פני משה/יבמות/יא/ו

פני משה יבמות יא ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הגדילו התערובות ושחררו. בגמרא מפרש דאפי' לכתחילה מותר לשחרר:

ראוין. ולא גרושה וחלוצה משום הכהן

אין סופגין את המ'. דכל חד אמר אנא לאו כהן:

אינן משלמין. דכל חד אמר כהן אנא ומספיקא לא מפקינן ממונא:

ואין חולקין. אין נותנין להם תרומה על הגורן דהמשוחרר ישראל הוא ואפי' יבאו שניהם כיון דאינן אוכלין דילמא אתי לידי תקלה:

ומוכרין את התרומה. תרומת תבואתן אין נותנין אותה לכהן כשמפרישין אותה דכל חד אמר אייתי ראיה דלאו כהן אנא ולאוכלה אי אפשר אלא מוכרים לכהני' והדמים שלהן:

ואין חולקין בקדשי המקדש. כגון עורות קדשים:

ואין נותנין להם קדשים. להקריב:

ואין מוציאין את שלהן מידיהן. אם היו חייבין חטאת או אשם או עולה אין כופין אותם לתתם לאנשי משמר ולהיות עבודתם ועורם לאנשי משמר דכל חד אמר כהן אנא ודיניה דכהן דמקריב בכל שעה שירצה ועבודתו ועורה שלו כדמייתי הכא בגמ' והילכך אינן יכולין להוציא מידם אלא הם יקריבו קרבנותיהן ויחזרו להן הבשר והעור ויתנו לכל מי שירצו או הללו יעשו שליח כל כהן שירצו להקריב את קרבנם:

ובכורו ירעה עד שיסתאב. ואפי' בזמן הבית דהא לא מצי למכפינהו למיתן לכהנים לאקרובי ולאכול את בשרו ואינהו נמי לא מצי למיתביה לכהן ולהחזיר להן הבשר דבכור תם אינו נאכל אלא לכהנים כדאמרי' בבכורות פ"ד דף כ"ח הילכך ירעה עד שיסתאב ומותר לשוחטו במדינה ויאכלוהו הם דבכור בעל מום אין בו משום זרות אלא משום גזל מתנות כהונה והכא גזל ליכא דהמוציא מחבירו עליו הראיה:

חומרי ישראל וחומרי כהנים. כדפרישית לעיל בגמ':

גמ' לשעבר. ושחררו דמתני' דייק דמשמע דוקא לשעבר אם שיחררו בדיעבד הא לכתחילה לא ישחררו זא"ז בתמיה הא אין להן תקנה עד שישחררו זא"ז:

ומשני כיני מתני'. דבאמת כן צריך לפרש המתני' דמותר לשחרר אף בתחילה:

אף ר"י הגלילי אמר אסור לשחרר. כלומר אפי' לר' יוסי הגלילי דאמר בעלמא אסור לשחרר העבד דעובר בעשה כדאמרי' פ"ד דגיטין מודה הוא הכא שהוא מותר לשחרר:

מפני תיקון הולד. כלומר מפני תקנת תערובות הללו דהרי אי אפשר להן לישא אשה דכל אחד ספק עבד ספק בן חורין הוה עד שישחררו זא"ז. ובבבלי שם קאמר רבא כופין ומשחררין זא"ז כדין מי שחציו עבד וחציו בן חורין. ואפשר דהכא נמי קאמר דמדמותר לשחרר כופין אותן מפני תיקון הוולד:

מהו ראויות. דקתני במתני' מאי ראויות:

לא פסולות. לאפוקי פסולות לכהונה:

מנין לכהן כו'. ברייתא בבבלי פ' הגוזל דף ק"ט:

שהוא מקריב קרבנותיו. שהי' מוטל עליו אפי' במשמר שאינו שלו:

ת"ל כו'. והתם מסיק לה ומנין שעבודת' בשרה ועורה שלו ת"ל ואיש את קדשיו לו יהיו וכן צריך לגרוס הכא כדלקמן:

היה זקן או חול'. שראוין לאכול הן וכן נמי ראוין לעבודה ע"י הדחק כדמוקי לה התם ולפיכך עורן ובשרן שלו:

היה טמא ובעל מום. שאינן ראוין להקרבה לפיכך עורן ובשרן עליהן. של אנשי משמר וכן גריס רש"י ז"ל שם בבעל מום בלשון אחר שפירש:

ובעי אילין בני התערובות. דמתני' מה את עבד להן כזקן וכחולה ועבודתן ועורן שלהן:

או כטמא ובעל מום. ושל אנשי משמר היא:

וקאמר מסתברא. מן הסברא ראוי לעשותן כטמא ובעל מום שהרי אינן ראוין להקרב':

ומתני' עבדא לון. אלא דממתני' שמעינן דעושה להן כזקן וחולה:

דתנינן אין מוציאין שלו מידו. דמשמע אפי' עבוד' ועורות קרבנותיהן. וזה כלשון ראשון דרש"י ז"ל במתני' וכדפרישית וכן הוכיחו התוס' שם מההיא דהכא ומה שהקשה רש"י דהיכי מצי למיעבד שליח הא אמרי' בהגוזל שם דהיכי דלא מצי עביד עבודה שליח נמי לא משוי כבר תירצו התוס' שם דשאני הכא אם יבא אליהו ויאמר שהוא כהן היה ראוי לעבוד עבודה כמו חול' וזקן שנותן לאיזה משמר שירצה הואיל וע"י הדחק ראוי לעבודה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף