שערי תשובה/ג/לב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} לב) כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם (דברים כ א), ה...") |
(מצות הבטחון) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
לב) כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם | לב) כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כ#א|דברים כ א]]}}, הוזהרנו בזה שאם יראה האדם כי צרה קרובה תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה{{הערה|מבוארת דעת רבינו שמצות הבטחון חיובה מן התורה. וכ"כ בספר חרדים {{ממ|מצוות ל"ת מן התורה התלויות בלב ואפשר לשומרם בכל יום, מצה לא. ושם במצוות עשה התלויות בלב, מצוה כא}}. אמנם הרמב"ם לא מנה את חובת הבטחון במנין המצות, וכך גם בחובת הלבבות אף שהרחיב בחובה זו לא ציין לה מקור מן התורה. ורבי אברהם בן הרמב"ם בספרו המספיק לעובדי השם {{ממ|[[המספיק לעובדי השם/בטחון/פתיחה|פתיחה לפרק הבטחון]]}} כתב שהבטחון הוא אחת מהמדות התרומיות, ואפילו יסוד מיסודי התורה... ספרי נביאים מלאים אותו ופסוקי התורה מורים עליו. ומשמע שאין כאן חיוב גמור מן התורה.}}. כענין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/פה#י|תהילים פה י]]}} אך קרוב ליראיו ישעו, וכן כתוב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נא#יב|ישעיה נא יב]]}} מי את ותראי מאנוש ימות. | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־11:44, 28 באוגוסט 2022
|
< הקודם · הבא > |
לב) כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם (דברים כ א), הוזהרנו בזה שאם יראה האדם כי צרה קרובה תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה[1]. כענין שנאמר (תהילים פה י) אך קרוב ליראיו ישעו, וכן כתוב (ישעיה נא יב) מי את ותראי מאנוש ימות.
- ↑ מבוארת דעת רבינו שמצות הבטחון חיובה מן התורה. וכ"כ בספר חרדים (מצוות ל"ת מן התורה התלויות בלב ואפשר לשומרם בכל יום, מצה לא. ושם במצוות עשה התלויות בלב, מצוה כא). אמנם הרמב"ם לא מנה את חובת הבטחון במנין המצות, וכך גם בחובת הלבבות אף שהרחיב בחובה זו לא ציין לה מקור מן התורה. ורבי אברהם בן הרמב"ם בספרו המספיק לעובדי השם (פתיחה לפרק הבטחון) כתב שהבטחון הוא אחת מהמדות התרומיות, ואפילו יסוד מיסודי התורה... ספרי נביאים מלאים אותו ופסוקי התורה מורים עליו. ומשמע שאין כאן חיוב גמור מן התורה.