גליוני הש"ס/שבת/סא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־04:08, 23 ביולי 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png סא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


ס"א א' לא שנכפה אלא שלא יכפה, נ"ב כעין זה לקמן ס"ו ב' לא שהפילה אלא שמא תפיל וע' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתק"ט שכ' ועוד שהרי מערבין בו דברים מרים ואין זה דרך הנאתו וכ"כ הרמב"ם דשלכד"ה מותר אפי' לחולה שאין בו סכנה ואע"ג דהתם איירי כשיש חולי ה"נ כו' כיון שהדבר ידוע שאם לא יאכל הטריא"ק יחלה ויבא לידי סכנה כחולה שאין בו סכנה דמי אפי' שבאותה שעה אין בו חולי וכיוצא בזה אמרי' לגבי קמיע עכ"ל וצ"ע הדמיון לקמיע דכאן אמרי' רק דבשביל שלא יכפה נמי אורחי' ללובשו וחשיב תכשיט לא משוי אבל לא שיהי' הדבר נחשב באמת כאילו הי' אף שעדיין איננו כגון באיסור שצריך להתיר איסור וצריך לזה מציאות עצמיי ולאו בדעתא דאדם תליא מילתא ועוד צ"ע בדבריו דלפי מה שדימה אותו לכאן א"כ ה"ל למיחשבי' חולה שיש בו סכנה אחרי שכ' דאם לא יאכל יחלה ויבא לידי סכנה ולולי דבריו ז"ל הי' נ' דהיכא דאם לא יאכל יחלה ויבא לידי סכנה מותר בפשיטות אפי' בכדרך הנאתו דההיא וודאי פ"נ היא וכמובן ורק היכא דיבא רק לחולי שאין בו סכנה דשם לאו משום פ"נ הוא כיון דליכא סכנה רק שריותא גרידא הוא דשרו רבנן שלכדה"נ לחולי א"כ י"ל דבעי' מציעות הדבר בפועל להתיר וכ"ז שאינו בפועל אינו מתיר ועמ"ש בגליון ביצה ח ב' משו"ת רד"ך עש"ה וע' תוספתא במכלתין פרק ה' ואצ"ל שנכפה אלא שלא יכפה ואצ"ל דבר שיש בו סכנה אלא אפי' דבר שאין בו סכנה עכ"ל התוספתא וא"כ לפי מה שדימהו הרדב"ז להך דכאן א"כ אפי' היכא דלולי אכילת הטריא"ק יבא רק לחולי שאין בו סכנה נמי כאילו הי' כבר חולי שאין בו סכנה דמי ושרי כיון דמתירו לחולה שאין בו סכנה מפאת היותו שלכה"נ ואולם ל' הגמ' כאן אחד חולה שיש בו סכנה כו' י"ל הכוונה באופן אחר ואין הגליון מספיק להאריך יותר וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רמ"ה יכול אדם לצאת בקמיע בשבת בין בצוארו בין בזרועו כו' כך שמעתי מפי הר' אהרן ז"ל ועוד אמר שכותבין כל קמיע אפי' בשבת לחולה שיש בו סכנה או ליולדת היכא. דאינהו תבעי ליתובי דעתיהו אעפ"י שאין אנו יודעים אם הוא מומחה כו' אבל אם אינם תובעים אלא שאמר חכם אחד יש לי קמיע אחד שמועיל לאותו חולי אפשר שאין כותבין אותו בשבת מספק אא"כ יודע דאימחי קמיע או אימחי גברא שרוצה לכתוב אותו קמיע עכ"ל ויש לדון בדברים אלו הקבה ואכ"מ:

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.