שיחה:בבלי/שבת/סא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ולא קתני בזמן שאינו מומחה[עריכה]

רש"י כתב דליהוי משמע דקפיד אמומחה קמיע עצמו. משמע מרש"י שאם היה כתוב בזמן שאינו מומחה היינו מפרשים זאת על הקמיע ולא על האדם, אך דבר זה נסתר לכאורה מדברי רב פפא לא תימא עד דמומחה גברא ומומחה קמיע כו' ומשמע שאם לא דיוק הגמרא מהמשנה הייתי אומר שצריך את שני הדברים ואילו לדברי רש"י גם אם היה כתוב בזמן שאינו מומחה לא היינו מצריכים אלא שיהיה הקמע מומחה. ועיין בתוספות שבאמת פירשו שאם היה כתוב בזמן שאינו מומחה היינו מפרשים זאת גם על האדם וגם על הקמיע. ובדעת רש"י צ"ל שרב פפא אכן חידש שלא צריך שתיהם אלא סגי באדם, אך דיוק הגמרא הוא רק שהמשנה דיברה על האדם ולא על הקמיע, כי באמת כפי שיבואר להלן (עמוד ב) סגי גם בקמיע מומחה בלא אדם מומחה. ש"ס יידן (שיחה) 20:36, 6 במאי 2020 (UTC)

ואחד חולה שאין בו סכנה[עריכה]

אפשר לפרש דברי הגמרא אחד חולה שאיש בו סכנה ואחד חולה שאין בו סכנה, בשני אופנים: א' שההתר לצאת בשבת הוא גם לחולה שאין בו סכנה, ואין זה רק מצד פיקוח נפש וכמו שמצאנו בהמשך הסוגיא טעם כזה להתר יציאה בקמיע אף שיש לחוש שיוליכנו ברשות הרבים. ב' שאינו מתייחס להתר לצאת בשבת אלא לעיקר המומחיות שבו שריפא ושנה ושלש ובין שהוא של כתב או עיקרין ובין שריפה חולה עם סכנה ובין חולה שאין בו סכנה, דהיינו שאינו קמיע פחות מומחה או פחות ראוי בכך שריפא חולה שאין בו סכנה. ואולי יהיה נ"מ לדינא שלפי הביאור הראשון אכן קמיע שריפא רק חולים שאין בהם סכנה לא יועיל לחולים שיש בהם סכנה, אך לפירוש השני חשיב מומחה גם לזה כיון שהכל חולי אחד.

ובהמשך הגמרא לא שנכפה אלא שלא יכפה, ופירש רש"י כלומר לא תימא דלא יצא אלא מי שבא עליו החולי כבר פעם אחת כו' אלא שלא יכפה שבא ממשפחת נכפין ודואג שלא יכפה. והנה כאן אי אפשר לפרש שהפירוש הוא על המומחיות של הקמיע, שלכאורה לא כל מי שבא ממשפחת נכפין חייב להיות שאף הוא יחלה בחולי זה ואם כן כיצד יתמחה הקמיע בכך שמי שלבשו לא חלה שמא לא חלה בלי קשר לקמיע, ואולי אפשר לומר שמכל מקום כיון שבא ממשפחת נכפין חשיב מוחזק ליפול וכיון שלא נפל איתמחי קמיע אך לא מסתבר לומר כן. ונראה שזה מה שבא רש"י לומר במה שהוסיף תיבת "כלומר" שלא נפרש שהוא המשך לשאר הדברים המופיעים בברייתא ועוסקים בהגדרת הקמיע, אלא הוא דין חדש לגבי ההיתר לצאת בו בשבת שאף מי שבא ממשפחת נכפין ודואג שלא יכפה אף הוא מותר לצאת בו בשבת. וממה שפירש רש"י כן רק על חילוק זה מוכח שלגבי חולה שאין בו סכנה הוא סברא בהגדרת הקמיע ולא בהיתר היציאה וכצד השני דלעיל.

ועיקר דברי רש"י "כלומר" היה אפשר לפרש שכוונתו לאפוקי שלא נפרש נכפה על הקמיע אלא על האדם, אך זה פירוש דחוק מאד ומה"ת לפרשו על הקמיע, ולכן נראה מוכח כנ"ל. ש"ס יידן (שיחה) 20:44, 6 במאי 2020 (UTC)

ויש להוסיף שרש"י לא רצה לפרש שהחילוק בחולה שאין בו סכנה הוא לענין התר יציאה, כי אם מדובר בחולה שיש בו סכנה מאי אתא לאשמועינן פשיטא שפיקוח נפש דוחה כל התורה כולה. אך זה אפשר לדחות, שבא לאשמועינן שחשיב רפואה אף שאינה רפואה ממש אלא ענין סגולי, וזה תלוי בסוגיא דאין מאכילין אותו מחצר כבד שלו. ש"ס יידן (שיחה) 23:20, 6 במאי 2020 (UTC)