אור שמח/יום טוב/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אור שמח ‏ יום טוב ז

ח

שאין הערמה זו ניכרת כו'.
נ"ב דלא הוי הערמה דמוכחא כמבואר שבת קל"ט וכן היתה דעת רב אלפסי שסמך על מה שמביא בשבת דמותר יעו"ש ודלא כההמ"ג. וכן במ"א ומה שאינו ניכר הוא כמו דאמרו סוף הספינה כל מילי עתיקא וכו' ושיכרא א"כ אימור רוצה בחדש יותר ובזה מיושב מה דבע"ז דף ל"ה פריך גבי גבינות עו"ג ישן נשתרי ותמהו בתו' דלישני כמו גבי שיכרא לעיל גזרו ישן משום חדש ולפ"ז א"ש דשיכרא חדש מעליא טפי וגזרינן ישן אטו חדש אבל בגבינה אמרו שבת קל"ד דגבינה דמאתמול מעליא טפי לכן לית' למיגזר אטו חדש.

י

עושין כל צרכי הרבים.
בהשגות שהרבים צריכין להם.
פירש כיון שהוא מעשה אומן חפירת בורות צריכין להיות לצורך המועד דוקא [לא כשאר צרכי הרבים] וכמו חטיטה דהויא מעשה הדיוט דשרי ביחיד הוא דוקא לצורך המועד כן כי שריא בחפירה בצרכי רבים הוא דוקא לצורך מועד ודבריו בארוכה הביא הרא"ש ולזה נתכוון בהשגה ודו"ק.

יג

ואין מגיהין אפילו אות אחת כו' מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד.
דייק מרן מלשון רבינו שאם לא היה להן ס"ת אחר לקרוא במועד מגיהין וכן סתם בשו"ע ולדעתי אדרבא לשון רבינו דייקא דאפילו אם ההגהה היא לצורך המועד ג"כ אסורה מפני שהמלאכה בעצמותה אינה מהמלאכות שהן לצורך המועד ופוק חזי לקמן פרק ח' הלכה ט"ז אין מפנין מחצר לחצר במועד כו' ומביאין כלים שהן לצורך המועד מבית האומן כגון כרים כו' הרי דייק אע"פ שאינו צריך לה לצורך המועד רק הנך כלים מאותן שהן צריכין למועד אעפ"י שהאיש הזה אינו צריך להן למועד ובכלים שאינן לצורך המועד הוא שאין מין הכלי עשוי לצורך המועד כגון מחרישה וכי"ב אסור הרי דבלשון זה נכלל מה שאין אותו המין עשוי לצורך המועד שמלאכתן אינה מהמלאכות הנעשות במועד כן הכא נמי כיון שאותה המלאכה אינה מהמלאכות שהן לצורך המועד שמלאכת כתיבה אינה לצורך המועד להכי אף אם צריכין לה במועד אסור ודו"ק.

טז

עיין במשנה למלך שכתב וז"ל אך התוספות הקשו על רש"י קושיות חזקות אם במה שפירש דמוסגר אסור בתשמיש ומוחלט מותר דזו מנ"ל וכו' אין סברא לחלק כו' ואחר התמיה נראה ראיה לשיטת רש"י ז"ל מהך דאמרינן סוף פרק שלוח הקן אלא טעמא דכתב רחמנא תשלח כו' ותו לר' יהודה דאמר שלח מעיקרא משמע וכו' אמר מר בר"א כגון שנטלה ע"מ לשלח דלאו הוא דליכא הא עשה איכא. וליתי עשה ולידחי עשה מאי אולמי' דהאי עשה מה"ע. סד"א הואיל ואמר מר גדול השלום כו' והאי מצורע כיון דלא מטהר אסור בתה"מ דכתיב וישב מחוץ לאהלו כו' והוא תמוה לר' יהודה תקשי דר"י סבר בימי חלוטו מותר במוע"ק ואם לא נעשה לו תגלחת בצפרים הלא הוא מותר בתשמיש וא"כ ליכא גדול השלום ולמאי מיבעי לן קרא וכבר תמהו בזה ולפי שהשמיענו רש"י ז"ל דבימי הסגרו אסור לכו"ע בתה"מ א"ש דבירושלמי מגילה פ"ק אמר ר' יוחנן פרחה בכולו מתוך הסגר טעון צפרים א"כ מיבעי לן קרא לפרחה בכלו מתוך הסגר שהוא טעון צפרים והו"א דעשה דידי' דחי לעשה דשילוח הקן דאיכא משום גדול השלום שיהא מותר בתה"מ שהוא אסור בו בימי הסגרו ודו"ק.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.