פני משה/כתובות/ב/ב

פני משה כתובות ב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מודה רבי יהושע. בבבלי מפרש דאפירקא קמא קאי אע"ג דגבי היא אומרת משארסתני נאנסתי פליג רבי יהושע אר"ג ואמר דלא מהימנינן לאשה כמיגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני ולא פסלה נפשה מכהונה מודה הכא באומר שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו שהוא נאמן במיגו דאי בעי אמר שלי היא וטעמא דהתם שור שחוט לפניך שלא מצא לה בתולים והם הסיתוהו לבא לב"ד ואע"פ שיש לה להשיב טענה טובה מזו לא אמרינן מיגו דדילמא איערומי קא מערמא אבל הכא אין שור שחוט לפניך כלומר אם שתק זה לא היו לו עוררים שאין אדם תובעו ואי לא דאמת הוא שלקחה לא היה אומר לו כלום הילכך אמרינן מיגו ובגמרא דהכא מפרשינן לה בענין אחר:

ואם יש עדים כו' אינו נאמן. דאין כאן מיגו:

גמ' מודי ר' יהושע. ואין פליג בקדמיתא. דקתני מודה ר' יהושע משמע דפליג ואם הוא פליג בקדמייתא פליג כלומר מה ששנינו בפ"ק משאירסתני וכו' כדפרישית במתני' דהא ע"כ לאו ארישא דהאי מתני' פליג דהשתא התם היא אומרת משארסתני נאנסתי והיא טוענת ברי והבעל שמא ואמר ר' יהושע דהבעל מהימן עד שתביא ראיה לדבריה הכא דברי וברי הוא לכ"ש אלא ודאי אפ"ק קאי:

אינו נאמן. הא דקתני במתני' אם יש עדים שהיא של אביו אינו נאמן בשלא אכלה זה שני חזקה אבל אם אכלה שני חזקה נאמן לומר לקחתיה הימנו:

בשלא מת אביו מתוכה. הא דאמרינן אם אכלה שני חזקה נאמן בשאין העדים מעידים אלא שהיתה של אביו של זה ואינם יודעים אם מת מתוכ':

אבל. אם מעידים שמת אביו מתוכה אפילו אכלה שני חזקה לא נאמן גרסינן דמתני' בקטן שהגדיל מיירי כדמוקי לה בבבלי ולא ידע במילי דאבוה כלום ולפיכך חזקתו של זה אינה חזקה. א"נ משום דהוכחש במה שאמר לקחתיה הימנו דהרי העדים מעידים שמת אביו מתוכ':

כהדא. דאמרינן לקמי' דאם יש עדים שמת אביו של שמעון מתוכה כשהיה מוחזק בה אין חזקתו של ראובן כלום:

והביא עדים שלא מת אביו מתוכה. והכחיש עדי שמעון:

אנא אפיקתי' מראובן אנא מחזיר ליה לראובן. דאוקי תרי לבהדי תרי ומחזיר אותה לרשותו של המחזיק שהוציאוה מידו:

רבנן דהכא סברין כן. דלא חיישינן לזילותא דבי דינא:

רבנן דתמן. של בבל פליגי דאמרין בשעה שיצאת מראובן בעדות ברורה יצאת דעדיין לא באו עדי הכחשה שלא מת אביו של שמעון מתוכה והילכך תשאר השדה בחזקת שמעון ולא מהדרינן לה לראובן משום זילותא דבי דינא:

כן רבנן וכו' עד נשאת ל"ג וטעות המדפיס אגב שיטפא דלקמן הוא:

מודו רבנן דתמן שאילו משעה ראשונה. קודם. שהוציאוה מיד ראובן היו שנים אומרים מת אביו כו' שהשדה בחזקת ראובן דאוקי תרי בהדי תרי וארעא בחזקת מרה קיימ' ולא פליגי אלא כשהוציאוה מראובן ע"י עדי שמעון שבאו מתחילה ואיידי דלקמן מקשי מהא נקט לה אע"ג דמילתא דפשיטא היא:

ותני כן. תנ"ה דבתרי ותרי מוקמינן מילתא אחזקה קמייתא:

שנים אומרים. האשה שהלך בעלה למדה"י ובאו שנים ואמרו לה מת בעליך ושנים אומרים לא מת לא תנשא דמוקמינן לה בחזקתה הראשונה:

ואם נישאת לא תצא. ולקמי' מפרש לה מ"ש מיתה מגירושין:

תמן. בבבל אומרים דאין חילוק בין מיתה לגירושין דבשניהם אם ניסת לא תנא וכגון שניסת לא' מעידיה והיא אומר' ברי לי שמת דאי לאו הכי היא גופה באשם תלוי קיימא:

ע"ד דרבנן דתמן. בשלמא לרבנן שבבבלי ניחא הוא דלא מחלקי בין מיתה לגירושין אם נשאת דהואיל דתרי ותרי נינהו הוי ספיקא דרבנן וליכא למימר דלוקמה אחזקה קמייתא דהכא איכא חזקה דאשה דייקא ומנסבא ומרע להך חזקה אלא על דעת' דרבנן דהכא מאי שנא מיתה ומ"ש גירושין:

אמר לה סתם. להא דלקמי' ולא בשם ר' יוחנן ור"ח אמר בשם ר"י דה"ט דהדעת מכרעת לעדי מיתה דלא תצא:

שאילו. דאם יבא הבעל מכחיש הוא את העדים שהרי חי בפנינו הילכך אי לאו דברי לה שמת מירתתא ולא אינסיבא אבל בעידי גירושין אפילו כשיבא הבעל יכולה היא שתאמר לו גרשתני והילכך אי שרית לה סמכת אהכחשה דאע"ג דמסתמא אין האשה מעיזה פניה בפני בעלה היכא דאיכא עדים דקמסייעי לה מעיזה ומעיזה:

א"ר חזקיה. ר"ח מפרש הא דאמרי רבנן דהכא בגירושין אם נשאת תצא דוקא שבאו אלו העדים שאומרים לא נתגרשה קודם שניסת ולפיכך אם ניסת תצא דלא היתה עדותן שאומרי' נתגרשה עדות ברורה והיינו דקאמר רבנין דתמן ועל רבנן דתמן דלעיל דפליגי בשדה קאי:

כדעתין. כדעת רבנן דהכא בעדות אשה בגירושין:

כמה. כמו דאמרינן לעיל אליבייהו שאם הוציאו השדה מיד ראובן ע"פ עדי שמעון אין מחזירין לידו אפי' הביא עדים אח"כ שלא מת אביו מתוכה שבשעה שיצאת השדה בעדות ברורה יצאת:

כן רבנין דהכא. מודו נמי בגירושין שאם ניסת בעדות ברורה ואחר שניסת באו עדים לא תצא:

א"ר יוסי. כלומר דר' יוסי מקשה על רבנן דתמן דלא מסתברא דלא מחלפא כו' ע"כ מחלפא שיטתייהו דלדידהו דקאמרי אם ניסת לא תצא ולא מחלקי בין אם באו עדים מקודם או אח"כ א"כ קשיא דידהו אדידהו:

לא מודו רבנן דתמן כו'. דמי לא מודו גבי שדה שאלו משע' ראשונה קודם שהוציאו' מראובן כו' דהשדה בחזקת ראובן קיימא כדלעיל:

אילו כו'. והכא נמי אילו אמרו בדבריה' כן שנים אומרים נתגרשה ונשאת ושני' אומרים לא נתגרשה לא תצא שפיר הוי דמיין להדדי דהואיל וניסת קוד' שבאו אלו העדים לא תצא דבעדות ברורה ניסת כמו דאמרי' גבי שדה אבל עכשיו דאמרו שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה אם ניסת לא תצא דמשמע אפי' באו מקוד' שניסת ואמאי נימא אוקי תרי לבהדי תרי ואוקמא אשה אחזקתה הראשונה כמו גבי שדה:

מתני'. ברייתא פליגא על ר"י דקתני בשני' אומרים נחקדשה כו' לא תצא ומאי שנא נתקדשה מנתגרשה דקאמר ר' יוחנן לעיל תצא:

פתר לה ר' יוחנן. להאי ברייתא דה"ק שנים אומרים נתקדשה ונתגרשה גרסינן וכן הוא ביבמו' כלומר דהן הן העדי' שהעידו על הקידושין מעידין נמי על הגירושין ובכה"ג לא תצא בעדי הכחשה כדמפרש טעמא:

מה בינה לקדמייתא. להא דר' יוחנן דלעיל:

תמן. התם בדר' יוחנן הוחזקה אשת איש בפני הכל אבל הכא לא הוחזקה אלא בפני שנים והן הן אומרים שנתגרש' ולפיכך מהימני:

לכשיבאו. כלומר לכשיבאו אחרים ייעידו על הקידושין דאין כאן עדי קידושין אלא אלו והן חומרים נתגרשה אח"כ הילכך לא מהני הכחשת השנים האומרים לא נתגרשה דאימר בצינעא נתקדש' ונתגרש':

מתניתא פליגא על ר"י. תוספתא בפ"ב דמכילתין ושם גריס עד אומר נשבית כר' וקתני לא תצא ומ"ש מנתגרשה דר' יוחנן:

אמר ר' יוסי. שאני גבי שבוי' יהוי כמכחישין זא"ז אם נשבית או לא וחזר הדין להאשה שאמרה נשביתי וטהור' אני דאנן חיים מפיה ונאמנת דבשבוי' הקלו:

שנים כו'. מילתא באפי נפשה היא ופליגי בה רבי יוסי ורבי יונה לענין טעמא להצריכה גט לכתחלה:

רבי יונה מדמי לה לחלבים. כמי התם דבשנים אומרים אכל חלב ושנים חומרים לא אכל שמא אינו מביא אשם תלוי מספק דפשיטא דמביא הוא והכא נמי נותן גט מספק:

לא תדמינה לחלבים. שאני התם שכן אפילו הוא עצמו מסופק ואומר לבי נוקדיני שמא אכלתי חלב מביא אשם תלוי:

מתניתא. ברייתא דלעיל פליגת דקס"ד דר' יונה לגמרי מדמי לה לחלבים דבחזקת ספק א"א קיימא ואפילו אם ניסת תצא מספקי וכן ר' יוסי לא מדמי לה כלל לחלבים ולא חייש מידי להני קידושין ואפילו לכתחלה תנשא והיינו דפריך לר' יוסי מרישא דברייתא דקתני לא תנשא וסיפא קשיא לר' יונה דקתני אם נשאת תצא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף