רש"י/איוב/לט

רש"י ‏ איוב לט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

יעלי סלע. אשטנבו"ק ושונאה את ולדה ועולה לראש סלע גבוה כשכורעת לילד כדי שיפול לארץ וימות והקב"ה מזמן לו נשר ומקבלו בכנפיו:

חולל אילות תשמור. לשון חיל יולדה (ירמיהו) האילה רחמה צר ואין הוולד יכול לצאת ובשעת לידתה אני מזמן לה דרקון ומכישה ברחמה ונפתח ואם מקדים ומאחר רגע מיד מתה, ובין אותם רגעים איני מחליף ובין איוב לאויב נתחלף לי:

ג

תפלחנה. מתבקע רחם שלהם ומוציא הולדות וחבלי לידה שלהם:

תשלחנה. מעליהם בלדתן לרגע שאני מזמין להם:

ד

יחלמו. יחזקו:

ולא שבו למו. משירבו קצת יגדלו בבר בזרעים ובדשאים ואינם צריכים לגידול אביהם ואמם:

ה

חפשי. שאין אדם יכול לגדל פרא ללמדו עבודת בהמות:

ערוד. חמור הבר:

מי פתח. מוסרותיו, שאין עליו עול אדם:

ח

יתור הרים מרעהו. הוא עצמו תר לו מקום מרעה:

ט

רים. כמו ראם:

עבדך. לעבדך:

י

בתלם עבותו. (או קשרת ראם בעבור תלם של שורך) עבות חבל שקושרין (שוורי') לתלמי המחריש':

ישדד. יתקן השדה:

יא

התבטח בו. לאסוף תבואתך בשביל שכחו רב ויכול לסבול הרבה:

ותעזוב אליו יגיעך. לאסוף אל הבית:

יג

כנף רננים נעלסה. כן שם עוף גדול רננים ולשון משנה קרוי בר יוכני:

אברה. כל עוף קרוי אברה על שם שפורח כלומר או עוף ששמו חסידה ועוף ששמו נוצה ראה מה מנהגה:

יד

תעזוב לארץ ביציה. והולכת ומתחממת למרחוק על עפר:

טו

ותשכח כי רגל תזוריה. לביצתה תבקענה:

טז

הקשיח. הקשה בניה מלבה כאילו אינם שלה:

לריק יגיעה. ואינה יראה שתאבדם:

יח

כעת במרום תמריא. כל לשון המראה כאדם שזונה לבו לצאת ממידתו ומגידולו ומארצו לשוטט לו בארצות ולנסות לו מדות אחרות וכן בן סורר ומורה (דברים כא יח) ובל' גמרא אימראי כלתיה דרב זביד אימראי ונפקא (כתובו' ס"ג ושם איתא אימרד' ועיין ברש"י בחולין נח ומציעא עו ד"ה ואימרו):

יט

רעמה. לשון רעם ובעתה כמו רעמו פנים:

כ

כארבה. מדלג ומקפץ כארבה ומרעיש סביביו:

נחרו. כשהוא נופח בנחיריו בקול אימה הוא:

כא

יחפרו בעמק. כמו ויחפרו לנו את הארץ (שם א) שדרך הפרשים אורבי' בעמקי' ובנחלים:

וישיש בכח. והסוס שמח ויוצא לקרא' נשק:

כב

ולא יחת. ולא יירא:

כג

תרנה אשפה. מלאה חצים ומקשקשות זו בזו ונשמע קולם:

להב חנית. כלי של ברזל (וחנית של ברזל) קרוי להב כמו ויבא גם הנצב אחר הלהב (שופטים ג כב):

כד

יגמא ארץ. עושה גומות ברגליו, ע"א יגמא כמו הגמיאני נא (בראשית כד):

ולא יאמין. מרוב שמחה שהוא מתאווה למלחמה:

כי קול שופר. של מלחמה:

כה

בדי שופר. ל' די השיב לו בהרבה שופר:

יאמר האח. ל' שאומרים (העוברים) כשהן שמחין כמו שאומרים אהה מחמת צער:

כו

יאבר נץ. יגדל הנץ כנף ומלאך הוא דומה לדמות נץ ומעמיד קושי הרוח דרומית בפרישות כנפיו שלא תחריב את העולם:

כז

אם על פיך יגביה נשר. השכינה שנאמ' כנשר יעיר קינו (דברים לב יא) היה מסלק פמליא שלו שלא יזיקו לאהרן בבואו אל הקדש ביו"ה:

כח

סלע ישכן ויתלונן. בטוח היה אהרן במחתת הקטורת כשנתנ' על אבן שתיה:

כט

משם חפר אכל. מתפלל על צרכי כל השנה ואחר כל הכבוד הזה ראה במיתת שני אפרוחיו נדב ואביהוא שמתו להתקדש שמי בהם שנפלה אימתי על השאר:

ל

יעלעו. ואינן אלא כפי מדת בלעו דם ומים ונראה כבולע הרבה כאומר על על וכן בלשון חכמים בהשקאת סוטה (סוטה כ ע"א) מערערין אותה ומשקין אותה על כרחה וכן זעקת שבר יעוערו (ישעיה טו ה) ל' קריאת גרון דומה לכך ולפי הדרך דבר הנביא:

ובאשר חללים שם הוא. לאכול ורבותינו דימו כל ענין זה באהרן בפסיקת' דאחרי מות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף