ביאור הגר"א/חושן משפט/רעב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) היה דרך כו'. ר"ל משום פריקה אבל חייב משום צער ב"ח וכ"ה בטור בהדיא בסי"א דת"ק ל"פ עליה דריה"ג אלא משום צער ב"ח כמ"ש ל"ב ל"ג א' ונ"מ שאינו חייב רק בשכר וכמ"ש שם מי סברת פטור כו' ועתוס' שם ד"ה מה לי כו' וכמ"ש בס"ט בהג"ה וערא"ש שם סעי' ל' ונ"מ כו' ורבנן ועומד כו' אלא שכ' הרמב"ם וש"ע דאפי' יותר ממשאו חייב מ' אפי' בחנם וצ"ל דפ' כמ"ש שם דלמא בתחת משאו פליגי ועתוס' שם ד"ה מכלל כו' וראיה ממ"ש ל"ג א' ה"נ מסתברא כו' אלמא רבנן לא דרשי תחת משאו אף שיש לדחות דלס' המקשה קאמר דבעי לאוקמיה כרבנן ול"ל נער ב"ח וא"כ ע"כ לא דרשי תחת משאו מ"מ מדקאמר מאן שמעת ליה כו' מ' דהכי המסקנא כמ"ש הסוגיא בכ"מ:
(ב) ולא יפרוק כו'. שם תנא ומדדה כו' ועתוס' שם ד"ה ונוטל כו' וכן מוכחי קראי דפ' כי תראה בפריקה איירי כמ"ש ל"ב א' הכא כתיב רובץ כו' וכמש"ש ב' והא וחדלת ועזב תעזב בפריקה כו' וז"ש בס"א עזב וכאן הקם וכ"ה במתני'.
(ג) ועבר כו'. אינו אלא בטעינה כמש"ו:
(ד) היה כו'. ל"ב א' ת"ר מנין כו' יליף כל המצות משבת:
(ה) וכן כו'. ל' ב' כמש"ו:
(ו) כמו באבידה. ר"ל כמש"ש דוקא אם הוא בטל וכל הדינים שנת' ה"ה כאן. הרא"ש וטור.
(ז) מצא כו'. ל"א א':
(ח) בהמת כו'. כתי' דגמ' שם רישא בחמר עכו"ם:
(ט) וכן כו'. ר"ל בחמר ישראל ואסיפא דס"ח ואם לאו קאי וכמש"ש בגמ' סיפא כו':
(י) אבל כו'. שם לימא מסייע כו':
(יא) וי"א לפרוק כו'. דקי"ל כרבנן דצער ב"ח דאורייתא כרבנן וכמו דאוקים שם בגמ' כל אלו הברייתות בטעינה או כריה"ג ובפריקה וכן ס"ל לר"ש וכמש"ש א"ר מדברי שניהן כו' וכן ס"ל לרב יהודה ורב בשבת קכ"ח ב' והרמב"ם שהשמיטה וכ' אינו חייב כו' מ' דס"ל צער ב"ח לאו דאורייתא ומ"ש בס"א בין כו' משום דלא דריש תחת משאו וכן רובץ ולא רבצן כו' לא דריש ובזה אתי שפיר וא"א כאן ליישב בדרך אחר אם לא בדוחק גדול ובדרך רחוקה אבל בפי"ח ופכ"א דשבת פ' דצער ב"ח דאורייתא ועבא"ח סי' ש"ה סי"ח וסי"ט:
(יב) ונ"מ כו'. כמש"ש מי סברת כו' ועתוס' ד"ה אמאי וד"ה מה לי שונא כו' וד"ה מה לי רבצן כו':
(יג) הפוגע כו' בד"א כו'. שם ת"ש אוהב כו' ואי ס"ד כו' ואפי' צער ב"ח דרבנן דל"צ למיפרך דוקא למ"ד דאורייתא אלא משום דשונא וידע המקשה דשונא עדיף אלא דס"ד צער ב"ח עדיף יותר וז"ש אפ"ה כו' וזה להרמב"ם אבל אנן קי"ל דאורייתא וא"צ לכ"ז:
(יד) ודוקא כו'. תוס' שם ד"ה לכוף כו':
(טו) דהא יפה כו'. כמ"ש בע"פ מצוה לשנאותו וכמ"ש בסי"א אלא דקרא לא מיירי בשונאו שלא כהוגן והרמב"ם וש"ע בסי"א אשונא דקרא קאי וכמ"ש השונא האמור בתורה כו' וקמ"ל בזה שמצוה אעפ"כ לפרוק ולטעון אע"פ שהוא בעל עבירה ולא כ' הרמב"ם שמצוה להקדימו וכן מדוייק לשון הרמב"ם וש"ע:
(טז) השונא כו' והאיך כו'. הכל שם בע"פ ומזה דייק הרמב"ם דצער ב"ח דרבנן וא"צ לפרוק בעכו"ם ממש"ש והא תניא ובב"מ שם אמרו ת"ש שונא כו' מי סברת כו' אלא דקי"ל כריה"ג. אבל דעת המפרשים דפ' דאורייתא ס"ל כמ"ש תוס' ד"ה מי לי שונא. ה"מ כו' ולעולם אשונא דקרא קאי:
(יז) היה כו'. תוספתא שם הביאו הרי"ף ורא"ששם:
(יח) באותו כו'. שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |