מפתחי חכמת אמת/נח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נח.
התחלקות הכלים לג' מדרגות
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
אין תקציר עריכה |
(נח: התחלקות הכלים לג' מדרגות) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
{{מרכז|{{גופן|5||'''התחלקות הכלים לג' מדרגות'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|5||'''התחלקות הכלים לג' מדרגות'''}}}} | ||
נתבאר כמה פעמים שספירות העליונות הן דוגמת וצורת אדם על דרך משל. והנה גוף האדם שהוא בחינת כלי לאור הנשמה המאיר בו, נבנה מג' חלקים: | נתבאר כמה פעמים שספירות העליונות הן דוגמת וצורת אדם על דרך משל. והנה גוף האדם, שהוא בחינת כלי, לאור הנשמה המאיר בו, נבנה מג' חלקים: בשר, גידין ועצמות, אשר כמו"כ הוא בספירות העליונות דאצילות, שישנן בהן ג' מיני כלים, היינו שבכל ספירה וספירה ישנם ג' כלים{{תוספת|א|ועיין מדרש רבה, [[בראשית רבה/יד/ט|בראשית י"ד, אות ו']], וז"ל: "וייצר, ב' יצירות, יצירה בעוה"ז ויצירה לעוה"ב כו', בית הלל אומרים כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו בעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר, וגומר בגידים ובעצמות, כך אף לעתיד לבא מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, עיי"ש, ואפשר כוונתו להמבואר בפנים וצ"ע.}}. וזהו הענין שאיתא בספרים{{תוספת|ב|"תניא" אגה"ק [[תניא/אגרת הקודש/כ|פרק כ']] וז"ל: "והן הל' כלים דמלכות דאצילות", ומה שאמר שלספירת מלכות בעצמה ישנם ל' כלים, הוא על פי הנתבאר לעיל שכל ספירה כלולה ויש בה מכל העשר, ואם כן יש בכל ספירה עצמה ג"כ ל' כלים. ובקונטרס אחרון שם וז"ל: "ל' כלים דאצילות ירדו לבי"ע". ועיין ב"עץ החיים" שער כ"ד, שער פרקי הצלם פרק ד', ושער כ"ג שער מוחין דצלם סוף פרק ד', בענין ג' הכלים לכל ספירה וספירה, באריכות.{{ש}} | ||
וכדי להסביר יותר את ענין הכלים '''פנימיים וחיצוניים''', נקח למשל כלים גשמיים כמו הכוס, שעיקר חשיבותו הוא בית חללו, כי בבית חללו מקבלין היין שלזה נעשה הכוס, משא"כ חיצוניות הכוס אין לו חשיבות כ"כ, שלא נעשה רק לשמש את עיקרו, והוא מה שיכול לשתות בו, ע"י לקיחתו בחיצוניותו.{{ש}} | |||
וזהו ג"כ הענין על דרך משל פנימיות וחיצוניות הכלים למעלה, דפנימיות הכלים הוא החלק הנעלה ביותר, המקבלת האור בתוכה, על דרך משל בית חללו של כוס שהוא משובח, מפאת שמקבל היין בתוכה, - וחיצוניות הכלים הוא החלק הפועל ההשפעה למטה, שזאת היא דרקא מחיצוניות הכלים, כי פנימיות הכלים הם למעלה מבחינת פעולה - על דרך משל חצוניות הכוס דאינו מקבל היין בתוכו רק ע"י הלקיחה בו, יכולים לשתות - להשפיע מכוס לפה.{{ש}} | |||
והגם שכל עיקר התהוות הספירות היא, כדי להשפיע באמצעותן למטה, שזאת נעשית בחצוניות הכלים דוקא, בכ"ז יש מעלה גדולה ויתירה בפנימיות הכלים מבחיצוניותם, דבפנימיות הכלים נתאחד ונתלבש האור בגילוי ממש ולא דרך מעבר לבד, משא"כ חיצוניות הכלים, אינם מקבלים את האור בבחינת התלבשות, כי אם בבחינת מעבר לבד ולא בגילוי.{{ש}} | |||
וזהו גם כן הענין המבואר במאמר פתח אליהו: "אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעה" כו', וקאי על בחינת פנימיות הכלים המתיחדים עם פנימיות האור בהתלבשות וגילוי אשר הם למעלה מלהיות נמשכים למטה, בבחינת ידיעה והשגה {{ממ|מלוקט ממאמרי חב"ד}}. אמנם מה שמבואר שם שהפנימי גדול במעלה מהחיצון, מצאתי אח"כ בקונטרס "חסדי דוד" הנדפס בסוף עץ חיים להיפוך וז"ל: והכלים נחלקים לפנימי וחיצון, והחיצון גדול מהפנימי, עיי"ש. וכוונתו בודאי מטעם המבואר בפנים משום שעל ידם נמשכת ההשפעה.}}, הלשון: "ל' כלים", כי מפאת שיש לכל ספירה ג' כלים, נמצא אשר לכל הספירות יחד ישנם ל' כלים. ג' כלים אלו נקראים: כלי חיצוני, כלי תיכוני, וכלי פנימי. | |||
---- | ---- |
גרסה מ־21:27, 4 באוקטובר 2021
< הקודם · הבא > |
נתבאר כמה פעמים שספירות העליונות הן דוגמת וצורת אדם על דרך משל. והנה גוף האדם, שהוא בחינת כלי, לאור הנשמה המאיר בו, נבנה מג' חלקים: בשר, גידין ועצמות, אשר כמו"כ הוא בספירות העליונות דאצילות, שישנן בהן ג' מיני כלים, היינו שבכל ספירה וספירה ישנם ג' כלים[א]. וזהו הענין שאיתא בספרים[ב], הלשון: "ל' כלים", כי מפאת שיש לכל ספירה ג' כלים, נמצא אשר לכל הספירות יחד ישנם ל' כלים. ג' כלים אלו נקראים: כלי חיצוני, כלי תיכוני, וכלי פנימי.
- ↑ ועיין מדרש רבה, בראשית י"ד, אות ו', וז"ל: "וייצר, ב' יצירות, יצירה בעוה"ז ויצירה לעוה"ב כו', בית הלל אומרים כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו בעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר, וגומר בגידים ובעצמות, כך אף לעתיד לבא מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, עיי"ש, ואפשר כוונתו להמבואר בפנים וצ"ע.
- ↑ "תניא" אגה"ק פרק כ' וז"ל: "והן הל' כלים דמלכות דאצילות", ומה שאמר שלספירת מלכות בעצמה ישנם ל' כלים, הוא על פי הנתבאר לעיל שכל ספירה כלולה ויש בה מכל העשר, ואם כן יש בכל ספירה עצמה ג"כ ל' כלים. ובקונטרס אחרון שם וז"ל: "ל' כלים דאצילות ירדו לבי"ע". ועיין ב"עץ החיים" שער כ"ד, שער פרקי הצלם פרק ד', ושער כ"ג שער מוחין דצלם סוף פרק ד', בענין ג' הכלים לכל ספירה וספירה, באריכות.
וכדי להסביר יותר את ענין הכלים פנימיים וחיצוניים, נקח למשל כלים גשמיים כמו הכוס, שעיקר חשיבותו הוא בית חללו, כי בבית חללו מקבלין היין שלזה נעשה הכוס, משא"כ חיצוניות הכוס אין לו חשיבות כ"כ, שלא נעשה רק לשמש את עיקרו, והוא מה שיכול לשתות בו, ע"י לקיחתו בחיצוניותו.
וזהו ג"כ הענין על דרך משל פנימיות וחיצוניות הכלים למעלה, דפנימיות הכלים הוא החלק הנעלה ביותר, המקבלת האור בתוכה, על דרך משל בית חללו של כוס שהוא משובח, מפאת שמקבל היין בתוכה, - וחיצוניות הכלים הוא החלק הפועל ההשפעה למטה, שזאת היא דרקא מחיצוניות הכלים, כי פנימיות הכלים הם למעלה מבחינת פעולה - על דרך משל חצוניות הכוס דאינו מקבל היין בתוכו רק ע"י הלקיחה בו, יכולים לשתות - להשפיע מכוס לפה.
והגם שכל עיקר התהוות הספירות היא, כדי להשפיע באמצעותן למטה, שזאת נעשית בחצוניות הכלים דוקא, בכ"ז יש מעלה גדולה ויתירה בפנימיות הכלים מבחיצוניותם, דבפנימיות הכלים נתאחד ונתלבש האור בגילוי ממש ולא דרך מעבר לבד, משא"כ חיצוניות הכלים, אינם מקבלים את האור בבחינת התלבשות, כי אם בבחינת מעבר לבד ולא בגילוי.
וזהו גם כן הענין המבואר במאמר פתח אליהו: "אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעה" כו', וקאי על בחינת פנימיות הכלים המתיחדים עם פנימיות האור בהתלבשות וגילוי אשר הם למעלה מלהיות נמשכים למטה, בבחינת ידיעה והשגה (מלוקט ממאמרי חב"ד). אמנם מה שמבואר שם שהפנימי גדול במעלה מהחיצון, מצאתי אח"כ בקונטרס "חסדי דוד" הנדפס בסוף עץ חיים להיפוך וז"ל: והכלים נחלקים לפנימי וחיצון, והחיצון גדול מהפנימי, עיי"ש. וכוונתו בודאי מטעם המבואר בפנים משום שעל ידם נמשכת ההשפעה.