דרישה/אבן העזר/קכה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:16, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קכה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א

ואין נראה כן מלשון א"א ז"ל וכתב ב"י וז"ל לא ידענא מהיכן דייק לה רבינו שהרי הרא"ש כתב לשון הברייתא סתם כתבו באבר כו' דמשמע דיעבד ושמא משמע ליה לרבינו דכתבו לאו לישנא דדיעבד היא אלא לפי שאין דרך לכתוב באלו הדברים קתני כתבו עכ"ל וא"ל דמה שכתב רבינו והרמב"ם כתב כתבו בשחור כו' כוונתו שהרמב"ם חולק על מה שפירשו הוא אבר חתוכי אבר מעורבים במים והרמב"ם סובר שבאבר פירוש באבר ממש שמשפשף בחתיכת אבר בלא מים וע"ז כתב וא"נ כן כו' דהרא"ש מדהביא מה דמשני בגמרא לא קשיא הא באבר הא במיא דאברא משמע דהרא"ש סובר דאבר פירוש בחתוכי דאברא מעורבים במים דאם כך היה כוונת רבינו לא הוה ליה להביא בדברי הרמב"ם "ואין "כותבין בהם לכתחלה שאין צריך לו לענין כוונתו ועוד דע"כ אנו מוכרחין לומר דמה שכתב הברייתא "כתבו באבר כו' סבר רבינו בלא לישנא דדיעבד הוא דאם לא כן למה כתב רבינו כותבין בכל דבר כו' באבר בשחור כו' משמע דכותבין לכתחילה והא הברייתא לשון דיעבד קתני ומה שכתב הרמב"ם כתבו בשחור ובשיחור כו' יש לומר שכוונתו במי שחור אבר כמו שכתב בית יוסף שהוא מפרש כן דברי הרי"ף שכתב ג"כ סתם כתבו באבר ופירש במי אברא דכיון דתנן כתבו ודאי במי אברא הוא דמיקרי כתיבה דאילו באברא גופיה לא מיקרי כתיבה אלא רשימה:

ב

(נהגו להחמיר לעשותו מוקף גויל ז"ל הרא"ש בתשובה כלל מ"ה סימן י"ג דבוקות האותיות פוסלין בארצנו וכך היו עושין בצרפת אבל במקום עיגון שבא מארץ רחוקה ואין שיירות מצויות להביא אחר לא הייתי פוסלו כ"פ):

ג

(יכול לגרר הדיו וכתב המרדכי שצריך שיגררה הסופר שכתב הגט במצות הבעל אבל אחר לכתחילה לא אלא היכא דלא איפשר. ויש לתקנם קודם שיתחיל כדת משה וישראל או קודם שיחתמו העדים. אבל אם נפל טיפת דיו כו' עיין מה שכתב רמ"י ומחלק בין אם נפל טיפת דיו בשעת הכתיבה בעוד שהדיו אות הכתיבה לחה או אם כבר נתייבש ע"ש כ"פ):

ד

היה עקום או בלבול עד שאפשר שיקרא ממנו ענין אחר הואיל ונקרא לענין אחר אעפ"י שיש בו משמעות גירושין ויש בו מענין גירושין ה"ז פסול. כן הוא הגירסא בדברי הטור המדוייקים אבל בכל ספרי הרמב"ם שראיתי וגם בדפוס בית יוסף אין הגירסא כן אלא הכי גרסינן או שהיה בכתבו עקום או בלבול עד שיקרא ממנו ענין אחר הואיל ונקרא לענין גירושין ויש בו משמעות גירושין ה"ז פסול עד כאן לשונו: (וכתב בית יוסף הרמב"ם אזיל לטעמיה דסבירא ליה בזה כדין האריך הווין או שלא כתב היודין דפוסל שם וכמו שכתב רבינו בסימן שאחר זה אבל לדעה בעל העיטור אם לא כתבו הבעל אלא שהסופר טעה כשר כ"פ) ועיין בתשובתי שהשבתי לה"ה מהרר"פ מקראקא:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.