שו"ת מבי"ט/ג/קסז

שו"ת מבי"ט ג קסז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן קסז

לקרובי החכם הר' אברהם די בוטון בשאלוניק:

שאלה על ברכת חנוכה שהיא מצוה מדבריהם שאלו בפר' במה מדליקין היכן צונו מר אמר מלא תסור ומר אמר שאל אביך ויגדך והקש' רב עמרם על מה שאמרו שמברכין על של דבריהם מדתנן מערבין בו וכו' ומפרישין ערום וכו' ואי הוה בעי ברכה ליכא מחניך קדוש ותירץ אביי ודאי דדבריהם כמו נר חנוכה בעי ברכה ספק דבריהם כמו דמאי לא בעי ברכה והקשו על תירוץ זה מיום טוב שני שהוא ספק של דבריהם ומברכין עליו ותרצו כי היכי דלא ליזלזלו עליו ורבא תירץ על קושית הדמאי רוב עמי הארץ מעשרין הן דאינו ספק שקול יש מעשרין ויש שאינן מעשרין שאם היה כך היו מברכין אלא מפני שהרוב מעשרין לא תקנו בו ברכה ואפי' הכי משום חומרת תרומת מעשר גזרו על הדמאי והרמב"ם ז"ל כתב כל ודאי של דבריהם מברכין עליו אבל דבר שהוא מדבריהם ועיקר עשייתן מפני הספק כגון מעש' דמאי אין מברכין עליו ולמה מברכין על י"ט שני והם לא תקנוהו אלא מפני הספק כדי שלא יזלזלו בו ע"כ משמע דפסק כאביי דספק דדבריהם לא בעי ברכה וכתב מ"מ ודעת רבי' והגאוני' לפרשן דרבא לא (פריך) [פליג] אהאי טעמא דאביי דהא בהדיא אמרי' בברכות ספק קרא ק"ש ספק לא קרא אינו חוזר וקורא מ"ט ק"ש דרבנן אלמא כל ספק דדבריה' לא בעי מהדר וברוכי אלא טעמא וכו' ע"כ משום דאביי ורבא הלכה כרבא טרח מ"מ לדעת רבינו והגאונים לפרש דרבא לא פליג אהאי טעמא דאביי והביא ראיה מספק קרא ק"ש ספק לא קרא אינו חוזר וקור' ואעפ"י שהרמב"ם ז"ל פסק בהלכות ק"ש דק"ש דאוריתא אפי' הכי כיון דקאמ' גמרא ק"ש דרבנן משמע דלכולי עלמא אפילו למאן דסבר דק"ש דאוריתא כל מידי דהוי מדרבנן אינו מברך על ספק מדרבנן ואם כן רבא נמי לא פליג אהא מלתא דכל ספק דרבנן אינו מברך עליו אלא טעמא דרבא דאין מברכין אהפרש' דמאי כיון דתקינו רבנן וגזרו על הדמאי כמצוה של דבריהם הוה להו לתקוני בברכה אע"ג דהוי ספק דרבנן ולא מברכי בשל דבריהם אלא משום דרוב עמי הארץ מעשרין הן עבוד רבנן היכר' שלא יברך על הפרש' מעשר של תבואה ע"ה כמצו' של דבריה' שלא יאמרו אם יברך כדאורייתא דמי להו התבואה של ע"ה בכל הדברים ואינו כן שיש הרבה קולות בתבוא' ע"ה וא"כ סברי נמי הרמב"ם ז"ל והגאונים לפי מה שפי' מ"מ דאפי' רבא סבור דאין מברכין אספק דרבנן אלא אדמאי משום דהוי כמצוה של דבריהם הוה להו לתקוני כדרבא אע"ג דהוי ספקא אלא משום טעמא דהיכרא כדכתיב לעיל זה נראה לי לדעת מ"מ ז"ל ועל זה כתב ומכאן למדו הגאונים ז"ל לספק מילה שאין מברכין וכו' ובזה אין אנו צריכין לדחוק הלשון שכתב החכם השלם כהר' משה אלבילדה נר"ו ולשון תשובת הרמב"ם ז"ל לחכמי לוני"ל גם כי לא ראיתיה במגדל עז אלא שכתב שיעתיק אותה בהל' מגל' ולא נמצא בדפוס שלנו מ"ע באותן ההלכו' נאם המבי"ט:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >