייבין עליה קרבן כדאמרי' בשגגת ביטוי ושעבר הא ליתי דהא בכה"ג חייבין משום שבועת העדות כדתנן בר"פ דלקמן וא"כ לא משכחת לה חיובא משום ביטוי דלאחת מאלה כתיב ושמא לאו באומרים שאין יודעין לו עכשיו אלא שלא ידעו לו עדות מעולם ודומיא דידעתי ולא ידעתי דאמר אביי לעיל דהוא מחלוקת והא דירושלמי אתא כרב דלא בעי להבא אלא לאו והן עכ"ל. ובודאי לגי' שלפנינו קשה הרישא והסיפא דברישא דבמזיד מיירי אין מלקות בעדות דעשה בה את המזיד כשוגג וחייבין בקרבן ובסיפא נשבע לבטל את המצוה הוא ומשום שבועת שוא הוא דלוקין וא"א ליישבה כמו שהיא אלא דברישא כגי' הרשב"א ז"ל ובסיפא משום שבועת שוא צ"ל. ובענין הסוגיא דהתם דההיא דאביי בדף כ"ה ע"ב דמשמע שם מפירש"י ז"ל דקרוב ופסול דליתיה בעדות מיחייב משום ביטוי וכן דעת הרמב"ן ז"ל הביאו הרשב"א ז"ל שם וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' שבועות וע"ש ובהל' י"ד. וכבר ביארתי מזה בפ' זה בורר הלכה ט' דאיתא התם כל הסוגיא דריש פרק דלקמן ע"ש ד"ה קרוב מהו לחייבו משום שבועת ביטוי:

נכסיו אסורין הא ללקוח אינו לוקה כבר בארתי בנדרים פ"ג דהרשב"א ז"ל בחדושיו שם וכן בפרקין הקשה על גי' זו דהרי ודאי הא דתני שבועת הבאי אסורין היינו דתני במתני' איזו היא שבועת שוא וכו' אם לא ראיתי גמל פורח באויר וכו' והתם תנינן וחייבין על זדונה מכות אלמא כל שמעמיד בדבריו לוקה ולפיכך כתב הוא ז"ל דיש שיבוש בנוסחאות וכך היה ראוי להיות אפי' תימא במעמידין כאן במיחל שבועה על נכסיו נכסיו מותרין הא ללקוח לוקה עכ"ל ולפי גי' זו צריך ג"כ לפרש לקמן גבי שבועות זירוזין. ובארתי שם דמהנראה מדברי הרמב"ם ז"ל במה שכתב בפ"ג משבועות הל' ה' וכן שבוע' הבאי ושל שגגות פטור עליהן וכו' וכתב שם מהנזכר במתני' דנדרים אם לא ראיתי בדרך הזה כיוצאי מצרים וכיוצא בזה ומשמע דפטור לגמרי קאמר ובהמוזכר במתני' דהכא אם לא ראיתי גמל פורח באויר כתב בפ"ה שם הלכה כ"א נשבע שראה גמל פורח באויר ואמרו לו היאך נשבעת לשוא ואמר עוף גדול ראיתי ומגדלו קראתיו גמל אין זה כלום וכו' ובטלה דעתו אצל כל אדם וכן כל כיוצא בזה עכ"ל. מכל זה משמע דדעתו ז"ל לחלק בין דבר דשייך לומר בגוזמא כגון כעולי מצרים וחומה גבוה עד לרקיע דבזה פטור הוא אף ממלקות שזה יכול לתרץ דבריו כמו שכתב שם הטעם שזה לא גמר בלבו שהדבר כך ולא נתכוין אלא לספר את גובה החומה או רוב העם אבל בדבר דלא שייך בו לומר בגוזמא כלל כגון גמל פורח באויר ונחש כקורת בית הבד דזה דבר שאי אפשר הוא בזה הוא דלוקה ולא אזלינן בהא דמתרץ דיבורו משום דבטלה דעתו אצל כל אדם ובהכי מתיישב הא דתנן הכא גבי מלקות גמל פורח באויר וכו' ולא קחשיב ראיתי כעולי מצרים דתנן בנדרים ועיין בהר"ן ז"ל שכתב כעין זה ולפי פירושו ודע דבסמ"ג לאוין רמ"א כתב וז"ל אבל שבועות הבאי אסורות כדמסקי' התם באומר יאסרו עלי כל הפירות שבעולם אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים מפני שבשבועה על דעת העומדים שם נשבע וצריך לדקדק יותר ובתוספתא אומר שבועות הבאי מותרות ומקשה לה בירושלמי ומתרץ לה דההיא באין מעמידין והכא במעמידין פי' שבמתכוין אומר כך ואין דעתו להבאי כך פי' הרב ר' אלחנן ורבינו יעקב כתב בספרו דשבועות הבאי אסורות היינו דהוי שבועת שוא ומותר בפירות העולם ולוקה והיינו ממש ההיא דשבועות עכ"ל ולפי' זה מותרות דתוספתא אפירות קאי עכ"ל הסמ"ג ולפ"ז עולה דעת ר"ת כפי גי' הרשב"א ז"ל להמסקנא דהכא ואין להאריך:

קירי פלי. וגי' הרי"ף ז"ל קירי פירי בריכסון ופירשו בריכסון בזול שהמטר יורד והפירות יהיו בזול:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף