רש"י/שבת/סא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הא יש ברגלו מכה. איכא למידק דנפיק ביחיד והשתא בעי תלמודא בהי מרגליו נפיק[1]:
סנדל לשם צער עביד. שלא ינגף ביתדות הדרכים ויצטער הילכך כשרואין אותו צולע ויודעין[2] שיש ברגליו מכה אין חושדין אותו שטוען את השני בידו אלא מכירין בו לפי מעשיו שפרסותיו קשות ואינו מצטער ביתדות הדרכים ולא נועלו אלא משום מכה ודיו בזה לבדו וללשון רבותי אי נמי מחכו עלה דלא חזו למכה לא שליף לה[3] דמצטער ביתדות הדרכים מחמת המכה:
לשום תענוג עביד. אדם איסטניס ורך ומכירין[4] מתוך מעשיו שנעל נעלו אחת שהוא איסטניס וזו מכתה מוכחת עלה[5] ומבינין שהמכה מונעתו מלנעול ולא חשדי ליה ולענין אחוכי נמי לא מחייכי עליה:
עשיתו מכה. ורבי יוחנן סבירא ליה דהנועל סנדלים[6] נועל של שמאל תחילה ואח"כ של ימין וקס"ד דהכי קאמר ליה א"כ שאנעול זה שוב לא אנעול של שמאל אחריו והנני יוצא ביחיד ועשית את זו של ימין כאילו היתה בה מכה אלמא קסבר באותה שיש בה מכה נועל:
ודילמא כר' חייא[7] סבירא ליה. דאמר באותה שאין בה מכה נועל והכי קאמר ליה א"כ הריני יוצא ביחיד בזו של ימין ועשית את רגלי של שמאל כאילו יש בה מכה דאצא ביחיד באותה שאין בה מכה:
ואזדא ר' יוחנן. דאמר עשית מכה דשמעינן מינה דאי הוה נעיל דימין ברישא תו לא הוה נעיל דשמאל בתריה לטעמיה דאמר דשמאל חשיבא:
תפילין בשמאל. כדילפינן במנחות (דף לז.) מעל ידכה מלא יד כהה דהיינו שמאל שהיא כהה לענין תשמיש:
הוה הדר ביה. ולא עבדינן כר' יוחנן:
אין הלכה. וכרבי יוחנן בעינן למעבד:
יוצא ידי שניהם. עביד כתרוייהו:
וסיים דשמאליה וקטר. נמצא[8] נעילת ימין קודמת לשמאל כי מתניתא וקשירת שמאל לשל ימין כר' יוחנן:
חולץ של שמאל. דזהו כבודו של ימין בכולהו גרסינן של ימין ברישא חוץ מחולץ:
לא תימא כו'. בפרק בתרא דעירובין (ד' צה:) מייתינן פלוגתייהו בגמרא:
דילמא. שקיל להו מרישא[9] אם בא לפנות וממטי להו ד' אמות:
דמומחה גברא ומומחה קמיע. שעשה אדם זה קמיע זו[10] לג' אנשים דנעשה אדם זה מומחה שריפא ג' אנשים והקמיע מומחה שריפא כתב זה ג' אנשים א"נ שכתב אדם זה ג' מיני קמיעים של[11] ג' מיני חלאים לג' אנשים היינו איתמחי גברא בכל קמיעים שיעשה לעולם ומומחה קמיעה שנעשית [קמיע זו] לג' אנשים מחולי זה[12] בין שכתבה רופא זה בין שכתבה רופא אחר נעשה הקמיע מומחה:
אלא כיון דאיתמחי גברא.[13] בג' מיני קמיעות לג' בני אדם אע"ג דלא איתמחי קמיע שלא ריפא קמיע זה אדם מעולם:
מן המומחה. משמע מאדם מומחה:
ולא קתני בזמן שאינו מומחה. דליהוו משמע דקפיד אמומחה קמיע עצמו קמיע אינו אלא לשון קשר ודעיקרין של שרשי סממנין נמי קרויין קמיע:
ולא שנכפה. כלומר לא תימא דלא יצא אלא מי שבא עליו החולי כבר פעם אחת:
נכפה. היינו חולי שאדם נופל מחמתו לארץ ומכהו בראשו במוחו ומפילו[14]:
אלא שלא יכפה. שבא ממשפחת נכפין ודואג שלא יכפה:
- ↑ נפיק בסנדל (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ יודעין (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ ליה (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ ומכירין בו (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ עליה (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ סנדליו (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ ודילמא כחייא בר רב ס"ל [ש"מ] (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ נמצאת (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ מראשו (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ שעשה אדם זה קמיע זו שנעשית קמיע לג' אנשים וכו' (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ על (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ שנעשית קמיע זו לג' אנשים לחולי זה בין שכתבה רופא זה וכו' (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ אלא כיון דאיתמחי גברא. רופא בשלשה מיני קמיעות וכו' [וכן הוא בנ"י] (דקדוקי סופרים לפרש"י).
- ↑ ומפילו לארץ [שט"מ] (דקדוקי סופרים לפרש"י).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |