יפה תואר על בראשית רבה/ל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:05, 1 במרץ 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: יצירת דף עם התוכן "{{מדרש רבה}}")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יפה תואר על בראשית רבה - פרשה ל

פיסקא: א  ב  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  

א  [עריכה]

כעבור סופה ואין רשע זה דור המבול. דריש את המקרא כי הרשע יעבור כסופה. והצדיק ישאר ליסוד עולם אשר ממנו התבל יבנה. ולכן מקדים פה לספר אלה תולדות נח נח איש צדיק וגו'. אשר לכאורה אין זה מקומו כיון דבא לספר רשעת הרשעים ומשחתם אשר בעבורם בא המבול למחות את כל בשר מפני הארץ. למה מספר לפני זה את תולדות נח. אבל הכתוב מספר כיון דנמצא צדיק אחד אשר ממנו יבנה התבל לכן נאבדו הרשעים בסופה ובסערה. וכן הכתוב הפוך רשעים ואינם מדריש בתנחומא פ' נצבים כי כאשר יהפוך ה' במעללי הרשעים ויראה כי אין בהם מתום. יכלם ואין בהם תקומה. דור המבול וימח את כל היקום. וכדלעיל פ' כ"ז שלא מצא הקב"ה זכות בדור המבול אבל הצדיקים אם יהפוך במעשיהם אז גם אחרי נפלם יקומו. וזה נח אף כי גם הוא לא מצא חן בעיני ה' כדלעיל מ"מ מצא בו הקב"ה זכות להעמידו שנית אחרי הסגרו בתיבה שנים עשר חדש:

ואהל ישרים יפריח זה נח. פי' לכן בא יפריח בהפעיל ולא יפרח בקל. כי הישרים מביאים הצלחה גם לבניהם אחריהם. ומתרץ בזה למה בבואו לספר תולדות נח שם חם ויפת מקדים לספר כי נח היה איש צדיק יען כי בצדקתו זכה להפריח גם הצלחת בניו:

ד"א אלה תולדות נח כתיב קל הוא וגו'. גם הוא בא לתרץ למה כתיב מקודם אלה תולדות נח וגו' ויולד נח וגו'. ומתרץ כי בני דורו לא חפצו להוליד בנים וכדיליף מן לא יפנה דרך כרמים. כי העמדת בנים הוא כמטע כרם אשר בניו הם כשתילי זיתים. והמה חפצו רק למלא תאותם. אבל נח היה איש צדיק ויולד נח וגו' כי חפצו היה לבנות העולם ולהוליד בנים:

ב  [עריכה]

מי שפרע מדור המבול. ואע"ג דבמשנה איתא גם מדור הפלגה. ובגמ' איתא ומאנשי סדום והמצרים. מ"מ יסוד הקללה הוא דור המבול ומכיון שמתחיל מדור המבול מזכיר ג"כ שאר הפושעים:

וכל כך למה כו'. ע' לקמן פ' ל"ב סי' ז' הם חטאו בגלגל העין כו'. וגם כאן הכוונה וכ"כ למה לידון במים ומשני משום שלא היתה כוונתם אלא לזנות לכן נענשו במים מדה כנגד מדה וכמ"ש שם:

ד  [עריכה]

כל מי שנכפל שמו כו'. זה אינו ענין למה דאמרינן בשמ"ר פרשה ב' מהו משה משה לשון חיבה לשון זירוז ע"ש וכן הוא באברהם יעקב ושמואל. דהתם נכפל השם בענין אחד. אבל נח נח חד דבק עם אלה תולדות וחד עם איש צדיק. וכן הוא גבי תרח:

דא"ר יודן בשם ראב"כ. זה הוא מדברי המדרש כי ראב"כ לא יביא ראיה לדבריו מדברי עצמו. וכן יתפרש פעמים רבות במדרש. כי המדרש מביא ראיה מדבריו לחזק את תירוצו:

ה  [עריכה]

נייחא לאבות נייחא לבנים. פי' כי בזכות נח הבטיח הקב"ה שלא יביא עוד מבול על הארץ ובזה ימצאו בניו מנוחה וכן נייחא לעליונים פי' כי בתוך י"ב חודש של ימי המבול לא שמשו המזלות ואח"ז מצאו מנוחה לעשות את רצון קונם וכי נייחא לעוה"ז נייחא לעוה"ב פי' שבניו זכו בשני עולמות:

ו  [עריכה]

בא לצאת ונשתלם. נשתלם פי' לשון תשלומין כי נפרע ממנו בעד החטא שהיה בידו כמו"ש לעיל כי הקב"ה לא מצא חן בנח. או שחטאו היה מה שלא בקש רחמים על בני דורו כמו שהאשימהו בזה בספר הזהר. והוכחתו שהכישו ארי איננה מן הכתוב הן צדיק בארץ אך מן הכתוב וישאר אך נח וכדמייתי ע"ז בתנחומא בשם ר"א בשר"י:

ז  [עריכה]

ומומחה. פי' דאיתמחה בצדקתו ונודע לכל כי צדיק הוא וכדמסיים שהיו מבזים אותו ולעגו עליו והוא לא סר מצדקתו:

לשני שברים. כדכתיב נבקעו מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו:

ח  [עריכה]

השלים שניו למדת שבוע. כי ימי שנותינו בהם שבעים שנה והמשלים לחיות שבעים נקרא תמים כי תמו כל שנותיו הקצובות לו בחיים ומשום דגבי דוד כתיב ואהיה תמים עמו והוא לא חי רק שבעים שנה לכן תפס מדת שבוע אף כי נח ואברהם הרבו ימים רב יותר משבעים:

מתחלתו ועד סופו הוא צדיק. כי היה משמע אשר גם מתחלה היה כן. וגבי צדיקים מדריש שהיו צדיקים מתחלתם. וגבי רשעים כמו בנחש וקין מדריש שהיו רשעים מתחלתם וגבי אדם דכתיב הן האדם היה אם ס"ל דצדיק היה מתחלתו ועד סופו משום דעשה תשובה גמורה ע"כ יסבור דחטאת עץ הדעת היתה בשוגג כי לא אכל רק סחיטת ענבים כדלעיל בפי"ט ולא נענש אלא לפי שלא נזהר מאשתו. וחולק על המ"ד דחרף וגדף והיה מין וכופר. ואי ס"ל דהיה רשע גמור יחלוק על מה דאמרו רז"ל שעשה תשובה. וגם קין שהיה רשע גמור יסבור כי תשובתו היתה בערמה כדלעיל סוף פכ"ב ונעתר לו ה' רק ללמד דרכי התשובה לפושעים. וכן באיוב אע"ג דאמר כלה ענן וילך וגו' ומדריש מזה בפ"ק דב"ב שכפר בתחיית המתים מ"מ לא נחשב בזה לרשע כי אין אדם נתפס על צערו ומרוב יגונו ושיחו דבר דברים כאלה:

מתוקן למיתה. ואע"ג דהן האדם היה קאי על כאחד ממנו. מפרש את הכתוב הן האדם היה מתוקן למיתה מאז ועתה הוא נהי' כאחד ממנו. ולפ"ז סובר כי המיתה היתה מתוקנת מתחלת הבריאה וכמו"ש בשמ"ר פ"ב ומה שנגזרה המיתה על האדם בחטאו כבר האריכו בזה המפרשים לתרץ איש איש כדרכו. ודע כי איננו דורש רק במקום אשר הפעל היה הוא מיותר או שיכול לכתוב הוא או ויהי.

וכמו בנח היה יכול לכתוב נח איש צדיק תמים בדורותיו. והפעל היה הוא למותר וגבי אדם היה צריך לכתוב הן האדם הוא כאחד ממנו. וגבי נחש היה יכול לכתוב יהי הנחש ערום אבל במקומות אשר הפעל היה הוא מוכרח כמו ויוסף היה במצרים אשר מונה אות' שם רק להשלים למנין ע' נפש אשר ירדו מצרימה עם יוסף אשר היה כבר במצרים וכן בשאר מקומות אשר לפי סדר הלשון הפעל היה הוא מוכרח לא דריש. ולכן לא מביא את ויוסף היה במצרים אף כי בשמ"ר הובא גם זה.

מתוקן לפורענות. כי הקב"ה היה יודע מתחלה כי הנחש וקין יחטאו וע"ד כן ברא אותם

: משה היה מתוקן לגואל. ובמרדכי אמר מתוקן לגאולה כי משה בעצמו לא היה בגלות רק בא לגאול את אחרים אבל מרדכי גם הוא לבדו נגאל לכן אמר לגאולה:

ראה עולם חדש. כי היה משמע שנהיה הויה חדשה ושורש הדרש הזה כי יש שחשבו אשר הפועל הטוב הוא איננו פועל הרע לכן מביא אלה חמשה אנשים אשר בהם עצמם נהפך מצבם מרע לטוב. וראו עולם חדש הלא מזה מוכח כי הרעות והטובות אינן רק מצד המקבלים ובהם הוא השינוי. אבל הפועל אחד הוא לעולם וע"ע בזה הסימן בביאור הרי"פ בשם היפ"ת:

ט  [עריכה]

צווחין לעוירא כו'. פי' עור עין אחת. ומה שהביא כל אחד שני משלים לדעתו. י"ל דמפרשי צדיק תמים שהיה צדיק במעשיו ובדעותיו שהיה משכיל גם בחכמה וכדלעיל פכ"ט שהיה הוגה בתורה. וזה ידוע שאין צדיק בלא חכמה וכדאיתא בתנחומא פ' בחקותי על הפסוק פרי צדיק עץ חיים ע"ש. ולכן הדורש לגנאי וממעט את חכמתו ומעשיו הטובים לגבי שאר הצדיקים כמו משה ושמואל. לענין מיעוט חכמתו מביא המשל בשוק סמיא כו' כי דורותיו היו סכלים ופתאים. לכן לגביהם אשר ראה חלקו בחכמה נקרא צדיק. ולענין מעשיו הטובים מביא המשל ממרתף יין אשר באחת מהחביות אף כי טעם יינו היה קוסם מ"מ לגבי החומץ נקרא היין טוב. ור"נ הדורש לשבח מביא המשל על חכמתו הנשגבה מצלוחית של אפרסמון כי הריח הוא משל להשכלה וע' בברכות דף מ"ג על הכתוב כל הנשמה תהלל יה. ועל מעשיו הטובים מביא המשל מהבתולה שהיתה שרויה בשוק של זונות:

י  [עריכה]

את האלהים התהלך נח ר"י ור"נ כו'. קושיתם היא כי לכאורה משמע דגדול מה שנאמר בנח יותר מבאברהם כי באברהם כתיב התהלך לפני משמע שאינו דבק כל כך בה'. ובנח כתיב את האלהים התהלך משמע דבק באלהים יותר. והא דלא מקשה מחנוך דכתיב גביה ויתהלך חנוך את האלהים י"ל דמפרש חנוך זו מט"ט ולכן אין קשה גם מפשט הכתוב או דמפרש ויתהלך חנוך את האלהים כי נפרד מן הארץ והלך לאלהים וכדמסיים ואיננו כי לקח אותו אלהים. אבל גבי נח קשה ליה. ולכן משני ר"י כי נהפוך הוא כי נח היה כקטן הצריך לאביו ולכן הוליכהו ה' והוא התהלך את האלהים כדי שלא יתעה בארחותיו ואברהם היה כגדול ההולך לפני אביו כי בטוח היה במהלכו ור"נ מדמה את נח למשתקע בטיט עבה ולולא ה' היה בעזרו להוציאו מן הטיט ולהוליכו בדרך סלולה אז נשקע בטיט ובעון הדור. ואברהם היה כאור המאיר ומדריך רבים בדרך ה':

בא והאיר לפני. בא"י ומפרש התהלך לפני בא"י כי א"י לגבי חו"ל מקרי פנים:

ר' יוחנן אמר לרועה כו'. המשל של ר"י דומה כי הוא סובר כר' יהודה דנח היה צריך לשמירה מאת ה' כי הוא ינהלנו. ולכן מדמה לרועה אשר עיניו תמיד על צאנו לנהלם כי לא יתעו. ור"ל סובר כר"נ כי אברהם הלך להפיץ אור ה' ואמונתו לפניו בארץ. ולכן מדמה לזקנים ההולכים לפני הנשיא להגדיל כבודו. ומה דמסיים ע"ד דרשב"ל הוא צריך לכבודנו חלילה לומר כפשוטו כי ה' צריך לכבוד זולתו אבל פירושו כיון דהקב"ה ברא הכל לכבודו לכן יחפוץ שבני אדם יכירו וידעו את כבודו. ולו לבדו יכרעו ברך. ויש לפרש עוד כי טעם מחלוקת ר"י ור"ל הוא באופן השגחת ה' על התבל. ר"י סובר כי השגחת ה' מתפשטת בשוה על כל יצוריו מטעם שהם יצירי כפו. וכמ"ש רז"ל הקב"ה יושב וזן מקרני ראמים ועד ביצי כנים. ולכן מדמה לרועה המנהל את עדרו מצד שהצאן הם קניניו. וז"ש ע"ד דר"י אנו צריכים לכבודו שהוא ית' צריך להקדים לנו משאת השגחה מאת פניו. ור"ל סובר כדעת הרב בח"ג במורה שהשגחת ה' הוא כפי השכל. והצדיק והחכם מושגחים בפרטית מאת ה' ושאר בעלי חיים נכנסים רק בהשגחה כללית ונמסרים מצד מה ליד המקרה. לכן מדמה לנשיא שאין השגחת הנשיא בפרט רק עם החכמים בעלי סודו. ושאר העם מתנהגים מידו רק בכלל. וזה שמסיים ע"ד דרשב"ל הוא צריך לכבודנו. פי' כי אנחנו צריכים להקדים לו בשכל ובדעת להתקרב אליו ולכבדו כדי שנזכה ע"י זה להשגחה פרטית:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף