גליוני הש"ס/שבת/עה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ע"ה ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|א"ר}} יהודה האי מאן כו' וה"מ דקפיד עלייהו.''' נ"ב אבל בסתמא לא קפיד עלייהו ומש"ה אמר נמי ר' יהודה בב"ק קי"ט ב' דעולין למניין תכלת ויצחק ברי קפיד עלייהו והיינו דבעצם הי' קפיד עלייהו שלא יהיו בבגד כי האי דקפיד עלייהו דכאן ולא שמחמת שנסתפק אם עולין למניין תכלת קפיד עלייהו ליטלן עבור זה: | |||
'''{{עוגן1|מחק}} אות גדולה ויש במקומה לכתוב שתים חייב.''' נ"ב ע' רא"ש בפרקין סי' ט' מה שהביא מן הבריתא וע' חידושי גור ארי' כאן וע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ד': | |||
{{ | '''{{עוגן1|ר'}} יהודה מוסיף את השובט והמדקדק אמרו לו שובט ה"ה בכלל מיסך מדקדק ה"ה בכלל אורג.''' נ"ב דוגמתו יבמות קי"ז א' ר' יהודה מוסיף אף אשת אב והכלה אמרו לו אשת אב הרי היא בכלל בת הבעל כלה הרי בכלל חמותה וע"ע נדרים פ"ט ב' זו דברי ר' יהודה אבל חכ"א ג' נערות כו' ע"ש בר"ן דגם שם ר' יהודה פורט לחשוב כל הפרטיים וחכמים חושבים רק הכלליים שנכללים בהם הפרטים ונ' דר' יהודה לטעמי' אזיל עפ"י סיפרי האזינו עה"כ יערוף כמטר לקחי וז"ל הי' ר' יהודה אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ומוציאם פרטים שנא' יערוף כמטר לקחי ואין יערוף אלא ל' כנעני משל אין אדם אומר לחבירו פרוט לי סלע זה אלא ערוף לי סלע זה כך הוי כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציאם כטיפים הללו של טל שהם קטנים עכ"ל ובזית רענן בילקוט שם פי' שבזכרונו יתפוש הכללים וכשיאמר יאמר כל פרט ופרט בפ"ע כטיפים הללו של טל שהם קטנים ע"ש וע"כ כך הית' דרכו של ר' יהודה בדבריו לפרוט כל פרט ופרט בפ"ע וכדבריו בסיפרי הנ"ל וע' לקמן צ"ז ב' מ"ש עוד אהך דר' יהודה הנ"ל: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה מ־12:15, 9 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
שבת עה ב
א"ר יהודה האי מאן כו' וה"מ דקפיד עלייהו. נ"ב אבל בסתמא לא קפיד עלייהו ומש"ה אמר נמי ר' יהודה בב"ק קי"ט ב' דעולין למניין תכלת ויצחק ברי קפיד עלייהו והיינו דבעצם הי' קפיד עלייהו שלא יהיו בבגד כי האי דקפיד עלייהו דכאן ולא שמחמת שנסתפק אם עולין למניין תכלת קפיד עלייהו ליטלן עבור זה:
מחק אות גדולה ויש במקומה לכתוב שתים חייב. נ"ב ע' רא"ש בפרקין סי' ט' מה שהביא מן הבריתא וע' חידושי גור ארי' כאן וע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ד':
ר' יהודה מוסיף את השובט והמדקדק אמרו לו שובט ה"ה בכלל מיסך מדקדק ה"ה בכלל אורג. נ"ב דוגמתו יבמות קי"ז א' ר' יהודה מוסיף אף אשת אב והכלה אמרו לו אשת אב הרי היא בכלל בת הבעל כלה הרי בכלל חמותה וע"ע נדרים פ"ט ב' זו דברי ר' יהודה אבל חכ"א ג' נערות כו' ע"ש בר"ן דגם שם ר' יהודה פורט לחשוב כל הפרטיים וחכמים חושבים רק הכלליים שנכללים בהם הפרטים ונ' דר' יהודה לטעמי' אזיל עפ"י סיפרי האזינו עה"כ יערוף כמטר לקחי וז"ל הי' ר' יהודה אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ומוציאם פרטים שנא' יערוף כמטר לקחי ואין יערוף אלא ל' כנעני משל אין אדם אומר לחבירו פרוט לי סלע זה אלא ערוף לי סלע זה כך הוי כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציאם כטיפים הללו של טל שהם קטנים עכ"ל ובזית רענן בילקוט שם פי' שבזכרונו יתפוש הכללים וכשיאמר יאמר כל פרט ופרט בפ"ע כטיפים הללו של טל שהם קטנים ע"ש וע"כ כך הית' דרכו של ר' יהודה בדבריו לפרוט כל פרט ופרט בפ"ע וכדבריו בסיפרי הנ"ל וע' לקמן צ"ז ב' מ"ש עוד אהך דר' יהודה הנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |