שו"ת הרא"ש/צב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:39, 22 ביוני 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: הסרת התבנית "שולי הגיליון"- מערכת כבר הכניס לתוך הניווט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png צב TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל צב - סימן ב

וששאלת ראובן השכיר בהמתו לשמעון לילך מאלשך לטוליטולה ולהחזירה למחרת והחזירה בו ביום וקבל ראובן לזקנים מה שעשה לו שמעון ואמר לו לקבלה ולהשתדל ברפואתה וקבלה ומתה לסוף שמונה ימים ושמעון אומר שלא נתקלקלה מחמתו אלא (חולי) המיתה בסמנין או במאכל ובמשתה.

תשובה בני שיחיה אחרי שהשכיר ראובן בהמתו לשמעון שתלך ביום א' ותחזור ביום ב' ושמעון הוליכה מהלך ב' ימים ביום אחד הרי שינה שמעון כמו השוכר את החמור להוליכה בבקעה והוליכה בהר ומחמת שנתיגעה נכנס בה חלישות וחולי ומתה לסוף ח' ימים וראובן שקבלה במאמר הזקנים הרי הוא כמו שומר חנם של שמעון וישבע שלא פשע בה במאכל ובמלאכה.

אדוני אבי מורי ור' שיחיה הבינני תשובתך כי לא בארת לי כל הצורך כתבת ששמעון פשע להוליכה מהלך ב' ימים ביום אחד והוה כמו להוליכה בהר והוליכה בבקעה מה אתה קורא מהלך ב' ימים כי הדבר ידוע מאלשך לטוליטולה רוב בהמות יכולות לחזור למקומן ביומן והחזר ואם הוליכה בבקעה פרסה או חצי פרסה או רביע פרסה יותר ממה שהתנה יתחייב בזה משום שינוי יראה שלא בתוספת כי האי לא הויא לאות מידי דהוה אפחות מסאה לגמל או מג' קבין לחמור דפטור וא"כ מה גבול יש לו אם הבהמה היתה יכולה לחזור בו ביום כך פרסאות כמו פסיעה אחת לכן באר לי ועוד אימתי חייבים לשלם אם תמות אפילו לסוף חצי שנה וכתבת שישבע שלא פשע בה במאכל ובמשתה ובמלאכה וכי צריך שתעמוד בחצירו מאז ועד עתה אם רכב עליה פעם אחת שמא קלקלה אף במאכל אפשר שהאכילה יותר מדאי פעם אחת והוא לא ידע קלקלה.

בני שיחיה דע כי הרבה בהמות חורשות בהרים אף על פי כן כשהתנה שיחרוש בבקעה וחרש בהר הוי שינוי כי זה היה מכיר בהמתו שמנה שלא היה יכול לסבול טורח חרישות הר ואחרי ששינה והוליכה בהר אנו תולין שמתה וכן בנדון זה אף על פי שיש בהמות שהולכות וחוזרות ביום א' זה שהתנה שתלך ותחזור בשני ימים מכיר היה בבהמתו שאין בה כח ללכת ולחזור ביום אחד וזה ששינה פשע והמשכיר אמר מיד שלא היה רוצה לקבלה כי מכיר היה בבהמתו שתחלש ובזה היה הדין עמו כי השוכר כיון שפשע עליו היה מוטל ליטפל בה עד שתתחזק אלא שקבלה במאמר הזקנים ונעשה עליה שומר חנם של השוכר ובהמה זו כיון שמתה סוף ח' ימים יש הוכחה גדולה שמתה מחמת ששינה ואם היתה חיה יותר היה צריך שיראה בהמתו לעדים והם יראו שהיתה מתנונה והולכת וזה שברשות לקחה ישבע בה שלא פשע בה במאכל ובמשתה ובמלאכה והאכילה על הדרך שהיה רגיל להאכילה תחלה ועל הרכיבה מאחר שקבלה בחזקת שהיא חולה על פי הזקנים שאמרו לו שיטפל בה לראות אם תתרפא לא היה לו לרכוב עליה כלל ואם רכב עליה כדי להשקותה אין זו פשיעה אבל לרכוב עליה לצרכו פשיעה היא זו כי לא היה לו לרכוב עליה לצרכו כיון שקבלה בחזקת חולה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף