ביאור הגר"א/אורח חיים/רסג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים רסג

א

ס"א יהא זהיר. כ"ג ב':

יפה. שם א':

ויש. ל"ג ב':

ויכולין כו' כי יכולין. מפ"ג דמגילה אבל מוסיפין:

דבר המכוון. שם נגד מי:

ב

ס"ב אחד. כ"ה ב':

אפי'. כ"ג ב' א"ר פשיטא לי כו' וקידוש קודם לכבוד היום בע"פ ק"ה א' ב' וכבוד היום דבר מועט שוה לד' כוסות כמ"ש שם קי"ב א' פשיטא כו' תנא דבי אליהו כו':

ד

ס"ד ואם היה. תוס' כ"ה ב' ד"ה חובה מהנ"ל לא יקדים:

ה

ס"ה כשידליק. ירושלמי פרק הרואה:

אחד. כנ"ל ס"ב:

גם בי"ט. ירושלמי שם:

וביה"כ. דמנהגא הוא כמ"ש בפ"ד נ"ג ב' דפסחים ולא מברכינן אמנהגא כמ"ש בפ"ד דסוכה מ"ד ב':

יש מי. פ"א דפסחים ז' ב':

ויש. כדעת בה"ג ס"י:

ו

ס"ו בחורים. משום שלום בית כמ"ש פ' ב"מ:

אבל. שם בנ"ח:

ז

ס"ז אורח. שם בנ"ח.

ח

ס"ח ב' או כו'. שכ"א מצווה:

ויש. דליכא טעמא דשלום בית כנ"ל:

ט

ס"ט המדליקין. ע' בתשובת מהרי"ל סי' נ"ג מ"ש בזה ובס' שקדם:

י

ס"י לבה"ג כו'. כיון דבשביל שבת בא כמ"ש בספ"ג דעירובין מ"ב ב' לענין זמן וזהו שקבעוהו הדלקה מלאכה אחרונה ואפי' להטמנה אף דתנן ספק חשיכה אין מדליקין כו' וטומנין כו' וכמש"ש ל"ה ב' אחר הדלקת הנר היו תוקעין ג"ת ושובת והא דשוהין כו' לפי שהוצרכו לשהות עד שידליקו כולם או רובם:

ועפ"ז. תוספתא בפ' בתרא דסוכה אפי' נר בידו כו':

וי"א. פלוגתתם תליא בחילוף הגי' בפ"ד דביצה ל' ב' אבל עצי סוכה כו' ויש שאין גורסין וער"ן שם שפי' דה"ק באומר איני בודל כו' וחזר בו מתי' הראשון דאפי' בעצי סוכה דמצוה מהני:

ויש חולקים. מהא דשוהין אחר הדלקה כנ"ל ומהא דריב"ח שמעתי שאם בא להדליק כו':

אלא בתפלת כו'. כמ"ש בפ"ד דברכות כ"ז וע"ל סי' רנ"ג ס"ב וסי' רס"א ס"ד:

ואפי' תנאי כו'. תוספתא פ"ו דטהרות וע' מ"ש בי"ד סי' ר"י ס"א:

ועיקר הדלקה. שבת כ"ה ב' ועתוס' ד"ה הדלקת:

וצריך. כ"ב ב':

יא

סי"א אע"פ. ברכות שם:

יב

סי"ב אם רוב כו' אדם שבא. מתוספתא הנ"ל:

יד

סי"ד אם כשהתפללו. ברכות שם:

ואם יחיד כו'. שם:

ולענין עשיית כו'. תוס' שם דבשלמא בתפלה לא מטרחינן אבל במלאכה אין חילוק:

וי"א שאותם כו'. דס"ל דקבלה בטעות הוי קבלה ומתפלה אין ראיה כיון דתפלה בטעות אינה כלום ואף בצבור רק משום דלא מטרחינן להו הקבלה ג"כ אינה כלום משא"כ בקבלה דהדלקה ובזה יפה כוון שכ' וי"א דר"ל דאף בהתפללו מעריב הדין כן ואף דשם במרדכי שלא התפללו עדיין מעריב ועמ"א:

וי"א שאותו. דהוקצה למצותו אע"ג שלא הוקצה לאיסורו וכמ"ש מ"ה א' ועמ"א ול"נ כו':

טו

סט"ו אבל אם ענה כו'. מהא דטעה כו' וכמ"ש סי' ק"ח ס"ט:

טז

סט"ז הואיל והתחיל כו'. שבת ט' ב' ואם התחילו:

בהיתר. תוס' שם מהא דסוכה ל"ח ע"ש. ואע"ג דכה"ג מיקרי התחיל באיסור כמ"ש בע"פ ק"ז ב' וע' רשב"ם שם ד"ה סוף סוף כאן לא מחמרינן כולי האי כו'. ועמ"א:

יז

סי"ז י"א שמי. קנ"א א' מותר לאדם כו':

וכ"ש במ"ש מי כו'. דיש היתר אף לעצמו בהבדלה וכמ"ש שם ק"נ ב' מותר לאדם לומר כו' וע"ש תוס' ד"ה לכרך כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.