ערך/ראש חודש

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי ראש חודש

ערב ראש חודש

ערך מורחב – ערב ראש חודש

סעודת ראש חודש

באורחות חיים (הלכות ראש חדש) כתב: נהגו כל ישראל לעשות סעודה גדולה בר"ח יותר משאר הימים משום כבוד היום שהוא כפרה לישראל, כמו שאמרו בשבועות (ט.) הביאו כפרה עלי שמעטתי את הירח, כלומר בעבורי על שמעטתי את הירח ממאור שלה, ואני רוצה לעשות לה כבוד שיתכפרו בה כל ישראל בכל עת שתתחדש.

יום סליחה וכפרה

באורחות חיים (מובא לעיל) שנהגו לעשות סעודה גדולה בר"ח משום כבוד היום שהוא כפרה לישראל וכמו שאמרו בשבועות (ט.) הביאו כפרה עלי שמעטתי את הירח, כלומר בעבורי על שמעטתי את הירח ממאור שלה, ואני רוצה לעשות לה כבוד שיתכפרו בה כל ישראל בכל עת שתתחדש.

בפרי חדש (שם) הביא בשם הרמ"ק שהיה מכנה את ערב ראש חודש בשם יום כיפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות כל החודש דומיא דשעיר ראש חודש וכדאמרינן במוסף זמן כפרה לכל תולדותם. ועוד הביא שם דברי הבית יוסף (סימן תכג) בשם האורחות חיים (הלכות ראש חודש) ש'תולדותם' קאי על החודשים, שעולת ראש חדש היתה באה על תולדות ימי החודש, לפיכך קרא ראש חודש זמן כפרה.

ובשל"ה (ריש פסחים) כתב שר"ח הוא זמן כפרה ולכך ראוי לכל אחד מישראל להרהר בתשובה ולתקן מעשיו, וראוי לעשות כן קודם תפילת מוסף.

ובמטה משה (סימן תקכד) הביא מי שכתב (הגהות מנהגים, ראש חדש, סימן נה) בטעם קריאת הלל חסר בראש חדש, משום דהוי יום סליחה כיום כפורים וראש השנה לכן אין לגמור את ההלל כדאמר זמן כפרה לכל תולדותם, דמיום שנתלו המאורות נפלה אסכרה בתנוקות שלא יוכלו לסבור האויר ונתבטלה בקרבן ראש חדש.

ובפני יהושע (שבועות ט.) כתב שבראש השנה אין צריך כפרה על מיעוט הירח.

תפילת מוסף

כתב השל"ה (ריש פסחים) שר"ח הוא זמן כפרה ולכך ראוי לכל אחד מישראל להרהר בתשובה ולתקן מעשיו, וראוי לעשות כן קודם תפילת מוסף.

יעלה ויבוא

א"ר תנחום א"ר אסי א"ר יהושע בן לוי, טעה ולא הזכיר של ר"ח בעבודה, חוזר לעבודה. נזכר בהודאה, חוזר לעבודה. בשים שלום, חוזר לעבודה. ואם סיים, חוזר לראש.

א"ר פפא בריה דר' אחא בר אדא, הא דאמרן סיים חוזר לראש, לא אמרן אלא שעקר רגליו, אבל לא עקר רגליו חוזר לעבודה. א"ל מנא לך הא, א"ל מאבא מרי שמיע לי, ואבא מרי מרב.

א"ר נחמן בר יצחק, הא דאמרן עקר רגליו חוזר לראש, לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אבל רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לעבודה.

איכא דאמרי, א"ר נחמן בר יצחק, הא דאמרן כי לא עקר רגליו חוזר לעבודה, לא אמרן אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לראש (ברכות כט:)

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף