ערך/הענקה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי הענקה

מקור

בפרשת ראה (דברים טו יב-טו): "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעית תשלחנו חפשי מעמך. וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם. העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלקיך תתן לו. וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלקיך [- והענקתי ושניתי לך מביזת מצרים וביזת הים, אף אתה הענק ושנה לו. רש"י] על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום".

במוכר עצמו

בברייתא המובאת במסכת קידושין (יד:): מכרוהו בית דין מעניקים לו, המוכר עצמו אין מעניקים לו... רבי אליעזר אומר... זה וזה מעניקים לו. והרמב"ם (עבדים פ"ג הי"ב) פסק כדעת תנא קמא.

אם ניתנת ליורשיו

לגירסת הגמרא לפנינו (קידושין טו.) הענקה ניתנת לעבד או ליורשיו, ואילו לגירסת הגר"א בהגהותיו אין הענקה אלא לעבד עצמו ולא ליורשיו.

שיעבוד נכסים

המשנה למלך (עבדים ג יד ד"ה עוד) הביא מהגדולי תרומה, הסובר שאין שיעבוד נכסים על חיוב הענקה, ואין יורדים לנכסיו, ורק כפייה יש על הענקה כדרך שבית דין כופים על קיום שאר המצוות. והמשנה למלך מעיר על דבריו שכן כמה ראשונים סוברים שגם במצוות צדקה יורדים לנכסיו, ואם כן הוא הדין להענקה. אלא שהמשנה למלך מעמיד נידון זה לדעת הרשב"א שבצדקה אין יורדים בית דין לנכסיו, ולדעתו עדיין יש לדון בדין הענקה, "דאפשר דהענקה דין חוב לו, דהא שכיר קרייה רחמנא, כדכתיב 'כי משנה שכר שכיר' ונחתינן לנכסיו [- דהיינו שבפרשת הענקה נאמר "לא יקשה בעינך בשלחך אותו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים"], או דילמא דדמי לצדקה. והדבר צריך תלמוד", עכ"ד.

גדר דין הענקה - חוב או מצוה

עי' חדש על ה(מ)דף (קידושין טו).

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף