רש"י/ראש השנה/יב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(לע"נ מאב"ן זצ"ל) |
(הגהות הב"ח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{הערה|המשך הדיבור מ[[רש"י/ראש השנה/יא/ב|עמוד קודם]].}}והוצרך לשנות סדר בראשית והעלה זנב כימה ביום ונטל שני כוכבים ממנו ומעיינות מתמעטין בחמה ימות החמה ופסקו הגשמים ושינה סדר בראשית ונתגברו המעיינות ושטפם: | {{הערה|המשך הדיבור מ[[רש"י/ראש השנה/יא/ב|עמוד קודם]].}}והוצרך{{הערה|והוצרך לשנות סדר בראשית נמחק וכצ"ל '''יום שמזל כימה שוקע ביום ומעיינות מתמעטין מחום ימות החמה ופוסקים הגשמים ושינה עליהן סדר בראשית והעלה זנב כימה ביום ונטל שני כוכבים ממנו ונתגברו''' המעיינות ושטפם {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} לשנות סדר בראשית והעלה זנב כימה ביום ונטל שני כוכבים ממנו ומעיינות מתמעטין בחמה ימות החמה ופסקו הגשמים ושינה סדר בראשית ונתגברו המעיינות ושטפם: | ||
'''{{עוגן1|יום}} שמזל כימה עולה ביום.''' שבמרחשון עולה עקרב בתחלת היום ואחריו קשת נמצא טלה עולה בסוף היום: | '''{{עוגן1|יום}} שמזל כימה עולה ביום.''' שבמרחשון עולה עקרב בתחלת היום ואחריו קשת נמצא טלה עולה בסוף היום: | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
'''{{עוגן1|ולתקופה}} כרבי יהושע.''' כשמונין תקופת החמה והלבנה מונין מניסן לומר שמניסן נבראו ובתחלת ליל רביעי שמשה חמה בניסן לפיכך אין תקופת ניסן נופלת אלא בד' רביעי היום לפי שלעולם יום ורביע בין תקופת שנה זו לתקופה שכנגדה לשנה הבאה וכן מולדות הלבנה מונין מולד ניסן ראשון בליל רביעי בתשעה שעות ותרמ"ב חלקים: | '''{{עוגן1|ולתקופה}} כרבי יהושע.''' כשמונין תקופת החמה והלבנה מונין מניסן לומר שמניסן נבראו ובתחלת ליל רביעי שמשה חמה בניסן לפיכך אין תקופת ניסן נופלת אלא בד' רביעי היום לפי שלעולם יום ורביע בין תקופת שנה זו לתקופה שכנגדה לשנה הבאה וכן מולדות הלבנה מונין מולד ניסן ראשון בליל רביעי בתשעה שעות ותרמ"ב חלקים: | ||
'''{{עוגן1|אף}} למבול.''' כלומר למנין שנות הדורות מתחילין מניסן למנות ומבול באייר ירד ע"כ משתאמר באחת ושש מאות בראשון שחרבו המים ניסן הוא שהרי משפט דור המבול שנים עשר חדש: | '''{{עוגן1|אף}} למבול.''' כלומר למנין שנות הדורות מתחילין מניסן למנות ומבול באייר ירד{{הערה|ומבול באייר ירד '''וע"כ כשתאמר''' באחת {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} ע"כ משתאמר באחת ושש מאות בראשון שחרבו המים ניסן הוא שהרי משפט דור המבול שנים עשר חדש: | ||
'''{{עוגן1|ולירקות}}.''' מעשר ירק לענין חדש וישן שאין תורמין מירק הנלקט ערב ר"ה על הנלקט אחר ר"ה: | '''{{עוגן1|ולירקות}}.''' מעשר ירק לענין חדש וישן שאין תורמין מירק הנלקט ערב ר"ה על הנלקט אחר ר"ה: | ||
גרסה אחרונה מ־01:47, 23 ביוני 2021
[1]והוצרך[2] לשנות סדר בראשית והעלה זנב כימה ביום ונטל שני כוכבים ממנו ומעיינות מתמעטין בחמה ימות החמה ופסקו הגשמים ושינה סדר בראשית ונתגברו המעיינות ושטפם:
יום שמזל כימה עולה ביום. שבמרחשון עולה עקרב בתחלת היום ואחריו קשת נמצא טלה עולה בסוף היום:
שינה עליהם כו'. לקמן פריך מאי שינה:
היינו דכתיב שני. שהרי אייר שני לחדשים:
שני לדין. שנגזרה גזירה עליהן בתשרי שלפניו:
הכי גרסינן בשלמא לר' יהושע היינו דשינה. דהעלה מזל כימה ביום ועוד שינה לתגבורת מעיינות:
וחמת המלך שככה. וסתם חמה רותחת היא כדכתיב וחמתו בערה בו:
חכמי ישראל מונין למבול כר' אליעזר. מונין שנות נח ובריאת עולם ושנות הדורות כר' אליעזר מונין מתשרי תחלת השנים ולא משום דסבירא להו בתשרי נברא העולם אלא דתשרי ראש השנה לשנים ובניסן נברא העולם כדקתני:
ולתקופה כרבי יהושע. כשמונין תקופת החמה והלבנה מונין מניסן לומר שמניסן נבראו ובתחלת ליל רביעי שמשה חמה בניסן לפיכך אין תקופת ניסן נופלת אלא בד' רביעי היום לפי שלעולם יום ורביע בין תקופת שנה זו לתקופה שכנגדה לשנה הבאה וכן מולדות הלבנה מונין מולד ניסן ראשון בליל רביעי בתשעה שעות ותרמ"ב חלקים:
אף למבול. כלומר למנין שנות הדורות מתחילין מניסן למנות ומבול באייר ירד[3] ע"כ משתאמר באחת ושש מאות בראשון שחרבו המים ניסן הוא שהרי משפט דור המבול שנים עשר חדש:
ולירקות. מעשר ירק לענין חדש וישן שאין תורמין מירק הנלקט ערב ר"ה על הנלקט אחר ר"ה:
ולנדרים. לקמן (ע"ב) מפרש:
תנא דרבנן. השמיעך שיש ר"ה קבוע לענין חדש וישן במעשר ירק דרבנן והדר תנא מעשר דגן שאף לו יום קבוע לחדש וישן שלו:
ותנא דידן. דתנא לירקות ולא תנא למעשרות:
תנא דרבנן. ואשמועינן דיום קבוע לו כ"ש דאורייתא:
ירק הנאגד. שדרכו באגודות:
משיאגד. הוי גורנו למעשר ואסור לאכול ממנו עראי עד שיעשר:
ליקט ירק. אשמועינן דירק בתר לקיטה אזיל לענין מעשר ואף על פי שגדל בשנה אחת אם נלקט בשתי שנים הוי חדש וישן שאין תורמין מן החדש על הישן דכתיב (דברים יד) שנה שנה: