שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/כ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:27, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png כ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה מעשה שהיה כך היה במותב תלתא כחדא הוינא יתבין אנחנא ב"ד דחתימין לתתא כד אתא קדמנא שלום בר יצח' ואמר קדמנא איך בדרך כשהיו הולכים באנגילו קשטרו היום כמו שנה וחצי שלום הנז' ונתן יאני עם הרבה בחורים בצהרים שישבו לאכול לחם בקש נתן הנז' משלום הנז' כוס אחד מיין והוא השיב אם תרצה אותו בעד קדושי בתך אתנהו ונתן הנז' בפעם ראשונה ושניה ושלישית שישבו לאכו' לחם לא רצה וגם בפעם ד' שישבו לאכול לחם בקש נתן הנזכר לשלום הנז' שיתן לו כוס אחד מיין וכן השיב לו אם תרצה אותו בעד קדושי בתך אתנהו ונתן הנז' קבל היין ושתאו אלו הם דברי שלום הנז' ונתן יאני הנז' מכחיש וצועק שמעולם לא קבל היין מיד שלום בעד קדושי בתו ובפנינו חתומי מטה באר' אליה זקן שנמצא לשם והעיד בת"ע איך בדרך שהיו הולכים באנגילו קשטרו בזמן הנז' היו יושבים כתות כתות וכן בקש נתן הנז' משלום כוס אחד מיין והשיב לו אם תרצה אותו בעד קדושי בתך אתנהו לך ולא רצה אותו בפעם הראשון שניה ושלישית ובפעם ד' שישבו לאכול לחם אמר לו נתן יאני הנז' תן לי כוס א' מיין שעושה לי קר ושלום הנז' נתנו ואמר לו הנה שאני נותנו בעד קדושין ולקחו ושתאו ושתק וכן בא בפנינו ח"מר' יצחק בר אהרן סוסי יצ"ו והעיד בת"ע איך בדרך שהיו הולכים דאנגילו קסטרו היו יושבים כתות כתות ושלום הנז' היה שותה יין ונתן יאני הנז' בקש לו כוס אחד מיין והשיב לו אם תרצה אותו בעד קדושי בתך אתנהו ולא רצה בפעם ראשונה ושניה ושלישית ובפעם ד' שישבו לאכול לחם אמר לו נתן הנזכר לשלום הנז' תן לי כוס אחד מיין שעושה לי קר ושלום הנז' נתנו ואמר לו הנה שאני נותנו בעד קדושין ולקחו ושתאו ושת' והיה זה בזמן הנז' אלו הם דברי ב' העדים הנז' שבאו והעידו בפנינו בבת אחת ביום ד' ו' לחדש טבת השמ"ד ליצירה פה ארטה ושני העדים האלו הנז' הם נשואים שתי אחיות שבתי ברוך דיין דוד קלעי דיין נסים כהן דיין

עוד במותב תלתא כחדא הוינא יתבין אנחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתא קדמנא ר' משה סוסי והעיד בתורת עדות איך בהיותם הולכים באנגילו קסטרו בדרך בקש נתן יאני הנז' משלום הנז' כוס א' מיין ושלום השיב לו אם תרצה אותו בעד קדושי בתך אתנהו לך ונתן יאני הנז' לא רצה אותו וכן חזר ובקש ממנו פעם ופעמים ושלום השיב לו אם תרצה אותו בעד קדושין אתנהו לך ולא רצה וחזר ובקשו פעם אחרת ונתנו ואמר לו אני נותנו בעד קדושין ונתן הנז' לקחו ושתאו בשתיקה ולא אמר כלל עוד בא רבי שבתי ב"ר יודה מצה והעיד בתורת עדות איך נמצא לשם בשעת המעשה הנז' ובקש נתן הנז' משלום הנז' כוס א' מיין והשיב לו אם תרצה אותו לחשבון של קדושין אתנהו לך ולא רצה אותו וכן בקשו פעם ופעמים והוא היה משיב לו אם תרצה לחשבון של קדושין אתנהו לך ולא רצה אותו וכשבקשו פעם אחרת נתנו לו ואמר לו אני נותנו לך לחשבון של קדושין ונתן יאני לקחו ושתה אותו ולא אמר כלל היה זה ביום ו' כ"א לשבט השמ"ד פה חרטה שרוך דיין דוד קלעי דיין נסים כהן דיין ורבי משה סוסי העד של הכת השני הוא אח של רבי יצח' סוסי העד של הכת הראשונה:

במותב תלתא כחדא הוינא יתבין אנחנא ב"ד דחתימין לתתא כדאתא קדמנא רבי שבתי סוסי ושאלנו את פיו אם יודע שום עדות על ענין הקדושין הנז' וגזרנו עליו בגזרת נחש להעיד האמת והעיד ועמד שבהיותם הולכים בדרך באנגילו קסטרו היה מבקש שלום הנז' מנתן יאני הנז' לתת לו את בתו לאשה ונתן יאני היה מחרפו על זה וכשישבו בדרך לאכול לחם בקש נתן יאני הנז' משלום הנז' כוס אחד מיין ושלום השיב לו אם תרצה אותו בעד קדושין אתנהו לך ונתן יאני לא רצה אותו ובפעם אחרת חזר ובקש ממנו כוס אחד מיין ושלום קם ונתנו לו אבל אינו זוכר בשעת נתינה אם נתנו בעד קדושין ומה אמר לו או אם נתנו לו דרך מתנה אמנם נתן יאני קבלו ושתפו בשתיקה כ"ז העיד בת"ע היה זה באחד בשבת י"ג לניסן השמ"ד ליצירה פה ארטה שבתי ברוך דיין דוד קלעי דיין נסים כהן דיין וזה העד רבי שבתי סוסי הוא אח לרבי יצחק סוסי העד של הכת ראשונה ואח לרבי משה סוסי העד של הכת שניה:

במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתא קדמנא רבי שלמה והעיד בת"ע אחרי אשר הטלנו חרם חמור גמור לומר האמת ואמ' איך כשהיו הולכים בדרך באנגילו קסטרו וישבו לאכול לחם כל הבחורי' מחברת' והיה שם שלו' הנז' ונתן יאני הנז' ובקש נתן יאני הנז' משלום מהיין שלו תן לי כוס אחד מיין כי היין של רבי שלמה סרלבו שתאוהו רבי שלמה הנז' ושלום הנז' ובקש נתן יאני משלום הנז' מיינו כוס אחד מיין ולא רצה ליתנו וכן חזר ובקש נתן יאני משלום הנז' פע' שנית כוס אחד מיין ואמר לו שלום אם תרצה אותו בעד קדושי בתך בעדי אתנהו ונתן יאני לא רצ' כשאמר לו אלו הדברים ואדרבא חללו וחרפו על הדבר הזה וכן חזר פעם שלישית ובקש ממנו שיתן לו כוס אחד מיין וכן קם ה"ר שלום הנז' ונתן לו כוס אחד מיין ואמר לו שלום הנזכר שאני נותנו לך זה הכוס מיין בעד קדושי בתך בעדי והוא קבלו בשתיקה ולא אמר כלום לא הן ולא לאו רק שתאו והן אמת שכשאמר רבי שלמה בעדי אמרו בסוף דבריו בשפה רפה וכן חזר ושאל לו אחד מהדיינים ואמר לו תברר דבריך איך אמרת שיאמר אותו בפי' לפי שראה הדיין שאמר תיבת בעדי בשפה רפה וחזר ואמר שבשעת נתינת היין א"ל אני נותנו לך בעד קדושי בתך ולא אמר בעדי וכן חזר ושאלו פעם ד' הדיין והטיל לו חרם שיאמ' האמת וחזר ואמר איך אמר לו בשעת נתינת הכוס בלשון זה ובלשון יווני אמרו איגו שטודידו יא קדושין טוש טיגאטי רשו יא טי מינה ר"ל אני נותנו לך בעד קדושי בתך בעדי היה זה ביום ה' י"א לאדר השמ"ד ליצירה שבתי ברוך דיין דוד קלעי דיין נסים כהן דיין:

אחר כ"ז הלך נתן יאני הנז' וקבל קדושין לבתו מאיש אחר קדושין גמורים בפני עדים כשרים כדין וכהלכה ובתו עדיין קטנה היא ונתן יאני הנז' מכחיש ואמר שמעולם לא קבל היין משלום הנז' בעד קדושי בתו לכן יורנו מורנו מורר צדק מה משפט הקטנה הזאת בעד הקדושין האלו ומהשי"ת שכרו כפול:

תשובה

לכאורה נראה כי הכת הראשון אין לנו עסק עמה אחר שהם נשואים לשתי אחיות דק"ל אמרינן תרי בעל כאשתו ראשון בראשון גם בערות רבי שבתי פשיטא שאין עדותו עדות כיון שאמר שאינו זוכר מ"ש בשעת נתינה וכולם מודים שקודם נתינה סרב ומיאן נתן יאני אב הקטנה ולפ"ז אפשר שמה שנתן רבינו שלום הכוס היה כמו מי שנתפייס לגזרת רבי נתן. גם לעדות סראלבו השלישי איני חושש כלל אליו אעפ"י שעדותו היותר חמור מכלם אבל אחר שכלם ר"ל כל אלו העדים הנז' היו במעמד אחד ובמקום א' אוכלי' ושותים וכלם מכחישים עדותו של סראלבו שכולם אומרים שלא אמר רבי שלום כי אם אני נותנו בעד קדושין א"כ עדותו של סראלבו בטל ואפי' לא היו כאן עדים מכחישים אלא שהיה הוא לבדו לא היינו חוששין לעדותו כי הלכה רווחת בישראל שאין חוששין לעד אחד בקידושין ואף על פי דסמ"ג ז"ל ואחרים עמו כתבו דחוששין לעד א' מ"מ כבר נתפשטה הלכה למעשה שלא לחוש כלל וכ"ש במקום דאיכא הכחשת המקודשת וכמ"ש הר"י בעת"ה וא"כ אין לנו להטפל אלא בעדות רבי משה סוסי בעדות רבי שבתי מצה דבאלו יש מקום עיון לפי שאין לפסול לרבי משה סוסי מטעם שהוא אח לרבי יצחק העד הראשון שכבר כתב הטור בשם הרא"ש ז"ל הביאו הטור בח"מ בהלכות עדות שאפי' כוונו להעיד בשעת ראיה אם לא באו בפני ב"ד להעיד אינם פוסלים זה על זה ובנ"ד לא מבעיא שלא באו שניהם כאחד להעיד לפני ב"ד אלא שרבי יצחק העיד ביום ראשון ששה לחדש טבת ורבי משה סוסי העיד ביום א"ך לשבט עם ר' שבתי א"כ בעדותו יש לחוש ומה שיש בו עיון הוא זה כי הלכה רווחת בישראל דבקדושין ידים מוכיחות בעינן וכתבו הפוס' רובא דרובא דמנכר והיכא דליכא ידים מוכיחות לא הוו קדושין כלל ולית לן למיחש אפי' מדרבנן וכן כתב הרא"ש בתשובה והאריך בזה ופס' כן בנו הריב"ה בא"ה וז"ל אמר הרי את מקודשת ולא אמר לי אינם קדושין כלל ואע"פ שדרכו להביא סברות שונות זו מזו כאן סתם ולא חש להביא שום חולק משמע דס"ל בפשיטות דהיכא דליכא ידים מוכיחות ליכא למיחש לקדושין כלל דא"כ מטעם זה היה נר' להקל בנ"ד דלכאורה גריע לשון זה דנ"ד מלשון הרי את מקודשת דגייז מלת לי לבד ואין אנו יודעים למי היא מקודשת אבל סוף סוף אנו יודעים מי היא המתקדשת אבל בנ"ד נר' שאין אנו יודעים מי הוא המקדש ולא מי היא המתקדש' שכך אמר אני נותנו אינם קדושין דלשון זה דאני נותנו אפשר שיורו שהוא שליח מאחר וגם שהמתקדשת היא אחרת שאינה בת נתן יאני אלא שכל זה אינו שוה לי לפי שיש לומר דודאי יש ידים מוכיחות כיון דאמר לשון מיותר דמה לו לומר אני נותנו וכי לא היו רואים שהוא היה נותן אלא ודאי מורה שרוצה לומר שהוא היה מקדש לעצמו גם י"ל שאף המתקדשת ידועה ואין כאן חסרון כיון שמתחילה אמר תרצה בעד קדושי בתך א"כ אפי' שנפסק הענין ואח"כ בשעת נתינה אמר שהיה נותן בעד קדושין אפי' הכי הדעת מחייב דסמך על מה שאמר מקודם בתך ודמי קצת להא דאמרינן בתוספתא בקדושין פ"ק והביאה בהלכות וכתבה הרמב"ם פרק כ"ה מהלכות מכירה וז"ל המבקש לקנות מחבירו מקח מוכר אומר במאתים אני מוכר לך והלוקח אומר איני קונה אלא במנה והלך זה לביתו כו' אח"כ נתקרבו ומשך זה החפץ סתם אם המוכר הוא שתבע כו' עד ואם הלוקח הוא שבא ומשך זה החפץ חייב ליתן מאתים ע"כ הרי שאע"פ שלא פי' שכונתו לקנות בר' על הסתם משמ' דסמך על ר' שאמר מקודם הכא נמי כיון שמתחלה אמר לו שלום אם תרצה אותו בעד קדושי בתך ואח"כ בשעת נתינה גילה לו שלום שנתן לו בעד קדושין ה"ל דכשנתן יאני חזר ושאל היין משלום וחזר שלו' ואמר לו הריני נותן בעד קדושין וקבל ושתק אדעתא דבתו של נתן יאני היה נותן ולא הוצרך לפרש דסמך על הדברים הראשונים וכ"ת תינח במקח וממכר דלא איברו סהדי אלא לשקרי וסגי בידיעת הדברים העוברים בין לוקח ומוכר אבל בקדושין דלא סגי בידיעת המקדש והמקודשת שאפי' שניהם מודים בקדושין אם לא היו שם עדים לא הוו קדושין כלל דאין דבר שבערוה פחות משנים וא"כ היה צריך שידעו העדים ענין הקדושין כמו שיודעים המקדש והמתקדשת לזה אני אומר דמשום הא נמי אין להקל דכיון שלעולם נמצאו העדים מתחלת הדברים שעברו בין נתן ובין שלום א"כ ה"ל שהעדים והמקדש והמתקדש' יודעים מי הוא המקדש מי היא המתקדשת אבל מה שנראה בעיני שהיה לנו מקום להקל מטעם שאם באנו לדקדק מאמר העדים נר' דאין כאן ב' עדים שוים אלא שאלו כל א' וא' עד בפני עצמו וכתב הריב"ה בהלכות עדות וז"ל ואעפ"י שאין צריך דרישה וחקירה אם הכחישו זה את זה בדרישות וחקירות עדותן בטלה ועדי קדושין יש מי שאומר שהוו כדיני נפשות דצריכי דרישה וחקירה ואפי' לדברי הרשב"א שהוא גדול הפוסקים כתב בתשובה שעדי קדושין אינן צריכין דרישה וחקירה אפי' לפי דעתו כיון שהוכחשו אם הוכחשו עדותם בטלה ובנ"ד נר' שהם מוכחשים שמשה סוסי אמר שבזה הלשון אמר שלום ליתן ג' פעמים אם תרצה אותו בעד קדושין גם בשע' הנתינה אמר אני נותנו בעד קדושין זה לשון אמרו ג"פ בסיגנון א' ועדות רבי שבתי מצה בכל ג' פעמים אומר שאמר בחשבון של קדושין הרי א"כ מכחישין זה את זה בלשון דלא ראי זה כראי זה בשתי תיבות שהם גוף העדות עוד יש שלפי זה של משה מצה כמעט הוא לשון בלתי הבנה שלשון לחשבון של קדושין אפשר להבין בא' מב' פנים א' שעתיד עדיין להשלים סך מה לגמר הקדושין כי זה עתה התחל' חשבון או להפך שכבר נתן לו התחלת הקדושין וכוס זה גמר החשבון וכפי זה הכל בטל דאין כאן עדים יעידו על אלו הקדושין אלא שעדיין לבי נוקפי דשמא לשון חשבון ולשון בעד אשר הוא אצל בני אדם עמי ארץ ואינם מבחינים בין זה לזה וחושבים שהענין א' אם כן יש לנו להחמיר להיות הדבר דבר ערוה החמורה עוד אני חוכך להחמיר מצד אחר שאעפ"י שאמרנו שהכת הא' בטל היינו אם לא היו שם אלא אותם ב' עדים לבד אך אם נצרף עדות רבי אליה הזקן עם עדות רבי משה סוסי נר' ודאי דלית נגר ובר נגר דמצי לפרקינה להאי אתתא בלא גט ואחר שנתקדש' לשני וקדושי השני הם קדושין ודאים וקדושי הא' הוו קדושי ס' א"כ הדין נותן שמגרש הראשון ונושא ב' לכוף לא' כפיית ר"ת לפחות:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון