רש"ש/עירובין/ו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(עריכה כללית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{ | '''גמרא {{עוגן1|מאי}} שנא מצדו בעשר כו' מראשו נמי כו'.''' נראה לי דלא מקשה דליהוי ממש כמצדו בעשר, דהא איכא למיחש דלמא עיילי בהא דעד כאן לא אמרו לקמן {{ממ|[[בבלי/עירובין/י/ב|יו"ד ב']]}} אלא אין אדם מניח כו' ונכנס בפתח קטן (לגמרא זו כוונו התוס' ב[[תוספות/{{כאן}}#אחד|סד"ה אחד]]) אבל עשר הוא פתח גדול אלא דמקשה רק דנימא נמי פיתחא הוא ועכ"פ בפחות מעשר דא"ל לא שבקי כו' לישתרי: | ||
''' | '''שם. {{עוגן1|דפתחא}} בקרן זוית לא עבדי אינשי.''' קשה לי אם כן ליפסול בג' טפחים כיון דלא הוי פתח (וכמו כן קשה לרב הונא אמאי מצדו בד'. ואי משום כיון דטעמיה מפני דממעט בהילוכה ושבקי פיתחא רבה כמו שכתבו התוספות {{ממ|[[תוספות/עירובין/ו/א#אחד|ד"ה אחד]]}} ובפחות מד' טפחים לא מיקרי פתח וכמו שכתב ה[[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}#|מהרש"א]] וכמו דאיתא לקמן ריש פרק חלון {{ממ|[[בבלי/עירובין/עה/ב|עה:]]}}, הא רב אמי ורב אסי פסלי בג' טפחים מטעם דילמא שבקי כו' {{ממ|[[בבלי/עירובין/י/ב|לקמן יו"ד ב]]}} ודברי המגן אברהם ב[[מגן אברהם/אורח חיים/שסה#ג|סי' שס"ה סק"ג]] לא יעלו ארוכה לזה. אך לזה י"ל דבפחות מד' דצר המקום ליכנס וליצא בו לא עדיף מדאיכא גדודי דרב אמי ורב אסי, מה שאין כן בדלא נשתייר פס ד' דאסור אף בגדודי לכן אוסר אף בג' אם שהוא צר. אבל הא דקרן זוית ודאי קשיא). | ||
ומש"כ [[מהר"ם/{{כאן}}#|מהר"מ]] מטעם לבוד, תמוה דהא לא קיימא לן כרבן שמעון בן גמליאל, וגם למטה אף הוא מודה לרבא לקמן {{ממ|[[בבלי/עירובין/יד/ב|יד ב]]}} מכל מקום חזינן כאן דמכשירין בפחות מד' (ואולי הטעם משום דרב אחלי לקמן {{ממ|[[בבלי/עירובין/יב/א|יב.]]}} דאמר עד ד'). ולפי זה הנלע"ד דגם בהא דאמרינן לקמן {{ממ|[[בבלי/עירובין/צד/ב|דף צד ב]]}} כגון שנפרצה בקרן זוית כו' נמי בפחות מד' מותר ועיין מה שכתבתי [[רש"ש/עירובין/צד/ב|שם]] בס"ד: | |||
'''רש"י ד"ה {{עוגן1|מכלל}} דרב הונא. מקולקל בפחתים כו'.''' כצ"ל הח' קודם להת'{{הערה|ולא בפתחים. וכ"ה מתוקן כבר בדפוס ונציה רפ"ח ובאמ"ד תע"ד.}}: | |||
'''תד"ה {{עוגן1|כיצד}}. ויש לומר דלא גמרינן כו' אלא מילתא דכתיבא במספרם.''' וצריך לומר דס' רבוא לאו דוקא, דהא בריש פקודי {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לח#כו|שמות לח כו]]}} מבואר שהיה בעת נדבת המשכן שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים וכן בשנה השנית אחר הקמתו בפרשת במדבר {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/א#מו|א מו]]}} ולבד מספר הלוים: | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־15:27, 9 ביולי 2021
גמרא מאי שנא מצדו בעשר כו' מראשו נמי כו'. נראה לי דלא מקשה דליהוי ממש כמצדו בעשר, דהא איכא למיחש דלמא עיילי בהא דעד כאן לא אמרו לקמן (יו"ד ב') אלא אין אדם מניח כו' ונכנס בפתח קטן (לגמרא זו כוונו התוס' בסד"ה אחד) אבל עשר הוא פתח גדול אלא דמקשה רק דנימא נמי פיתחא הוא ועכ"פ בפחות מעשר דא"ל לא שבקי כו' לישתרי:
שם. דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. קשה לי אם כן ליפסול בג' טפחים כיון דלא הוי פתח (וכמו כן קשה לרב הונא אמאי מצדו בד'. ואי משום כיון דטעמיה מפני דממעט בהילוכה ושבקי פיתחא רבה כמו שכתבו התוספות (ד"ה אחד) ובפחות מד' טפחים לא מיקרי פתח וכמו שכתב המהרש"א וכמו דאיתא לקמן ריש פרק חלון (עה:), הא רב אמי ורב אסי פסלי בג' טפחים מטעם דילמא שבקי כו' (לקמן יו"ד ב) ודברי המגן אברהם בסי' שס"ה סק"ג לא יעלו ארוכה לזה. אך לזה י"ל דבפחות מד' דצר המקום ליכנס וליצא בו לא עדיף מדאיכא גדודי דרב אמי ורב אסי, מה שאין כן בדלא נשתייר פס ד' דאסור אף בגדודי לכן אוסר אף בג' אם שהוא צר. אבל הא דקרן זוית ודאי קשיא).
ומש"כ מהר"מ מטעם לבוד, תמוה דהא לא קיימא לן כרבן שמעון בן גמליאל, וגם למטה אף הוא מודה לרבא לקמן (יד ב) מכל מקום חזינן כאן דמכשירין בפחות מד' (ואולי הטעם משום דרב אחלי לקמן (יב.) דאמר עד ד'). ולפי זה הנלע"ד דגם בהא דאמרינן לקמן (דף צד ב) כגון שנפרצה בקרן זוית כו' נמי בפחות מד' מותר ועיין מה שכתבתי שם בס"ד:
רש"י ד"ה מכלל דרב הונא. מקולקל בפחתים כו'. כצ"ל הח' קודם להת'[1]:
תד"ה כיצד. ויש לומר דלא גמרינן כו' אלא מילתא דכתיבא במספרם. וצריך לומר דס' רבוא לאו דוקא, דהא בריש פקודי (שמות לח כו) מבואר שהיה בעת נדבת המשכן שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים וכן בשנה השנית אחר הקמתו בפרשת במדבר (א מו) ולבד מספר הלוים:
- ↑ ולא בפתחים. וכ"ה מתוקן כבר בדפוס ונציה רפ"ח ובאמ"ד תע"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |