ערך/מרור

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי מרור

שיעור כזית

דעת הרא"ש (פסחים פ"י סי' כה) שהטעם שצריך לאכול כזית מרור לפי שמברך על אכילת מרור ואין אכילה פחות מכזית. לפי זה כתב בשאגת אריה (סימן ק) שלפי זה המרור שאוכל בכריכה דאינו מברך עליהם אין צריך כזית דהא מדינא מרור בכל שהוא סגי אלא מפני שמזכיר לשון אכילה בברכה הוא דצריכה כזית, אם כן בכריכה וודאי אין צריך כזית. והוסיף על זה רבי שלמה קלוגר (הוספות שבסוף ספרו שירי טהרה) שגם בכזית הראשון אין הברכות מעכבות ויכול לאכול [פחות מכזית] בלי ברכה, ואם רוצה לברך יכול לברך על מצות מרור ולא יזכיר לשון אכילה, ע"כ ועי' שם עוד. ועי' שו"ת ארץ צבי (סי' פ"ה) מה שכתב להקל בתמכא, אבל עי' בלוח התקון (בסוף הספר) שכתב שלכתחלה אין להורות כן, ומציין לאבני נזר (סי' שפג), עי' שם.

דעת השאגת אריה (סימן ק) שלשון אכילה הכתוב בפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" קאי גם אמצה ומרור ולא רק על פסח, ובעינן מעיקר מצוות מרור שיאכל כזית דווקא. וכ"כ בספר יראים (צד) שצריך שיאכל מן המרור כזית דאכילה כתיב ביה ואכילה בכזית.

לדעת שו"ת חתם סופר (או"ח סי' קמ) גם הרא"ש מודה דשיעורו בכזית מן התורה, עי' שם.

בריה

אם יכול לצאת ידי חובתו בקלח אחד עם העלין שלם כמו שהוא, אע"פ שאין בו כזית, מטעם בריה - עי' תרומת הדשן (ב רמה).

איזה מינים הם בכלל מרור, אם מרור הוא שם עצם או על שם המרירות, ואם יכול ליקח כל ירק מר

עי' חדש על ה(מ)דף (סוכה יג).

חריין שחוק

דעת הנתיבות המשפט בפתיחה להגדה מעשה נסים נקט שהמרר את המרור אינו יוצא ידי חובתו, כיון שצריך לצאת ידי חובתו במאכל שהוא כצורתו המעולה לגבי ברכה ומרור ששוחקו הדק ברכתו שהכל כדין גרגלידי דלפתא שבפרימא זוטא מברך שהכל (ברכות לט.) ועוד שבאופן זה מפיג חריפותו. אך במשנה ברורה (סימן תעג ס"ק לו) הכריע שלא לאכול את החריין כשהוא שלם שכמעט הוא סכנה ואין בו מצוה שמחמת חריפותו הוא מזיק גדול ולכן צריך לפוררו על ריב אייזי"ן ולהעמידו כך מגולה ואז מפיג חריפותו, ובשעה"צ הביא מקורו בשם החיי אדם והחתם סופר בשם רבותיו ובתשובה מאהבה בשם הנודע ביהודה ודלא כהגאון מליסא שרוצה לומר דאין יוצאין במפורר, וכן הוא דעת הגר"א שאוכלים אותו מפורר, עכ"ד המשנ"ב. וראה הליכות שלמה להגרשז"א (פסח עמ' רחצ) מה שדן בזה והביא ראיית הרב מטשעבין להיתר אכילתו כשהוא מפורר.

אכילה פחות מכשיעור למי שמזיק לו

דעת האמרי נעם מדז'יקוב (מועדים ב סימן ג) שמי שמזיק לו אכילת מרור יכול לאכול פחות מכזית בברכה, וכן הביא שם שנהג הרה"צ מראפשיץ שהיה אוכל פחות מכזית ומברך עליו. ובשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"א בסוף הספר) העלה שלכלל ישראל שאין מצטערים באכילתו ודאי שאין שום סברא לברך על פחות מכזית, אך השרירים וחרדים מאד לקיים מצות ורוצים בברכה ומצטערים שלא יוכלו לברך ואינם יכולים לאכול כזית כי יסתכנו בזה, יש להם מקום לסמוך ולברך על פחות מכזית, ובשו"ת עצי חיים (סימן ג) העלה אף הוא שאפשר לסמוך ולברך על פחות מכזית. וע"ע ברכת שמעון (מועדים עמ' קצח), עדות ביהוסף (ניסן, עמ' רפב).

קישורים חיצוניים

• אכילת מרור אכילה גסה האם יוצא ידי חובה?, ב'פורום לתורה'
• לצאת מצוות אכילת מרור בכורך, ב'פורום לתורה'
• אכילת מרור למי שאין לו חוש טעם, ב'פורום לתורה'
• אנו אוכלים בתור מרור חסה, וא"כ האם היא מרה או טעימה מאד ?, ב'פורום לתורה'
• חידוש גדול של ה'נתיבות' במעשה ניסים שבמרור מרוסק - חריין - אין יוצאים ידי חובת מרור, ב'פורום לתורה'

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף