אלשיך/איוב/לט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלשיך איוב לט

א

הידעת וכו'. עוד הביש ישטה וראה השגחה פרטית אפילו בבהמה גם בבני האדם והוא הנה אמרו רבותינו ז"ל כי בעת לדת יעלי סלע עולה לראש הסלע וכורעת לילד והב"ה מזמן לה נשר ומקבל הולדות בכנפיו ומצילם שלא יפולו וכן אמרו רבותינו ז"ל באילות השדה שאינה יולדת אלא על ידי שברגע הלידה מזמין לה הקב"ה נחש ונושך לה באותו מקום ויולדת ואלמלא כן היה נבקע כרסה ומתה ועל השגחת ב' הדברים האלה אמר על האחד הידעת עת לדת יעלי סלע כלומר כדי שתזמין לה נשר כמוני היודע והעושה בהשגחתי מזמין הנשר בעת וברגע האמתי ועל השנית אמר חולל אילות שהוא הנחש האם תשמור אותו שיהא מוכן אל העת ההיא כלומר כי אין זה כי אם בהשגחתי שאדע העת ומזמין ומקרב הנחש ומכריחו לעשות הדבר:

ב

כי אפילו תאמר כי תספור ירחים תמלאנה ירחי העבור ואז תביא לה נחש ישוך זה איננו שוה כי האם ידעת עת לדתנה ביחוד כלומר כי הלא תטעה כי אין בלעדי יודע הרגע:

ג

ושמא תאמר כי אמנם שגית יום או יומים מרגע הלידה ותכין לך נחש ישכנה אינו מעלה או מוריד באופן תוכל עשוהו אתה דע לך כי אי אפשר כי הלא אם תעבור העת יסתכנו הולדות ואמן כי הלא כאשר תכרענה לילד יצר לילדיהן צרו' המקור ואין מושיע כרגע ילדיהן תפלחנה כי יתחתכו בשהיה מה וגם אמן כי מיד חבליהן תשלחנה מהן וידוע כי אם בעת לדת היולדת ירפו ממנה חבליה לגמרי תגוע ותמות וזהו חבליהן תשלחנה כי על ידי חוזק החבלים תאזור כח להתחזק ולילד ועל כן אם תעבור עת הלידה שהוא בעת הכריעה במצור ההוא ילדיהן תפלחנה ועל ידי כן חבליהן תשלחנה מרוב המצוקה ותמות גם היא באופן שאין כח בזולתו יתברך הרגע ולגזור על הנחש כמו רגע לנשכה ולילדה:

ד

וראה נא גודל רחמי ההשגחה כי הלא יאמר איש אחר שרחמה צר מאד עד גדר שאם ישהא הנחש מענו ילדיהן תפלחנה אם כן מה שתועיל נשיכת הנחש לא יהיה כי אם ריוח מעט ולא יבצר מצאת ילדיה מרוסקי אברים בצד מה לא יתרפאו רק בהמשך זמן ולא יעצרו כח מיד לאכול דברים קשים עד תחממם אמם ואם יצאו השדה צנה או חום יזיקום עד שובם אל חיק אמם תחממם ותעדנם לזה אמר לא כן הוא כי אם יחלמו בניהם בריאים ואמיצי כח ולא יצטרכו ימים לחלב אמם שלא יעצרו כח לאכול בר הקשה כי אם מיד ירבו בבר וגם לא יזיקם חום או צנה בבקעה או בהר שיצטרכו לשוב מיד להתחמם בחיק אמותם כי אם יצאו ולא שבו למו:

ה

מי שלח וכו'. עודנו מדבר בהשגחתו יתברך בפרטים אפילו בבעלי חיים בלתי מדברים ואמר הנה כל סוג בהמה משועבדים לחיות הטורפות מה גם לארי מה שאין כן הפרי ששלחו והפרידו הוא יתברך למקום שאין יד הטורפות משגת שם וזהו מי שלח פרא חפשי וכן מוסרות ערוד הוא חמור הבר אשר דרך בני אדם לאסור מין החמור לעבוד ולמשא מי פתח את חמור הבר מלהיות במוסרות שאר חמורים אם לא בהשגחה:

ו

ופירש מה שאמרתי מי שלח פרא חפשי הלא הוא אשר שמתי ערבה ביתו מקום אשר חיות הנוורפות לא ידרכו שמה כי ימותו בצמא וכן משכנותיו מלחה ורק הפרא הוא ידע מקום מזונו:

ז

ומן הטעם הזה גם לא יירא מרוב עם גדוד יגודנו כי הלא ישחק להמון קריה וכל כך ירחקו ממנו כי אפילו אם ירים נוגש תשואות קולות לא ישמע:

ח

ומה באמרתי ומוסרות ערוד מי פתח הוא כי הנה יתור הרים מרעהו ועם כל זה לא ישבע כי אחרי כן אחר כל ירוק ידרוש ומי האיש יוכל לפרנסו ואיך יעבוד בו עבודה כי יניח עבודתו ויברח לדרוש אחר כל ירוק ולא יהיה נשמע לבעליו:

ט

היאבה ריס וכו'. אמר הלא נתגאית והפרזת על מדותיך ולא שמת לבך כי יש ויש בב"ח בלתי משועבדים חל מין האדם כי הלא היאבה ריס עבדך בבחירתו אם ילין אצלך על הנאת אבוסך אשר יאכל משלך:

י

או אם תכריחהו על כרחו כי התקשר ריס וכו' והוא כי מרוב שומנו יש לו על צותרו כמין גלוסקאות בשר עב דומין לתלמי שדה שהן שורות עבות גבוהות זו אצל זו ובין כל אחת לחברתה עמוק כך בצואר הראם מצד אל צד כמין שורות עבות ובין כל אחת לשניה עמוק כמין תלמי שדי ויש עבה מכלן ביניהם אמר האם תקשר אותו באותו תלם העב שלו שבצוארו כאשר קשר ראשו נח בתיבה והיה כל גופו במים והיה מתלם תלמיות כמן טבריה לסוסיתא וזהו אם ישדד עמקים אחריך כאשר במי נח:

יא

התבטח בו כי רב כחו לשום אותו שומר ליגיעך הם תבואותיך מלבוא זר להם לא כן הוא:

יב

כי האם תאמין בו כי ישיב לך זרעך אשר תפקיד בידו הלא אדרבה וגרנך אשר אספת ביגיעך ועשית גורן הלא יאסוף ולא אתה כי את הכל יאכל:

יג

כנף וכו'. הנראה מן המפרשים שהוא הנקרא בלעז פאוו"ן ויהיה לפי זה כי הנה תתגאה ותתעלס בכנפה ותגביהנה למעלה ותעשנו כמין עגולה מלא עינים וטוב רואי הדור למראה מאד ומה שמתפארת בהראות תפארת כנפה לכל ונעלסה בו הוא באמור אם אברה חסידה או נוצה מעוף זולתו היש כמוהו ועל כן היא עושה כאשר ראינו ההראות ההוא שעה לכל אחד מרוחות העולם:

יד

וכל כך עושה עיקר מההתפארות ההוא כי תעזוב לארץ ביציה ולא תשב עליהם ועל עפר הוא אבק דרכים תחמם אותם על אם הדרך:

טו

ותשכח כי רגל עובר אורח תזורה וחית השדה תדושה כדיש את בשרה שלא תבקש קן לה רחוק מן הדרך:

טז

ובצאת בניה הקשיח בניה מלבה ללא לה כי להראות יופי כנפה תשב בדרכים מקום שיש אנשים ותקשיח בניה בשביל מה שאינו לה שהוא להתפאר ביופי שאינו שלה כי אם לה' אשר בראה ומה גם כי אפילו היה שלה היא יגיעה לריק להיותה נצבת בהגבהת כנפה שעה אחת לכל עבר כי היא מיגעת לריק כי מה יתנו ומה יוסיפו לה כל רואיה ולא תשית לבה אל פחד שיקחו בניה או את עצמה וזה אמר בלי פחד:

יז

אך אין זה כי אם חסרון דעת כי השה אלוה חכמה לה וכו':

יח

כי הלא אם באותה עת שהיא עושה למטה כן היתה מגבהת עצמה לעוף למעלה היתה שוחקת לסוס ולרוכבו שלא ישיגה ולא תעשה כן כי יושבת למטה להראות העמים את יפיה ותסיר מלבה אבדן עצמה וביציה וילדיה ועם כל זה הוא יתברך שומרם ומפרנסם כלומר ומעתה קל וחומר אם לעוף חסר השכלה אני משגיח להצילה ואת בניה ואת ילדיה מה גם עתה לבני האדם ומה גם כמוך:

יט

התתן לסוס וכו'. התתן ותייחס לסוס הגבורה אשר לו ולא אל השגחה מאתו יתברך אינו כי הלא התלביש צוארו רעמה שמגביה ראשו ועושה צוארו כמין קשת למעלה כמרעים את רואיו הנה אין ספק שאין זה חוטר גאוה דבר טבעי וכאשר זה השגחה גם הגבורה:

כ

ועוד כי אם תדכאנו ותרעישנו כארבה הקופץ קפיצות קצרות אנה ואנה אם תרכב על הסוס ותאחוז ברסנו למעלה ותדחוק בבטנו באופן יתרעש קפיצות קצרות ותכופות לא יכנע בכך כי אם אדרבה מנחיריו יצא עשן ויטיל אימה וזהו הוד נחרו אימה:

כא

ולא עוד אלא שאם מגבוה ישמע שיחפרו בעמק עורכי מלחמה לממן יפלו שכנגדם שמה או לבל יקרבו שכנגדם אליהם מיד ישיש בכח יצא לקראת נשק בהרגיש התחלת החפירה להלחם בם:

כב

כי גם שיראה נגדו דברים מפחידים ישחק לפחד ולא יחת ואפילו יראה חרב שלופה נגדו לא ישוב אחור מפני חרב:

כג

ואם עליו תרנה אשפה שהרוכב אשפתו מעלה קול במרוצתו שמתנענעת האשפה וגם יראה להב ברק חנית וכידון:

כד

אז יחרוץ ויכעוס וברעש ורוגז שתלהב יגמא ארץ כי כגמיעה קלה הארץ לפניו שימהר לרוץ והתקומם נגד מערכת המלחמה שכנגדו ואף אם במערכה המנגדת יריעו בשופר להחריד לא יאמין כי קול שופר:

כה

ואם הוא בדי שופר שעמו במערכתו שופרות רבים יאמר האח כי ישמח באמור שהנצחון במערכתו ומרחוק יריח מלחמה שכנגדו בהרגיש רעם שרים ותרועה:

כו

המבינתך וכו'. האם מכדי בינתך יאבר ויפרח נץ הלא יספיק לברוח בקרוב למצוא מקום ינוח לו מזולתו אך האם היה כל כך עד יפרוש כנפיו לתימן שישכיל כי שם באקלים ההוא יחם לו בימי הקור:

כז

אם על פיך וכו'. אמר ראה גם השגחתי כי לולא על פי שגזרתי יגביה יותר מכל שאר עופות האם יונח היה על פיך שהיית מצוה לו יגביה עוף האם היה עוצר כח לדאות כל כך כלומר שודאי הוא שלא יוכל כי אני הגוזר ונותן בו כח לכך וכי ירים קנו:

כח

גם כן כי סלע ישכון ויתלונן בשן סלע ומצודה ולא יזיקנו הקור:

כט

ועוד שנית כי הלא בטבע יראה כי לרעתו הוא זה כי מכ"כ גבוה לא תשלוט עין לראות אוכל שעל הארץ וירעב משא"כ אם לא יגבה כל כך לזה אמר דע כי משם חפר אכל כד"א ויחפרו לנו את הארץ ואיך יראה אם לא שבהשגחתי למרחוק עיניו יביטו שהשפעתי שופע ראות בעיניו מרחוק עד גדר שאין דבר נסתר מעיניו:

ל

עד גדר שאפרוחיו יעלעו דם שלא תזדמן מצות נבלה או חלל אחר שנתקרר וייבש הדם כי אם בעוד שהדם צלול ראוי ליבלע ימהר להוליך שם אפרוחיו יעלעו דם ואין חלל כמעט נסתר מעיניו כי אם באשר חללים שם הוא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.