אלשיך/איוב/מ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png איוב TriangleArrow-Left.png מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ויען וכו'. ראוי לשום לב למה עשה מזה מענה בפני עצמו ועוד למה לא נאמר מן הסערה כבקודם ויתכן כי במחזה נבואתו זאת היתה לפניו מארת סערה הוא כח רוגז למען ירגיש צד צער על אשר הקשה לדבר ולומר למה הרעות וכהתימו להוכיח ובא לומר שישיב לו רצה לסלק הסערה לבל יאמר שמצער הסערה אינו משיב וזהו ויען ה' את איוב בלי סערה:

ב[עריכה]

אמר הרב וכו' לומר אם אשר רב את שדי אשר שדדו ביסורין יסור כלומר קבל מוסר ושב מריבו עתה מה שהיה מוכיח אלוה בתוכחתו זאת יעננה את התוכחת האמורה במענה האמור:

ג[עריכה]

ויען כו' :

ד[עריכה]

הן כו'. ידוע מרז"ל כי אותיות הן אין להם בן זוג כי אל"ף וטי"ת עשרה וכן בי"ת וחי"ת וכן גימ"ל וזי"ן וכן דל"ת עם וי"ו נשארה ה"א בלי בן זוג וע"ד זה יו"ד עם צד"י הם מאה וכן כ"ף עם פ"ה וכן למ"ד עם עי"ן וכן מ"ם עם סמ"ך נשארה נו"ן בלי בן זוג. ובזה יאמר מודה אני שאין השואה ביני ובינך חלילה כאותיות הן כי קלותי וכל כך הוא הקלות שלי עד גדר שלא אומר כאברהם שאמר ואנכי עפר ואפר אשר הם יש כי אם כמאמר משה שאמר ונחנו מה שהוא אפס אין וזה מה מה אשיבך שאמור מה הוא אשר אשיבך אבל להשיב טענות על ענין של מעלה ידי שמתי למו פי:

ה[עריכה]

ומהדברים שהייתי קורא תגר שהם א' צדיק ורע לו כמוני שנית רשע וטוב לו על הא' אני אומר אחת דברתי ולא אענה כלומר אפילו מציאות מענה ועל השנית אני אומר ושתים ולא אוסיף:

ו[עריכה]

ויען ה' את איוב כו'. תחלה היתה הנבואה באה אליו מן הסערה הוא בהשתלשלות המסך האחד החיצון מהד' ועתה נסתלק רוב המסך ההוא ולא נשאר רק שמץ מנהו וזה אמר מן סערה שהוא ממציאות קצתה:

ז[עריכה]

אזר נא כו'. כי כבר נתרפאת מאשר אמרת כפי כתנתי יאזרני ועתה אזר נא כו' כי בריא אולם אתה אשאלך והודיעני:

ח[עריכה]

האם האף גם תפר משפטי שדנתיך ביסורים שישך יכול להפר כלומר כי זה אי אפשר כי כבר נעשה רק שתרשיעני בדין לא אקפיד למען תצדק. זהו לענין תלונת יסוריך עם היותך צדיק:

ט[עריכה]

ועל שלות הרשעים אני אומר לך ואם זרוע כאל לך כו' לומר אלו היה לך זרוע כאל או קול להרעיש:

י[עריכה]

הנני מעדה עדי גאון וגובה בך שהוא שפע קדושה להיות גדול באיכות על כל הבריות שהוא שלא תשלוט בו מיתה כענין ועתה הורד עדיך שהוא שעל ידי הורדת העדי תשלוט בם מיתה וגם גובה ומעלה שהוא על כל יצורי עולם מעין חרות ממלכיות ומאתי הוד והדר שהם לבושים שבהם ברא הוא יתברך את העולם שעל ידם תמשול בכל:

יא[עריכה]

ואז הפץ עברות אפך הם כחות המסתעפים מהאף ע"ד מלאכי רעים כאף וחמה שכל אחד יש לו חיל כיוצא בו ומעין זה אמר אם זרוע כאל לך הפץ כחות אפך שתפזר אותם בעולם ועל ידם ראה כל גאה והשפילו:

יב[עריכה]

וגם אתה בעצמך ראה כל גאה בהצלחתם הם רשעים המוצלחים בעולם הזה אשר התלוננת עליהם הכניעהו והדוך רשעים תחתם בעה"ז:

יג[עריכה]

ולא כאשר אני עושה שמאריך להם עד אחר מותם או כאשר עשיתי לקרח ועדתו שבקעה הארץ וירדו חיים שאולה גופם ונפשם יחד וזהו טמנם בעפר יחד ולא ימותו כי אם שיהיו כחבושים טמונים למטה וזהו פניהם חבוש בטמון עשה כל זאת אם תוכל כלומר שלא תוכל כי הסיבות המעכבות עתה יעכבו גם בידך אם היה זרוע כאל לך:

יד[עריכה]

באופן שעל כן לא תמצא טוב משתיקה בכבשי דרחמנא וסמוך אדידי ואמור די אם תוכל להושיע עצמך ולא תשית לב על זולתך כי כ"כ גבורה תחשב לך מה שתושיע עצמך שאפילו אני אודך שתקרא גבור אם תספיק לכך וזהו וגם אני אודך כי תושיע לך:

טו[עריכה]

הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך כאשר עשיתיך ולמה תתגאה אם גם בריה גדולה שאינך כקש לפניה היה עם היות שחציר כבקר יאכל. או יאמר הלא רצית להתחכם כנגדי הנה נא בהמות שהיא בריה עצומה מאד עם היותה אוכלת חציר ככל בהמה ועכ"ז אין לעניניה טבע ליחסם אל הטבע כי אם אל ההשגחה ולמה עשיתי בריה שעניניה פליאה ואין דעתך משגת למה בראתיה שלקיומה ומציאותה צריך מעשה נסים ואם לבהמה אוכלת עשב אינך משיג איך תשיג כבשי דרחמנא אשר לא כבאדם אוכל לחם. או יאמר איך תאמר הסכמתו עשה השטן אשר זמם והלא ראה בריות גדולות ועצומות שאני מזכיר אשר בטבע יחרידו העולם ואני מעכבם בל יאבדו הישוב ואיך לא השגחתי מלעכב מי שיעשה לך רעה או המשגיח באחד מאלו איך לא ישגיח בך:

טז[עריכה]

וראה תעצומה של בהמות זו כי הנה נא כחו במתניו להוליד ואונו להחזיק הולד בשרירי בטנו ואלו היה מוליד הרבה היה העולם אבד:

יז[עריכה]

ולא תאמר שהוא קר בטבע כי הלא כאשר יחפץ זנבו כמו ארז ישורגו אשכיו להוליד מחומו:

יח[עריכה]

והנה היה יכול להחריב העולם מתקפו כי עצמיו אפיקי נחושה:

יט[עריכה]

ושמא תאמר שיהרגוהו אם היה בא אל הישוב ולא ישחית לא כן הוא כי מי יוכל לו כי הוא ראשית וכו' והעשו בלבד הוא אשר כח בו להגיש חרבו ולא זולתו:

כ[עריכה]

והראיה שלא יוכלו לו כי הלא בול הרים ישאו ויצמיחו לו שאוכל אלף הרים ואין ספק שבאלף הרים יש חיות טורפות ואינן יכולות לו שאדרבה כל חית השדה ישחקו שם לפניו ולא יערבו אל לבם להתקומם עליו. או שעור הכתוב כי בול כרים ישאו לו ובכן אם היה בא אל הישוב היה משחית כל התבואות ומרעיב העולם ולא עוד אלא שבאים עמו כל חית השדה וישחקו לפניו אשר המה יעזרו לרעה להחריב עולם:

כא[עריכה]

התחשוב שתחת צאלים ישכב בחמה מפני החמה כי נסתר מחמתו לא כן כי אם בסתר קנה ובצה תחתיו כי לא תזיקנו הלחות:

כב[עריכה]

ועוד כי האם יסכוהו צאלים האם יהיו צללו כי למי שאוכל אלף הרים אי אלו צלים יהיו צללו ואם תאמר כי יסובוהו ערבי נחל שישכב תוך נחל מסובב משני צדיו מערבי הנחל:

כג[עריכה]

לא יתכן שיצטרך לכך כי הן יעשוק נהר בלכתו לשתות לשרות מאכל אלף הרים יעשוק נהר כאלו עושקו ומיבשו מן הוא ומלמנוה ולא יחפוז לשתות בנחיצות שעה או שתים כי אם לאטו ואלו היתה חמה מזקת לו למה לא יחפוז אחר שברעותו אלף הרים הוא בלי צל ובלכתו לשתות גם כן ישתהה הרבה הרי רוב היום ואיך יהיה תחת צל אך אין זה כי אם שאין צריך צל ושמא תאמר איך יתכן שלא יחפוז הלא הוא יבטח כי יגיח כו' והוא כי בהחלו לשתות יגמע גמיעה וישאוף המים הנזחלין ממקום פיו עד למעלה באופן שכל מה ששאף מהבאים צריך להמתין עד יזחלו עוד ממרחק והוא יבטח כי יגיח הירדן אל פיהו לגמע ולשאוף עוד פעם אחר פעם:

כד[עריכה]

ושמא תאמר כמה אפשר שישאוף מהבאים מלמעלה שיצטרך כבוטח להמתין שישובו הלא כי בעיניו יקחנו כי כמלא עיניו יגמע ויקח מהנהר בשאיפת בליעה א' עד גדר שאחר כך יתן פיו בקרקע הנהר לשתות עוד ומחמת חסרון המים במוקשים שבנהר ינקב אף בעוד שאפו למטה מיחל עד בא המים:

כה[עריכה]

תמשך לויתן וכו'. כלומר כי הוא בריה עצומה שכל מין האנושי הבל לפני כחו:

ל[עריכה]

האם יכרו עליו חברים שע"י חובר חבר יוכלו לו כדי שיחצוהו בין הנשיאים כאשר יעשו לדג גדול הנצוד:

לא[עריכה]

התמלא ותכרות בסכינים עורו או בצלצל דגים ראשו:

לב[עריכה]

ואם תחשוב כי אשר הוא קשה כשיעור הלז יהיה קשה ההרגש כי גס וכבד הוא לא כן הוא כי האם תשים עליו כפך בלבד הלא ירגיש ויתלהב ויתרעש כ"כ נגדך שתהיה זוכר מלחמה שילחם עמך שעל ידי כן אל תוסיף לעשות כן פעם שנית:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.