שערי תשובה/א/טז: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} טז) '''העיקר החמישי''' הדאגה, כי ידאג ויפחד מעונש עונותיו כי יש עונות שהת...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
טז) '''העיקר החמישי''' הדאגה, כי ידאג ויפחד מעונש עונותיו כי יש עונות שהתשובה תולה כפרתן ויסורין ממרקין, כמו שנאמר (תהילים לח יט) כי עוני אגיד אדאג מחטאתי, וענין היגון על שעבר וענין הדאגה על העתיד, ועוד שנית ידאג אולי הוא מקצר בחובת התשובה בצער במרירות ובצום ובבכי, וגם כי הרבה צער והרבה בכה יזחל ויירא אולי לעומת זה הרבה אשמה ולא השלים חוקו את כל ענותו ואשר יבכה בצום נפשו, ומי שהתבונן בגודל עבודת הבורא על יצוריו וכי אין קץ לרעת הממרה את פיו כל אשר יוסיף בעבודה ובדרכי התשובה הלא מצער היא והנה למעט בעיניו, ואמר שלמה המלך (משלי יד טז) חכם ירא וסר מרע ובאורו החכם אעפ"י שהוא סר מרע בכל מאמצי כחו יירא ויזחל אולי לא כלה חקו ולא נזהר כדת מה לעשות, וכמוהו מעקש דרכים והוא עשיר (משלי כח ו) אע"פ שהוא עשיר, וכן אמרו רבותינו | טז) '''העיקר החמישי''' הדאגה, כי ידאג ויפחד מעונש עונותיו כי יש עונות שהתשובה תולה כפרתן ויסורין ממרקין, כמו שנאמר (תהילים לח יט) כי עוני אגיד אדאג מחטאתי, וענין היגון על שעבר וענין הדאגה על העתיד, ועוד שנית ידאג אולי הוא מקצר בחובת התשובה בצער במרירות ובצום ובבכי, וגם כי הרבה צער והרבה בכה יזחל ויירא אולי לעומת זה הרבה אשמה ולא השלים חוקו את כל ענותו ואשר יבכה בצום נפשו, ומי שהתבונן בגודל עבודת הבורא על יצוריו וכי אין קץ לרעת הממרה את פיו כל אשר יוסיף בעבודה ובדרכי התשובה הלא מצער היא והנה למעט בעיניו, ואמר שלמה המלך (משלי יד טז) חכם ירא וסר מרע ובאורו החכם אעפ"י שהוא סר מרע בכל מאמצי כחו יירא ויזחל אולי לא כלה חקו ולא נזהר כדת מה לעשות, וכמוהו מעקש דרכים והוא עשיר (משלי כח ו) אע"פ שהוא עשיר, וכן אמרו רבותינו ז"ל בילמדנו אל תפרש חכם ירא וסר מרע אלא חכם סר מרע וירא, וסוף הפסוק מוכיח עליו וכסיל מתעבר ובוטח אמר על מדות הכסיל מתעבר ועם כל זאת בוטח שלא יקרהו עון ונזק, ובעל הכעס עלול לפשעים ומופקר לנזקים שנאמר (משלי כט כב) ובעל חמה רב פשע ונאמר (שם כה כח) עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו. | ||
גרסה מ־22:58, 10 ביולי 2022
|
< הקודם · הבא > |
טז) העיקר החמישי הדאגה, כי ידאג ויפחד מעונש עונותיו כי יש עונות שהתשובה תולה כפרתן ויסורין ממרקין, כמו שנאמר (תהילים לח יט) כי עוני אגיד אדאג מחטאתי, וענין היגון על שעבר וענין הדאגה על העתיד, ועוד שנית ידאג אולי הוא מקצר בחובת התשובה בצער במרירות ובצום ובבכי, וגם כי הרבה צער והרבה בכה יזחל ויירא אולי לעומת זה הרבה אשמה ולא השלים חוקו את כל ענותו ואשר יבכה בצום נפשו, ומי שהתבונן בגודל עבודת הבורא על יצוריו וכי אין קץ לרעת הממרה את פיו כל אשר יוסיף בעבודה ובדרכי התשובה הלא מצער היא והנה למעט בעיניו, ואמר שלמה המלך (משלי יד טז) חכם ירא וסר מרע ובאורו החכם אעפ"י שהוא סר מרע בכל מאמצי כחו יירא ויזחל אולי לא כלה חקו ולא נזהר כדת מה לעשות, וכמוהו מעקש דרכים והוא עשיר (משלי כח ו) אע"פ שהוא עשיר, וכן אמרו רבותינו ז"ל בילמדנו אל תפרש חכם ירא וסר מרע אלא חכם סר מרע וירא, וסוף הפסוק מוכיח עליו וכסיל מתעבר ובוטח אמר על מדות הכסיל מתעבר ועם כל זאת בוטח שלא יקרהו עון ונזק, ובעל הכעס עלול לפשעים ומופקר לנזקים שנאמר (משלי כט כב) ובעל חמה רב פשע ונאמר (שם כה כח) עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו.