גליוני הש"ס/ראש השנה/טז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
שם ב' כדי לערבב כו', נ"ב בס' הפרדס לרש"י סי' קע"א כ' ולא מיתערבב פעם אחת אלא בשני' שנא' יגער ד' בך השטן ויגער ד' בך וכו' עכ"ל כוונתו דמדכתי' ב"פ ויגער וגו' מוכח דדבר שהוא לערבב השטן צריך להשנות וע"ע לקמן ל"ד א' מש"ש על הגליון וע' רוקח סי' רי"ו וז"ל לכך יגער ד' בך השטן יגער ד' בך הרי שני פעמים לגרשו מימין ומשמאל עכ"ל:
{{מרכז|'''דף ט"ז ע"ב'''}}


שם שינוי השם, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ז אות י"ב:
'''{{עוגן1|כדי}} לערבב כו'.''' נ"ב בס' הפרדס לרש"י סי' קע"א כ' ולא מיתערבב פעם אחת אלא בשני' שנא' יגער ד' בך השטן ויגער ד' בך וכו' עכ"ל כוונתו דמדכתי' ב"פ ויגער וגו' מוכח דדבר שהוא לערבב השטן צריך להשנות וע"ע לקמן ל"ד א' מש"ש על הגליון וע' רוקח סי' רי"ו וז"ל לכך יגער ד' בך השטן יגער ד' בך הרי שני פעמים לגרשו מימין ומשמאל עכ"ל:


שם חייב אדם לטהר א"ע ברגל כו', נ"ב אי גם ר"ה ויה"כ כרגלים לעניין זה דיברו בו האחרונים וע' רוקח ה' לולב סי' רכ"א וז"ל וג' פעמים נקרא הקב"ה מקוה כו' לפיכך צריך אדם לטהר עצמו בג' רגלים עכ"ל ע"ש ונ' כוונתו דג' קראי דנקרא הקב"ה מקוה הכוונה על הג' רגלים שבהם הקב"ה מטהר את ישראל וע"כ צריך האדם ג"כ לטהר בם אמלמטה כדי שיהי' ראוי לקבל הטהרה העליונית וע' יומא פ"ה ב' דמשמע דקרא דמקוה ישראל ד' נדרש על יוה"כ עוא"כ יש ביוה"כ לפיחיוב טהרה ועמ"ש על הגליון ברכות כ"ב ב' והנה גוף דברי הגמ' כאן חייב אדם לטהר א"ע ברגל שנא' ובנבלתם לא תגעו צ"ע דהא הכתוב אסר רק לטמא א"ע ומנ"ל דחייב לטהר א"ע אם הוא כבר טמא וצ"ל סברת הגמ' דכיון דאסרה תורה שלא לטמא יש לדון מזה ממילא ג"כ חיוב הסרת טומאה אם ישנה ואולם בב"מ צ' ב' אמר ישב לו קוץ בפי' מהו ע"ש דהוא שם איבעי דלא איפשיטא לעניין לאו דלא תחסום שור בדישו אם יש ללמוד ממנו חיוב ג"כ להסיר חסימה אם ישנה היינו בישב קוץ בפי השור שיהי' חייב ליטלו מפיו לשיוכל לאכול והרי דהש"ס מסופק בזה אם יש לדון חיוב הסרת דבר שהוא מאיליו ממה שאסרה תורה עשותו בידים ואילו כאן פשיטא לי' דדנין זה מזה וצע"ק:
'''{{עוגן1|שינוי}} השם.''' נ"ב ע' שו"ת הראכלל יאות י"ב:


שם ג' ספרים נפתחין כו', נ"ב ע' שו"ת רדבח"ו סי' ב' אלפים רס"ג:
'''{{עוגן1|חייב}} אדם לטהר א"ע ברגל כו'.''' נ"ב אי גם ר"ה ויה"כ כרגלים לעניין זה דיברו בו האחרונים וע' רוקח ה' לולב סי' רכ"א וז"ל וג' פעמים נקרא הקב"ה מקוה כו' לפיכך צריך אדם לטהר עצמו בג' רגלים עכ"ל ע"ש ונ' כוונתו דג' קראי דנקרא הקב"ה מקוה הכוונה על הג' רגלים שבהם הקב"ה מטהר את ישראל וע"כ צריך האדם ג"כ לטהר בם א"ע מלמטה כדי שיהי' ראוי לקבל הטהרה העליונית וע' יומא פ"ה ב' דמשמע דקרא דמקוה ישראל ד' נדרש על יוה"כ ע"ש וא"כ יש ביוה"כ לפיחיוב טהרה ועמ"ש על הגליון ברכות כ"ב ב' והנה גוף דברי הגמ' כאן חייב אדם לטהר א"ע ברגל שנא' ובנבלתם לא תגעו צ"ע דהא הכתוב אסר רק לטמא א"ע ומנ"ל דחייב לטהר א"ע אם הוא כבר טמא וצ"ל סברת הגמ' דכיון דאסרה תורה שלא לטמא יש לדון מזה ממילא ג"כ חיוב הסרת טומאה אם ישנה ואולם בב"מ צ' ב' אמר ישב לו קוץ בפי' מהו ע"ש דהוא שם איבעי דלא איפשיטא לעניין לאו דלא תחסום שור בדישו אם יש ללמוד ממנו חיוב ג"כ להסיר חסימה אם ישנה היינו בישב קוץ בפי השור שיהי' חייב ליטלו מפיו לשיוכל לאכול והרי דהש"ס מסופק בזה אם יש לדון חיוב הסרת דבר שהוא מאיליו ממה שאסרה תורה עשותו בידים ואילו כאן פשיטא לי' דדנין זה מזה וצע"ק:


שם ימחו מספר זה ספרן של רשעים גמורים, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רי"ג:
'''{{עוגן1|ג'}} ספרים נפתחין כו'.''' נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים רס"ג:


שם ועם צדיקים אל יכתבו זה ספרן של בינונים, נ"ב אע"ג דכתי' צדיקים בקרא מ"מ מפרש לי' אבינונים ובשוצמח צדק סי' י"א הביא דמיון לזה מגמ' ב"ב ס"ט ב' חזינן אי דיקלא טבא הוא כו' ופירשב"ם כלומר מן הבינוניים ע"ש:
'''{{עוגן1|ימחו}} מספר זה ספרן של רשעים גמורים.''' נ"ב ע' שוהלכות קטנות חסי' רי"ג:


שם תוד"ה ותוקעים כ' וי"ל דאין שייך בל תוסיף בעשיית מצוה אחת ב' פעמים, נ"ב בס' הפרדס לרש"י שם סי' קעחולק ע"ז ע"ש:
'''{{עוגן1|ועם}} צדיקים אל יכתבו זה ספרן של בינונים.''' נאע"ג דכתי' צדיקים בקרא מ"מ מפרש לי' אבינונים ובשו"ת צמח צדק סי' יהביא דמיון לזה מגמ' ב"ב ס"ט ב' חזינן אי דיקלא טבא הוא כו' ופירשב"ם כלומר מן הבינוניים ע"ש:


שם תוד"ה שאין כ' מפרש בה"ג לאו דמיקלע בשבתא אלא דאיתיליד אונסא, נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' יו"ד:
'''תוד"ה {{עוגן1|ותוקעים}}''' כ' '''וי"ל דאין שייך בל תוסיף בעשיית מצוה אחת ב' פעמים.''' נ"ב בס' הפרדס לרש"י שם סי' קע"א חולק ע"ז ע"ש:


שם תוד"ה ליום כ' כשיחיו המתים, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רע"ג:
'''תוד"ה {{עוגן1|שאין}}''' כ' '''מפרש בה"ג לאו דמיקלע בשבתא אלא דאיתיליד אונסא.''' נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' יו"ד:


{{ניווט כללי תחתון}}
'''תוד"ה {{עוגן1|ליום}}''' כ' '''כשיחיו המתים.''' נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רע"ג:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה מ־13:15, 22 באוגוסט 2024

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
פני יהושע
טורי אבן
ערוך לנר
רש"ש
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ט"ז ע"ב

כדי לערבב כו'. נ"ב בס' הפרדס לרש"י סי' קע"א כ' ולא מיתערבב פעם אחת אלא בשני' שנא' יגער ד' בך השטן ויגער ד' בך וכו' עכ"ל כוונתו דמדכתי' ב"פ ויגער וגו' מוכח דדבר שהוא לערבב השטן צריך להשנות וע"ע לקמן ל"ד א' מש"ש על הגליון וע' רוקח סי' רי"ו וז"ל לכך יגער ד' בך השטן יגער ד' בך הרי שני פעמים לגרשו מימין ומשמאל עכ"ל:

שינוי השם. נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ז אות י"ב:

חייב אדם לטהר א"ע ברגל כו'. נ"ב אי גם ר"ה ויה"כ כרגלים לעניין זה דיברו בו האחרונים וע' רוקח ה' לולב סי' רכ"א וז"ל וג' פעמים נקרא הקב"ה מקוה כו' לפיכך צריך אדם לטהר עצמו בג' רגלים עכ"ל ע"ש ונ' כוונתו דג' קראי דנקרא הקב"ה מקוה הכוונה על הג' רגלים שבהם הקב"ה מטהר את ישראל וע"כ צריך האדם ג"כ לטהר בם א"ע מלמטה כדי שיהי' ראוי לקבל הטהרה העליונית וע' יומא פ"ה ב' דמשמע דקרא דמקוה ישראל ד' נדרש על יוה"כ ע"ש וא"כ יש ביוה"כ לפי"ז חיוב טהרה ועמ"ש על הגליון ברכות כ"ב ב' והנה גוף דברי הגמ' כאן חייב אדם לטהר א"ע ברגל שנא' ובנבלתם לא תגעו צ"ע דהא הכתוב אסר רק לטמא א"ע ומנ"ל דחייב לטהר א"ע אם הוא כבר טמא וצ"ל סברת הגמ' דכיון דאסרה תורה שלא לטמא יש לדון מזה ממילא ג"כ חיוב הסרת טומאה אם ישנה ואולם בב"מ צ' ב' אמר ישב לו קוץ בפי' מהו ע"ש דהוא שם איבעי דלא איפשיטא לעניין לאו דלא תחסום שור בדישו אם יש ללמוד ממנו חיוב ג"כ להסיר חסימה אם ישנה היינו בישב קוץ בפי השור שיהי' חייב ליטלו מפיו לשיוכל לאכול והרי דהש"ס מסופק בזה אם יש לדון חיוב הסרת דבר שהוא מאיליו ממה שאסרה תורה עשותו בידים ואילו כאן פשיטא לי' דדנין זה מזה וצע"ק:

ג' ספרים נפתחין כו'. נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים רס"ג:

ימחו מספר זה ספרן של רשעים גמורים. נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רי"ג:

ועם צדיקים אל יכתבו זה ספרן של בינונים. נ"ב אע"ג דכתי' צדיקים בקרא מ"מ מפרש לי' אבינונים ובשו"ת צמח צדק סי' י"א הביא דמיון לזה מגמ' ב"ב ס"ט ב' חזינן אי דיקלא טבא הוא כו' ופירשב"ם כלומר מן הבינוניים ע"ש:

תוד"ה ותוקעים כ' וי"ל דאין שייך בל תוסיף בעשיית מצוה אחת ב' פעמים. נ"ב בס' הפרדס לרש"י שם סי' קע"א חולק ע"ז ע"ש:

תוד"ה שאין כ' מפרש בה"ג לאו דמיקלע בשבתא אלא דאיתיליד אונסא. נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' יו"ד:

תוד"ה ליום כ' כשיחיו המתים. נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רע"ג:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף