שו"ת מבי"ט/ב/לו
|
< הקודם · הבא > |
שאלה משכיל על דבר ה"ר מנשה יצ"ו ימצא טוב ואין טוב אלא תורה שנ' כי לקח טוב וכו' שאלת ממני לפרש לך לשון הרמב"ם ז"ל ריש פ"ה מקוואות מקוה שנפלו אליו ג' לוגין מים שאובי' מכלי א' או מב' או מג' כלי' מצטרפין והוא שיתחיל השני עד שלא פסק הא מד' כלי' אין מצטרפין בד"א בזמן שלא נתכוון לרבות אבל אם נתכון לרבו' את מי המקוה אפי' נפל משקל דינר בכל שנה מצטרף לג' לוגין לתוך מ' סאה או לפחו' ממ' נפסל הכל ונעש' שאוב עכ"ל ונתקשת במה שראוי לכל מעיין להתקשות בו ולתרצו והוא מה שאמר לתוך מ' סאה כי הוא ידוע כי מקוה שיש בו כבר מ' סאה כשר אפי' שפכו בו כמה מים שאובים וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל למעלה ונראה לי לתרץ דבריו כך דמה שכתב לתוך מ' סאה קאי אלישנא דסליק מיניה או שנפלו שתיהן כאחת ר"ל השאובים והכשרים נפלו בבת א' במקוה הריקן שהיו ג' לוגין מים שאובין ומ' סאה מים כשרים חוץ למקוה ונתערבו השלש לוגין עם המ' ונפלה בבת אחת למקו' הרי במקו' הזה יש בו מ' סאה מים כשרים וג' לוגין שאובים בבת א' ופוסלים אותו דהא דאמרי' דמקוה שיש בה מ' סאה מים כשרים אפי' שפכו בו הרבה מים שאובים כשר היינו שקדמו המ' סאה מים כשרים במקוה שהיה כבר מקו' שלם וכשר אין השאובי' פוסלים אותו אבל כשנעשה המקוה בבת א' מן השאובי' ומן הכשרים לא הוכשר דמקוה במ' סאה בלי עירוב השאובים ולא נכנסו בו מ' סאה כשרים עד שנכנסו ג"כ השאובי' ד"מ היו לו כלים בגג בעת קישור עבים ונפזרו וחזרו ונתקשרו ונתמלאו הכשרים כמו שכתב הרב ז"ל בפרק ד' וא"כ כשהיו בשנים או ג' כלים מהם מ' סאה וכלי אחר ג' לוגין מים שאובין ושברן או כפאן וירדו למקוה בבת א' הרי מ' סאה כשרים וג' לוגין שאובין בבת א' ומיפסול כדפי' דדוקא במקוה שלם של מ' סאה אינן פוסלין השאובים אבל כי ה"ג לא והוי כמקוה חסר שנפל לתוכו' ג' לוגין שאובים ונפסל שכתב הרב ז"ל בפרק זה שאם ריבה עליו מים כשרים הרי הוא בפיסולו עד שיצאו כל המים שהיו בתוכו ויפחתו השאובין מג' לוגין ר"ל שלא ישארו בו אלא פחות מג' לוגין כמו שפי' כיצד וכו' והכא נמי אעפ"י שנכנסו במקוה מ' סאה כשרים כיון שנכנסו עמהם בבת א' ג' לוגין הוי פסול ואפי' שירבה מים כשרים יותר ומה שכתוב בב"י ביורה דעה סי' ר"א בתירוץ זה אינו נכון ולענין מה שכתבת אם אית ליה להרמב"ם ז"ל גוד אחית וגוד אסיק לגבי מקוואות או לא ענין זה תלוי בפלוגתא דר' יהודה ורבנן בפ' ז' דמקוואות גבי מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו ב' וטבלו זה אחר זה דלר' יהודה אית ליה גוד אחי' והב' טהור כיון שרגלו של ראשון נובעים במים ולרבנן לית להו גוד אחית והרמב"ם פסק כרבנן בפ"ח ואפ"ה בסגוס אם הוא נוגע במים כתב דהוי כמחובר למקוה דנראה דאית ליה גוד אחית בסגוס אלא שהריב"ש ז"ל בתשובה השיב ונתן טעם למה בסגוס הוי כמחובר ולא בגוף האדם ורבי' שמשון ז"ל פ"ו דמקואות כתב דבפ"ב דגיטין משמע דטעמא דרבנן כמתני' משום דטופח להטפיח אינו חיבור וא"כ דוקא במים שעל גוף האדם הוא דאמרי' הכי ולא בסגוס וטעמא דסגוס נאמר דהויא אפי' לרבנן משום גוד אחית וא"כ אית ליה להרמב"ם ז"ל נמי גוד אחית בסגוס והרב ר' עובדי' ז"ל נדחק וכתב דסגוס ר' יהודה היא דסביר' ליה גוד אחית וכיון דהרמב"ם ז"ל פסק כרבנן באדם דלא הוי חיבור ובסגוס כתב דהוי חיבור משמע דסבירא ליה דסגוס לרבנן הוי חיבו' משום גוד אחית ובאדם טופח להטפיח אינו חיבור ליכא בזה גוד אחית נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |