גליוני הש"ס/סוכה/לז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) גרסה ראשונית |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) עוגנים ועיצוב |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ל"ז ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|מין}} במינו אינו חוצץ.''' נ"ב ע' מסורת הש"ס זבחים ק"י א' וע"ע ר"ה כ"ז ב' ורש"י נדה כ"א ב' ד"ה דרכה וע"ע סוטה מ"ה א' מין במינו אי הוי טמון וצף וע"ע יומא נ"ח א' וע"ע תוס' מנחות ז' א' ד"ה וכי וע"ע חולין ק"מ ב' שני סדרי בצים זו ע"ג זו מהו וע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קכ"א וע' שבת ה' ב' דמים ע"ג מים היינו הנחתו ושמן ע"ג יין מחלוקת כו' והחילוק שביניהם ע"כ משום דזה מב"מ וזה מבשא"מ והוא מעין סברא דמב"מ א"ח וע"ע נזיר ס"ד א' שרץ ע"ג שרץ מהו כו' הרי דאע"ג דמב"מ הוא מ"מ לא חשיב העליון כמונח על המים כיון שהתחתון מפסיק והוא לכאורה נגד סברא דמב"מ א"ח: | |||
'''{{עוגן1|לולב}} בימין.''' נ"ב ע' ס' הפרדס לרש"י ה' לולב סי' קצ"ד דמוכח דאם היפך ליטול לולב בשמאל אפי' בדיעבד לא יצא ע"ש: | |||
'''{{עוגן1|מאי}} טעם כו'.''' נ"ב עמ"ש בזה במהרי"ל ה' לולב דק"נ ע"ב: | |||
'''{{עוגן1|והיכן}} היו מנענעין.''' נ"ב חיוב הנינוע לכאורה מדנמסרה הלמ"מ דשיעור לולב כדי לנענע בו דכל השיעורין הלמ"מ ע"כ זהו הוראה דבעי' נינוע לכתחלה אולם בס' יריאים סי' קכ"ד כ' וציוו חכמים לנענע לולב בשעת לולב ולהתפאר במצוה כדתנן בסוכה היכן היו מנענעין כו' עכ"ל מוכח דהוא חיוב דרבנן משום הידור מצוה וע' ס' הפרדס לרש"י ה' סוכה סי' קפ"ט וז"ל וניענע רבינו שלמה לאחר שהוליך ואביא כו' וטעמו משום שמחת רקדו באלים [צ"ל כאילים וכוונתו עה"כ ההרים רקדו כאילים] היינו נענוע עכ"ל מוכח דהחיוב משום שמחה דשייכא לנטילה דגם גוף הנטילה שמחה וכדלקמן מ"ג א' ושמחתם וגו' וראיתי ברוקח סי' ר"כ בשם המדרש אמרתי לכם שתקחו את הלולב ותנענעו לפני למה שבשעה שהוצאתי אתכם מארץ מצרים נעניתי את ההרים שנא' ההרים רקדו כאילים כו' עכ"ל וע"ע ס' הפרדס שם סי' מ' דכ' ג"כ דחיוב הנינוע דרבנן ע"ש וכן כ' בס' תניא רבתי סי' פ"ה בעניין אתרוג ע"ש וע' מה שדיקדק מל' המשנה דכאן והיכן היו מנענעין בהודו כו' בריב"ש סי' ע"ב ומה שדימה לדבריו בשו"ת עבודת הגרשוני סי' י"ג בסוף התשובה עש"ה: | |||
'''{{עוגן1|ומוליך}} ומביא ומעלה ומוריד.''' נ"ב כל' זה ר"ה כ"ה ב': | |||
{{ | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|אבל}} אתרוג דלאכילה קאי''' כ' '''ואף אם אוכלו במחובר אין לך תולש גדול מזה.''' נ"ב כצ"ל ומבואר דאין זה חשיב תולש כלאחר יד וע' מנחות ע' א' ואי גחין ואכיל בטלה דעתו כו' וי"ל דאף דבעניין האכילה אין הדרך לאכול בכך והוי שלכ"א מ"מ בעניין התלישה חשוב שפיר תלישה כדרכה ודו"ק וע' כתובות ל"א א' דאי בעי גחין ואכיל ואינו עניין לכאן וע"ע רמב"ן שבת י"ז א' ד"ה גזיר' משום הנושכות דכ' ור"ח ז"ל פי' כו' שנושך אדם מאשכול ונוטפין ממנו משקין ע"ש ומשמע דהוא דבר שכיח לאכול כן מן המחובר דאל"כ הא מילתא דלא שכיחא לא גזרו בי' רבנן ובזכרוני שבס' בכור שור בשבת האריך בזה ואינו כעת לפני: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה מ־03:17, 20 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
סוכה לז ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף עמק סוכותגליוני הש"ס |
מין במינו אינו חוצץ. נ"ב ע' מסורת הש"ס זבחים ק"י א' וע"ע ר"ה כ"ז ב' ורש"י נדה כ"א ב' ד"ה דרכה וע"ע סוטה מ"ה א' מין במינו אי הוי טמון וצף וע"ע יומא נ"ח א' וע"ע תוס' מנחות ז' א' ד"ה וכי וע"ע חולין ק"מ ב' שני סדרי בצים זו ע"ג זו מהו וע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קכ"א וע' שבת ה' ב' דמים ע"ג מים היינו הנחתו ושמן ע"ג יין מחלוקת כו' והחילוק שביניהם ע"כ משום דזה מב"מ וזה מבשא"מ והוא מעין סברא דמב"מ א"ח וע"ע נזיר ס"ד א' שרץ ע"ג שרץ מהו כו' הרי דאע"ג דמב"מ הוא מ"מ לא חשיב העליון כמונח על המים כיון שהתחתון מפסיק והוא לכאורה נגד סברא דמב"מ א"ח:
לולב בימין. נ"ב ע' ס' הפרדס לרש"י ה' לולב סי' קצ"ד דמוכח דאם היפך ליטול לולב בשמאל אפי' בדיעבד לא יצא ע"ש:
מאי טעם כו'. נ"ב עמ"ש בזה במהרי"ל ה' לולב דק"נ ע"ב:
והיכן היו מנענעין. נ"ב חיוב הנינוע לכאורה מדנמסרה הלמ"מ דשיעור לולב כדי לנענע בו דכל השיעורין הלמ"מ ע"כ זהו הוראה דבעי' נינוע לכתחלה אולם בס' יריאים סי' קכ"ד כ' וציוו חכמים לנענע לולב בשעת לולב ולהתפאר במצוה כדתנן בסוכה היכן היו מנענעין כו' עכ"ל מוכח דהוא חיוב דרבנן משום הידור מצוה וע' ס' הפרדס לרש"י ה' סוכה סי' קפ"ט וז"ל וניענע רבינו שלמה לאחר שהוליך ואביא כו' וטעמו משום שמחת רקדו באלים [צ"ל כאילים וכוונתו עה"כ ההרים רקדו כאילים] היינו נענוע עכ"ל מוכח דהחיוב משום שמחה דשייכא לנטילה דגם גוף הנטילה שמחה וכדלקמן מ"ג א' ושמחתם וגו' וראיתי ברוקח סי' ר"כ בשם המדרש אמרתי לכם שתקחו את הלולב ותנענעו לפני למה שבשעה שהוצאתי אתכם מארץ מצרים נעניתי את ההרים שנא' ההרים רקדו כאילים כו' עכ"ל וע"ע ס' הפרדס שם סי' מ' דכ' ג"כ דחיוב הנינוע דרבנן ע"ש וכן כ' בס' תניא רבתי סי' פ"ה בעניין אתרוג ע"ש וע' מה שדיקדק מל' המשנה דכאן והיכן היו מנענעין בהודו כו' בריב"ש סי' ע"ב ומה שדימה לדבריו בשו"ת עבודת הגרשוני סי' י"ג בסוף התשובה עש"ה:
ומוליך ומביא ומעלה ומוריד. נ"ב כל' זה ר"ה כ"ה ב':
רש"י ד"ה אבל אתרוג דלאכילה קאי כ' ואף אם אוכלו במחובר אין לך תולש גדול מזה. נ"ב כצ"ל ומבואר דאין זה חשיב תולש כלאחר יד וע' מנחות ע' א' ואי גחין ואכיל בטלה דעתו כו' וי"ל דאף דבעניין האכילה אין הדרך לאכול בכך והוי שלכ"א מ"מ בעניין התלישה חשוב שפיר תלישה כדרכה ודו"ק וע' כתובות ל"א א' דאי בעי גחין ואכיל ואינו עניין לכאן וע"ע רמב"ן שבת י"ז א' ד"ה גזיר' משום הנושכות דכ' ור"ח ז"ל פי' כו' שנושך אדם מאשכול ונוטפין ממנו משקין ע"ש ומשמע דהוא דבר שכיח לאכול כן מן המחובר דאל"כ הא מילתא דלא שכיחא לא גזרו בי' רבנן ובזכרוני שבס' בכור שור בשבת האריך בזה ואינו כעת לפני:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |