קרבן העדה/כתובות/ח/ה

קרבן העדה כתובות ח ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ביציאתה. אם בא לגרשה:

בכניסתה שלו. בשעת נפילתן שלו כדברי חכמים ואיכא בין רבי שמעון לחכמים פירות המחוברין בשעת יציאה דלא איירי בהו חכמים ולית להו הא דאר"ש ביציאתה שלה דקסברי מה שגדל ברשותו שלו:

וביציאתה שלו. דמה שקדם ותלש בעודה תחתיו זכה בהם מדין פירות נכסי מלוג:

גמ' את אמר בכניסתה שלו. לאיזה דבר הן שלו:

ומשני מכרה וכו'. לענין זה הן שלו שאינה יכולה למכור אותן:

הוא משתפה ממנו. כלומר נדחה ממנו כמו בוקא דאטמא דשף מדוכתי' ל"א לשון נחת כמו אכלה בשופי וה"פ הבעל מקבל הנחת ממנו וכ"נ עיקר:

עשה אותן ביכורים. אם הן ביכורים או לא היא פלוגתא דר"י ורשב"ל:

ה"ג מלמד שאדם מביא ביכורי אשתו וכ"ה בביכורים. מלביתך יליף דביתו זו אשתו:

לאחר מיתת. אשתו הוא דבעל מביא ביכורים מנכסיה דהכל שלו אבל בחייה לא דקנין הפירות לאו כקנין הגוף הוא א"נ כיון דאכילת פירות הבעל אינו אלא מדרבנן אינו מביא:

אר"י לא שנא. בין בחייה בין לאחר מיתתה לעולם הבעל מביא ביכורים מנכסי אשתו דקרא איירי בסתם נשים שדרכן ליתן פירות נכסיהן לבעליהן וקנין הפירות כקנין הגוף דמי:

כדעתי'. לשיטתו:

ה"ג דאמר אדם יורש את אשתו דבר תורה. הלכך מוקי לקרא לאחר מיתה דמביא דלמ"ד ירושת הבעל דרבנן ע"כ לומר דקרא איירי בין מחיים בין לאחר מיתה דלעולם אין הגוף שלו:

לא קידשו. אם הקדיש הבעל הביכורים בעודה אצלו וגירשה קודם שליקטן אינן קדושים דהא בחייה לא מצי הבעל להקדישן:

ופקעת מינייהו קדושתן. לאחר שגירשה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף