ספר האגור/שכז: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
;הלכות תפלת ערבית | ;הלכות תפלת ערבית | ||
(שכז) ומאימתי זמן ק"ש כדתנן משעה שהכהנים נכנסים לאכול תרומתן והיינו צאת הכוכבים כך פסק רב אלפס וכ"כ רב פלטוי כל הקורא ק"ש קודם שיראה ג' כוכבים אם נתכוון לכך לא יצא ידי חובתו ויחזור ויקרא ויתפלל ואם לא נתכוין ולכך וטעה והתפלל אל יחזור ויתפלל. וכ"כ רב עמרם ואפי' קראה בין השמשות שהוא ספק יום ולילה איתא בירושלמי שחוזר וקורא אותה וכן פירש"י שזמנה מצאת הכוכבים ורש"י פי' שמה שאנו קורין אותה בב"ה אין אנו יוצאין אלא במה שאנו קורין אותה לפני מטתינו ואותה של ב"ה אינה אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכ"כ רב עמרם שעקר הקריאה שיוצא בה היא שקורא לפני מטתו ומחמת כן כתב שצריך לברך עליה ור"ת אומר שאותה של ב"ה עיקר שקורין אותה בברכותיה ומה שאנו קורין אותה קודם צאת הכוכבים משום דקיימא לן כר"י דאמר זמן תפלת המנחה עד פלג המנחה שהוא שעה ורביעית קודם הלילה ומשם ואילך חשוב לילה לענין תפלת המנחה והוא הדין נמי לענין ק"ש שמשם ואילך הוי זמנה. וכ"כ ראבי"ה והרא"ש הקשה על ר"ת. ור"י פי' כדי לישב המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים של הברייתות שמקדימים זמן ק"ש לצאת הכוכבים וכו'. וגם מתוך הדוחק נהגו כן שלא יתקבצו אח"כ לתפלת ערבית ולא יתפללו בצבור ומ"מ גם לפירוש ר"ת אין למהר כל כך לקרותה מבעוד יום קודם צאת הכוכבים כי דבר מועט הוא בין תנאי דמתני' ובין תנאי דברייתא לה"ט. וראבי"ה כתב נראה לי עיקר דברי ר"ת והמחמיר לקרות ק"ש ולהתפלל בלילה מחזי כיוהרא שכל העושה דבר שאינו צריך לעשות נקר' הדיוט אלא א"כ הורגל בפרישות בשאר דברים מרדכי. והראב"ד היה נוהג לענות אמן עם הצבור כשהתפלל קודם צאת הכוכבים ועונה אמן על ברכת מעריב ערבים ואהבת עולם וקורא שמע עם הצבור כקורא בתורה ועל אמת ואמונה היה עונה אמן ומתפלל עם הצבור וכשמגיע זמן צאת הכוכבים היה קורא שמע בברכותיה ואינו משגיח על סמיכת גאולה לתפלה. משבה"ל. ובעל המאור ז"ל כתב אנו אין לנו ראיה להקדים זמן ק"ש קודם זמנה ע"כ. ונקוט האי כללא בידך דאפי' מאן דשרי לקרות ק"ש של ערבית קודם צאת הכוכבים לא שרי אלא בדיעבד אבל לכתחלה לא אלא עד צאת הכוכבים וכן הלכתא. משבה"ל. אמר המחבר קנא קנאתי לה' על בטול תפלת ערבית בזמנה ולא די שאינן יוצאין ידי חובתן כי בזמן הזה קבלנוה עלינו לחובה כמו שכתבו המחברים אלא שמברכים ברכות של ק"ש לפניה ולאחריה וכמעט שהן לבטלה והנני סוגר חרב וחנית לבני אשכנז ואיטלייא המתפללין תפלת ערבית בזמן הקיץ | (שכז) ומאימתי זמן ק"ש כדתנן משעה שהכהנים נכנסים לאכול תרומתן והיינו צאת הכוכבים כך פסק רב אלפס וכ"כ רב פלטוי כל הקורא ק"ש קודם שיראה ג' כוכבים אם נתכוון לכך לא יצא ידי חובתו ויחזור ויקרא ויתפלל ואם לא נתכוין ולכך וטעה והתפלל אל יחזור ויתפלל. וכ"כ רב עמרם ואפי' קראה בין השמשות שהוא ספק יום ולילה איתא בירושלמי שחוזר וקורא אותה וכן פירש"י שזמנה מצאת הכוכבים ורש"י פי' שמה שאנו קורין אותה בב"ה אין אנו יוצאין אלא במה שאנו קורין אותה לפני מטתינו ואותה של ב"ה אינה אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכ"כ רב עמרם שעקר הקריאה שיוצא בה היא שקורא לפני מטתו ומחמת כן כתב שצריך לברך עליה ור"ת אומר שאותה של ב"ה עיקר שקורין אותה בברכותיה ומה שאנו קורין אותה קודם צאת הכוכבים משום דקיימא לן כר"י דאמר זמן תפלת המנחה עד פלג המנחה שהוא שעה ורביעית קודם הלילה ומשם ואילך חשוב לילה לענין תפלת המנחה והוא הדין נמי לענין ק"ש שמשם ואילך הוי זמנה. וכ"כ ראבי"ה והרא"ש הקשה על ר"ת. ור"י פי' כדי לישב המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים של הברייתות שמקדימים זמן ק"ש לצאת הכוכבים וכו'. וגם מתוך הדוחק נהגו כן שלא יתקבצו אח"כ לתפלת ערבית ולא יתפללו בצבור ומ"מ גם לפירוש ר"ת אין למהר כל כך לקרותה מבעוד יום קודם צאת הכוכבים כי דבר מועט הוא בין תנאי דמתני' ובין תנאי דברייתא לה"ט. וראבי"ה כתב נראה לי עיקר דברי ר"ת והמחמיר לקרות ק"ש ולהתפלל בלילה מחזי כיוהרא שכל העושה דבר שאינו צריך לעשות נקר' הדיוט אלא א"כ הורגל בפרישות בשאר דברים מרדכי. והראב"ד היה נוהג לענות אמן עם הצבור כשהתפלל קודם צאת הכוכבים ועונה אמן על ברכת מעריב ערבים ואהבת עולם וקורא שמע עם הצבור כקורא בתורה ועל אמת ואמונה היה עונה אמן ומתפלל עם הצבור וכשמגיע זמן צאת הכוכבים היה קורא שמע בברכותיה ואינו משגיח על סמיכת גאולה לתפלה. משבה"ל. ובעל המאור ז"ל כתב אנו אין לנו ראיה להקדים זמן ק"ש קודם זמנה ע"כ. ונקוט האי כללא בידך דאפי' מאן דשרי לקרות ק"ש של ערבית קודם צאת הכוכבים לא שרי אלא בדיעבד אבל לכתחלה לא אלא עד צאת הכוכבים וכן הלכתא. משבה"ל. אמר המחבר קנא קנאתי לה' על בטול תפלת ערבית בזמנה ולא די שאינן יוצאין ידי חובתן כי בזמן הזה קבלנוה עלינו לחובה כמו שכתבו המחברים אלא שמברכים ברכות של ק"ש לפניה ולאחריה וכמעט שהן לבטלה והנני סוגר חרב וחנית לבני אשכנז ואיטלייא המתפללין תפלת ערבית בזמן הקיץ לאחר כ"ב שעות דהיינו יותר מב' שעות לפני צאת הכוכבים ולא נמצאו ידיהם ורגליהם בבית המדרש ואין למנהג הזה לא שרש ולא ענף רק הרגל רע מצות אנשים מלומדת מצד עצלות וטרחה להתפלל שתי פעמים בשני זמנים מנחה ומעריב ובעבור כי ראיתי קצת נוסחאות מועתקות בשם הגדול המורים הרשב"א אשר בו תולי' עצמם כמו שאז"ל הרוצה ליחנק יתלה באילן גדול. הנני מביא לשון הנוסחא ההוא. ואוכיח בראיות ברורות מזהירות כשמש וירח שאין ממש בדבריהם ואפיצ' ביעקב ואחלקם בישראל וכטיט חוצות אריקם. וז"ל הנוסח' משום טור' צבור התירו להתפלל תפלת ערבית קודם הזמן וקורין ק"ש בברכותיה לעמוד מתוך דברי תורה לתפל' כאשר הוא מסקנ' הירושלמי. וכ"כ רש"י והראב"ד והרי"ף והרב' מן הגאוני' עכ"ל הרשב"א בחדושי ברכות. והנה טעו בזה הלשון וחושבים שמ"ש הרב התירו להתפלל תפל' ערבית קודם הזמן שר"ל קודם פלג המנחה כי מפלג המנחה ולמטה היא לילה לדברי ר' יהודה. ואני אומר כי לא יפה כוונו כי קודם הזמן ר"ל קודם צאת הכוכבים שהוא התחלת זמן של ק"ש של ערבית לכ"ע ותדע דהא לא מצינו בשום מקום שאפי' ר' יהודה אומר להתפלל ערבית מפלג המנחה רק שאמר שזמן תפלת המנחה עד פלג המנחה וכ"כ הרא"ש בפירוש וז"ל ונהי נמי דאין זמן תפלת המנחה אלא עד פלג המנחה לר' יהודה היינו שהיה כנגד התמיד וזמנו לא היה אלא עד פלג המנחה אבל ק"ש שתלוי בזמן שכיבה אין ראוי לקרותו אז שעדיין אינו זמן שכיבה עכ"ל. ואפי' לפי' ר"ת שכתב דהוא הדין לר' יהודה דנחשב לילה אחר פלג המנחה ולר' יהודה יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה היינו דוקא מפלג המנחה ולמעלה מאחר ששעת מנחה עברה אבל לקרות ק"ש וערבית קודם שעה ורביעי' לפני צאת הכוכבים לכולי עלמא הוי יום לתפלת המנחה. ואיך יעלה על לב אדם להתפלל תפלת ערבית ותדע עוד כי הרשב"א הביא הדבר' הזה בשם הגאונים. ובשם רש"י וכולם אינם מדברים אלא מפלג המנחה ולמעלה. וכן לה"ט וז"ל ור"י פי' כדי לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים של הברייתא וכו' והוא לשון התוספות א"כ ש"מ כי המנהג היה להתפלל מעט לפני צאת הכוכבים דומיא דתנאי ברייתא שאמרו זמנה מעט לפני צאת הכוכבים כמו שפירש"י לשם. ולמען לא יהיה פתחון פה לבעל דין לחלוק אכתוב כל חלוקי' הזמנים מק"ש של ערבית הנמצאים בגמרא בתחלת מסכת ברכות. מאימתי קורין שמע בערבי' משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ומסיק בגמרא שהוא משעת צאת הכוכבים. וכן ההיא משעני נכנס לאכול פתו במלח ומסיק בגמ' דעני מאוחר מכהן. וההיא ברייתא משעה שקדש היום בערבי שבתות ואליבא דר"א. ופירש"י היינו בין השמשות והוא כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים. ואליבא דר"מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן ופירש"י דהיינו מעט קודם בין השמשות ואליבא דר' אחאי שאומר משעה שרוב בני אדם נכנסי' להסב ופיר"י והוא המאוחר לכולן. א"כ כל הני תנאי מאוחרים מפלג המנחה והיינו תנאי דברייתא שאומרים התוס' בתחלה מסכת ברכות. וז"ל אנו שמתפללין ערבית מבעוד יום סבירא לן כהני תנאי דגמ' שאמרו משעה שקדש היום א"כ ש"מ שמיירי כולם מפלג המנחה ולמעלה הרבה וגם מה שכתב הרשב"א שהוא מסקנ' הירושלמי היינו כמו שכתבו התוס' בתחלת פ"ק דברכות. וז"ל ודקאמר בירושלמי והא דקורין אותה בבה"כ וכו'. אר"ת שהיו רגילין לקרוא ק"ש קודם התפלה כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחלה ואותו ק"ש אינו אלא כדי לעמוד מתוך דברי תורה עכ"ל. הרי שהירושלמי אינו מדבר מק"ש של חובה שהיו מתפללין עם ברכותיה. והנה ראיתי בתשובת מהר"ר איסרליין ז"ל הנקראים תרומת הדשן שכתב שלא מצא טעם וסברא למנהגנו בזמן הקיץ וכן מהר"ר יוסף קולין זצ"ל לא היה מתפלל כלל עם הצבור ערבית רק בלילה וכן הרבה בעלי נפש וכן אני הקטן נוהג בזמן הקיץ אבל בזמן החורף שמתפללין ערבית אחר כ"ג שעות שהוא אחר פלג המנחה סומכים על יהודה ודוקא לפי דברי ר"ת מ"מ אינה יוצאין חובת ק"ש בזמנה לרוב הדעות סוף דבר בזה סליקנא בזה נחיתנא. ושבח אני את הספרדים והציצילי'אני וכן בערי המערב המתפללין ערבית סמוך ללילה ויהי חלקי עמהם במצוה זו. ועליהם אני קורא ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע (מהיכלו){{הערה|נמחק ע"פ [[ספר האגור/תיקוני הטעויות|דף התיקונים]]}} קולי {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/נה#יח|תהלים נה יח]]}}. ואם באתי לתת טעם למנהג הרע הזה כי בזמן הקיץ תחלק היום לי"ב שעות גדולות כמו בימי החורף לי"ב שעות קטנות כמו שמצאתי בתוס' ספרדיות שכל שיעורי שעות שאמרו חכמים מתחלקין לפי השתנות הימים וכן שמעתי שמביאין ראיה מיומו של יהושע כשעמד לו החמה כיום תמים ואיכא במדרש כי היום ההוא יום תקופת תמוז היה וקא חשוב ליה תלמודא פ' אין מעמידין לי"ב שעות והיינו י"ב שעות ארוכות אע"פ שר"י הוא מסופק לענין התקופה פ' כיצד מעברין מ"מ תוספת זה אינו רק דבר מועט והוא קרוב לחלק חמישי מן השעה לכל שעה לפי דעת החוזים כאשר שאלתים וא"כ שעה ורביעית קודם הלילה שהוא צאת הכוכבים אפשר שיגיע לפי שיעור תוספת עד קרוב לשעה וחצי ודוקא בתקופת תמוז אבל לא בשאר הימים והלילות כשהם כמעט שוים אבל מכ"מ לשתי שעות שלימות קודם הלילה לא יוכל להגיע. וא"כ אפי' לדעת זו המתפללין ערבית קודם שעה וחצי לפני צאת הכוכבים תם לריק כוחם. וה' יראנו נפלאות מתורתו אמן: | ||
<noinclude>{{דיקטה}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | <noinclude>{{שולי הגליון}}{{דיקטה}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־00:22, 10 בנובמבר 2023
|
< הקודם · הבא > |
- הלכות תפלת ערבית
(שכז) ומאימתי זמן ק"ש כדתנן משעה שהכהנים נכנסים לאכול תרומתן והיינו צאת הכוכבים כך פסק רב אלפס וכ"כ רב פלטוי כל הקורא ק"ש קודם שיראה ג' כוכבים אם נתכוון לכך לא יצא ידי חובתו ויחזור ויקרא ויתפלל ואם לא נתכוין ולכך וטעה והתפלל אל יחזור ויתפלל. וכ"כ רב עמרם ואפי' קראה בין השמשות שהוא ספק יום ולילה איתא בירושלמי שחוזר וקורא אותה וכן פירש"י שזמנה מצאת הכוכבים ורש"י פי' שמה שאנו קורין אותה בב"ה אין אנו יוצאין אלא במה שאנו קורין אותה לפני מטתינו ואותה של ב"ה אינה אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכ"כ רב עמרם שעקר הקריאה שיוצא בה היא שקורא לפני מטתו ומחמת כן כתב שצריך לברך עליה ור"ת אומר שאותה של ב"ה עיקר שקורין אותה בברכותיה ומה שאנו קורין אותה קודם צאת הכוכבים משום דקיימא לן כר"י דאמר זמן תפלת המנחה עד פלג המנחה שהוא שעה ורביעית קודם הלילה ומשם ואילך חשוב לילה לענין תפלת המנחה והוא הדין נמי לענין ק"ש שמשם ואילך הוי זמנה. וכ"כ ראבי"ה והרא"ש הקשה על ר"ת. ור"י פי' כדי לישב המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים של הברייתות שמקדימים זמן ק"ש לצאת הכוכבים וכו'. וגם מתוך הדוחק נהגו כן שלא יתקבצו אח"כ לתפלת ערבית ולא יתפללו בצבור ומ"מ גם לפירוש ר"ת אין למהר כל כך לקרותה מבעוד יום קודם צאת הכוכבים כי דבר מועט הוא בין תנאי דמתני' ובין תנאי דברייתא לה"ט. וראבי"ה כתב נראה לי עיקר דברי ר"ת והמחמיר לקרות ק"ש ולהתפלל בלילה מחזי כיוהרא שכל העושה דבר שאינו צריך לעשות נקר' הדיוט אלא א"כ הורגל בפרישות בשאר דברים מרדכי. והראב"ד היה נוהג לענות אמן עם הצבור כשהתפלל קודם צאת הכוכבים ועונה אמן על ברכת מעריב ערבים ואהבת עולם וקורא שמע עם הצבור כקורא בתורה ועל אמת ואמונה היה עונה אמן ומתפלל עם הצבור וכשמגיע זמן צאת הכוכבים היה קורא שמע בברכותיה ואינו משגיח על סמיכת גאולה לתפלה. משבה"ל. ובעל המאור ז"ל כתב אנו אין לנו ראיה להקדים זמן ק"ש קודם זמנה ע"כ. ונקוט האי כללא בידך דאפי' מאן דשרי לקרות ק"ש של ערבית קודם צאת הכוכבים לא שרי אלא בדיעבד אבל לכתחלה לא אלא עד צאת הכוכבים וכן הלכתא. משבה"ל. אמר המחבר קנא קנאתי לה' על בטול תפלת ערבית בזמנה ולא די שאינן יוצאין ידי חובתן כי בזמן הזה קבלנוה עלינו לחובה כמו שכתבו המחברים אלא שמברכים ברכות של ק"ש לפניה ולאחריה וכמעט שהן לבטלה והנני סוגר חרב וחנית לבני אשכנז ואיטלייא המתפללין תפלת ערבית בזמן הקיץ לאחר כ"ב שעות דהיינו יותר מב' שעות לפני צאת הכוכבים ולא נמצאו ידיהם ורגליהם בבית המדרש ואין למנהג הזה לא שרש ולא ענף רק הרגל רע מצות אנשים מלומדת מצד עצלות וטרחה להתפלל שתי פעמים בשני זמנים מנחה ומעריב ובעבור כי ראיתי קצת נוסחאות מועתקות בשם הגדול המורים הרשב"א אשר בו תולי' עצמם כמו שאז"ל הרוצה ליחנק יתלה באילן גדול. הנני מביא לשון הנוסחא ההוא. ואוכיח בראיות ברורות מזהירות כשמש וירח שאין ממש בדבריהם ואפיצ' ביעקב ואחלקם בישראל וכטיט חוצות אריקם. וז"ל הנוסח' משום טור' צבור התירו להתפלל תפלת ערבית קודם הזמן וקורין ק"ש בברכותיה לעמוד מתוך דברי תורה לתפל' כאשר הוא מסקנ' הירושלמי. וכ"כ רש"י והראב"ד והרי"ף והרב' מן הגאוני' עכ"ל הרשב"א בחדושי ברכות. והנה טעו בזה הלשון וחושבים שמ"ש הרב התירו להתפלל תפל' ערבית קודם הזמן שר"ל קודם פלג המנחה כי מפלג המנחה ולמטה היא לילה לדברי ר' יהודה. ואני אומר כי לא יפה כוונו כי קודם הזמן ר"ל קודם צאת הכוכבים שהוא התחלת זמן של ק"ש של ערבית לכ"ע ותדע דהא לא מצינו בשום מקום שאפי' ר' יהודה אומר להתפלל ערבית מפלג המנחה רק שאמר שזמן תפלת המנחה עד פלג המנחה וכ"כ הרא"ש בפירוש וז"ל ונהי נמי דאין זמן תפלת המנחה אלא עד פלג המנחה לר' יהודה היינו שהיה כנגד התמיד וזמנו לא היה אלא עד פלג המנחה אבל ק"ש שתלוי בזמן שכיבה אין ראוי לקרותו אז שעדיין אינו זמן שכיבה עכ"ל. ואפי' לפי' ר"ת שכתב דהוא הדין לר' יהודה דנחשב לילה אחר פלג המנחה ולר' יהודה יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה היינו דוקא מפלג המנחה ולמעלה מאחר ששעת מנחה עברה אבל לקרות ק"ש וערבית קודם שעה ורביעי' לפני צאת הכוכבים לכולי עלמא הוי יום לתפלת המנחה. ואיך יעלה על לב אדם להתפלל תפלת ערבית ותדע עוד כי הרשב"א הביא הדבר' הזה בשם הגאונים. ובשם רש"י וכולם אינם מדברים אלא מפלג המנחה ולמעלה. וכן לה"ט וז"ל ור"י פי' כדי לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים של הברייתא וכו' והוא לשון התוספות א"כ ש"מ כי המנהג היה להתפלל מעט לפני צאת הכוכבים דומיא דתנאי ברייתא שאמרו זמנה מעט לפני צאת הכוכבים כמו שפירש"י לשם. ולמען לא יהיה פתחון פה לבעל דין לחלוק אכתוב כל חלוקי' הזמנים מק"ש של ערבית הנמצאים בגמרא בתחלת מסכת ברכות. מאימתי קורין שמע בערבי' משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ומסיק בגמרא שהוא משעת צאת הכוכבים. וכן ההיא משעני נכנס לאכול פתו במלח ומסיק בגמ' דעני מאוחר מכהן. וההיא ברייתא משעה שקדש היום בערבי שבתות ואליבא דר"א. ופירש"י היינו בין השמשות והוא כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים. ואליבא דר"מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן ופירש"י דהיינו מעט קודם בין השמשות ואליבא דר' אחאי שאומר משעה שרוב בני אדם נכנסי' להסב ופיר"י והוא המאוחר לכולן. א"כ כל הני תנאי מאוחרים מפלג המנחה והיינו תנאי דברייתא שאומרים התוס' בתחלה מסכת ברכות. וז"ל אנו שמתפללין ערבית מבעוד יום סבירא לן כהני תנאי דגמ' שאמרו משעה שקדש היום א"כ ש"מ שמיירי כולם מפלג המנחה ולמעלה הרבה וגם מה שכתב הרשב"א שהוא מסקנ' הירושלמי היינו כמו שכתבו התוס' בתחלת פ"ק דברכות. וז"ל ודקאמר בירושלמי והא דקורין אותה בבה"כ וכו'. אר"ת שהיו רגילין לקרוא ק"ש קודם התפלה כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחלה ואותו ק"ש אינו אלא כדי לעמוד מתוך דברי תורה עכ"ל. הרי שהירושלמי אינו מדבר מק"ש של חובה שהיו מתפללין עם ברכותיה. והנה ראיתי בתשובת מהר"ר איסרליין ז"ל הנקראים תרומת הדשן שכתב שלא מצא טעם וסברא למנהגנו בזמן הקיץ וכן מהר"ר יוסף קולין זצ"ל לא היה מתפלל כלל עם הצבור ערבית רק בלילה וכן הרבה בעלי נפש וכן אני הקטן נוהג בזמן הקיץ אבל בזמן החורף שמתפללין ערבית אחר כ"ג שעות שהוא אחר פלג המנחה סומכים על יהודה ודוקא לפי דברי ר"ת מ"מ אינה יוצאין חובת ק"ש בזמנה לרוב הדעות סוף דבר בזה סליקנא בזה נחיתנא. ושבח אני את הספרדים והציצילי'אני וכן בערי המערב המתפללין ערבית סמוך ללילה ויהי חלקי עמהם במצוה זו. ועליהם אני קורא ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע (מהיכלו)[1] קולי (תהלים נה יח). ואם באתי לתת טעם למנהג הרע הזה כי בזמן הקיץ תחלק היום לי"ב שעות גדולות כמו בימי החורף לי"ב שעות קטנות כמו שמצאתי בתוס' ספרדיות שכל שיעורי שעות שאמרו חכמים מתחלקין לפי השתנות הימים וכן שמעתי שמביאין ראיה מיומו של יהושע כשעמד לו החמה כיום תמים ואיכא במדרש כי היום ההוא יום תקופת תמוז היה וקא חשוב ליה תלמודא פ' אין מעמידין לי"ב שעות והיינו י"ב שעות ארוכות אע"פ שר"י הוא מסופק לענין התקופה פ' כיצד מעברין מ"מ תוספת זה אינו רק דבר מועט והוא קרוב לחלק חמישי מן השעה לכל שעה לפי דעת החוזים כאשר שאלתים וא"כ שעה ורביעית קודם הלילה שהוא צאת הכוכבים אפשר שיגיע לפי שיעור תוספת עד קרוב לשעה וחצי ודוקא בתקופת תמוז אבל לא בשאר הימים והלילות כשהם כמעט שוים אבל מכ"מ לשתי שעות שלימות קודם הלילה לא יוכל להגיע. וא"כ אפי' לדעת זו המתפללין ערבית קודם שעה וחצי לפני צאת הכוכבים תם לריק כוחם. וה' יראנו נפלאות מתורתו אמן:
- ↑ נמחק ע"פ דף התיקונים
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |