ערך/יובל: הבדלים בין גרסאות בדף
(המשך) |
(המשך) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בסתם ירושת קרקע, אין מה לדון (כיון שהמוריש מת). אבל בירושת הבעל ובירושת היבם יש לדון האם צריכים להחזיר ביובל מה שירשו מהאישה ליורשיה המקוריים (הביולוגים), וכדלקמן. | בסתם ירושת קרקע, אין מה לדון (כיון שהמוריש מת). אבל בירושת הבעל ובירושת היבם יש לדון האם צריכים להחזיר ביובל מה שירשו מהאישה ליורשיה המקוריים (הביולוגים), וכדלקמן. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
=== בירושת הבכור === | |||
במשנה בבכורות {{ממ|[[משנה/בכורות/ח#י|פ"ח מ"י]]}} נחלקו התנאים האם הבכור מחזיר ביובל את החלק הנוסף שירש (שהרי ירש פי שנים מאח רגיל) לתפוסת הבית, שיתחלקו בו הוא ושאר אחיו שווה בשווה. | |||
ר"א סובר שחלק הבכורה חוזר ביובל, דכתיב "'''לתת''' לו פי שנים", מתנה קרייה רחמנא (ולשיטתו [וכחכמים] דמתנה חוזרת ביובל). אבל חכמים [ובכללן רבי מאיר] סוברים שאין הבכורה חוזרת ביובל. לרבי מאיר, משום דמתנה קרייה רחמנא (ולשיטתו מתנה אינה חוזרת ביובל). ולחכמים, ירושה קרייה רחמנא, דאמר קרא "לתת לו פי שנים" מקיש חלק בכורה לחלק פשוט, מה חלק פשוט ירושה אף חלק בכורה ירושה {{ממ|[[בבלי/בכורות/נב/ב|נב:]]}} | |||
ר"א סובר שחלק הבכורה חוזר ביובל, דכתיב "'''לתת''' לו פי שנים", מתנה קרייה רחמנא (ולשיטתו [וכחכמים] דמתנה חוזרת ביובל). אבל חכמים [ובכללן רבי מאיר] סוברים שאין הבכורה חוזרת ביובל. לרבי מאיר, משום דמתנה קרייה רחמנא (ולשיטתו מתנה אינה חוזרת ביובל). ולחכמים, ירושה קרייה רחמנא, דאמר קרא "לתת לו פי שנים" מקיש חלק בכורה לחלק פשוט, מה חלק פשוט ירושה אף חלק בכורה ירושה | |||
=== בירושת היבם === | === בירושת היבם === | ||
ירושת היבם | במשנה בבכורות {{ממ|[[משנה/בכורות/ח#י|שם]]}} נחלקו התנאים גם לגבי ירושת היבם. ובגמרא {{ממ|[[בבלי/בכורות/נב/ב|שם]]}} מתבאר דטעם המחלוקת הוא משום דירושת היבם "בכור" קרייה רחמנא (והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת), ולכן תליא בפלוגתא דלעיל בירושת הבכור, דלר"מ ור"א חשיב כמתנה, ולחכמים חשיב כירושה. | ||
וממילא, לפי חכמים [ובכללן רבי מאיר] ירושת היבם אינה חוזרת ביובל (לחכמים משום ירושה, ולרבי מאיר משום מתנה). ורק לפי ר"א ירושת היבם חוזרת ביובל. | וממילא, לפי חכמים [ובכללן רבי מאיר] ירושת היבם אינה חוזרת ביובל (לחכמים משום ירושה, ולרבי מאיר משום מתנה). ורק לפי ר"א ירושת היבם חוזרת ביובל. | ||
| שורה 35: | שורה 32: | ||
=== בירושת הבעל === | === בירושת הבעל === | ||
=== האחין שחלקו === | |||
בירושה רגילה, אם יש כמה אחים, יש לדון האם מחזירים הכל ביובל לתפוסת הבית וחולקים שוב. | |||
ובגמרא | |||
== יובל בבית שני == | == יובל בבית שני == | ||
גרסה מ־19:52, 19 במאי 2021
|
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. | |||
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
יובל
במכירה
לגבי מכירת קרקע, מפורש בתורה (ויקרא כה) שחוזרת ביובל.
במתנה
לפי רבי מאיר (בכורות נב:) מתנה אינה חוזרת ביובל, שלא נאמר בתורה אלא מכר. אבל חכמים [ובכללן ר"א] סוברים שהמקבל קרקע במתנה צריך להחזירה ביובל, שנאמר (פסוק י') "תשובו" לרבות את המתנה.
בירושה
בסתם ירושת קרקע, אין מה לדון (כיון שהמוריש מת). אבל בירושת הבעל ובירושת היבם יש לדון האם צריכים להחזיר ביובל מה שירשו מהאישה ליורשיה המקוריים (הביולוגים), וכדלקמן.
במשנה בבכורות (פ"ח מ"י) "אלו שאינן חוזרין ביובל הבכורה והיורש את אשתו והמיבם את אשת אחיו והמתנה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מתנה כמכר. ר"א אומר כולן חוזרין ביובל. רבי יוחנן בן ברוקה אומר היורש את אשתו יחזיר לבני משפחה וינכה להם מן הדמים".
ובגמרא (נב:) מתבאר טעמם של ארבעת השיטות (רבי מאיר, חכמים, ר"א, רבי יוחנן בן ברוקה)
בירושת הבכור
במשנה בבכורות (פ"ח מ"י) נחלקו התנאים האם הבכור מחזיר ביובל את החלק הנוסף שירש (שהרי ירש פי שנים מאח רגיל) לתפוסת הבית, שיתחלקו בו הוא ושאר אחיו שווה בשווה.
ר"א סובר שחלק הבכורה חוזר ביובל, דכתיב "לתת לו פי שנים", מתנה קרייה רחמנא (ולשיטתו [וכחכמים] דמתנה חוזרת ביובל). אבל חכמים [ובכללן רבי מאיר] סוברים שאין הבכורה חוזרת ביובל. לרבי מאיר, משום דמתנה קרייה רחמנא (ולשיטתו מתנה אינה חוזרת ביובל). ולחכמים, ירושה קרייה רחמנא, דאמר קרא "לתת לו פי שנים" מקיש חלק בכורה לחלק פשוט, מה חלק פשוט ירושה אף חלק בכורה ירושה (נב:)
בירושת היבם
במשנה בבכורות (שם) נחלקו התנאים גם לגבי ירושת היבם. ובגמרא (שם) מתבאר דטעם המחלוקת הוא משום דירושת היבם "בכור" קרייה רחמנא (והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת), ולכן תליא בפלוגתא דלעיל בירושת הבכור, דלר"מ ור"א חשיב כמתנה, ולחכמים חשיב כירושה.
וממילא, לפי חכמים [ובכללן רבי מאיר] ירושת היבם אינה חוזרת ביובל (לחכמים משום ירושה, ולרבי מאיר משום מתנה). ורק לפי ר"א ירושת היבם חוזרת ביובל.
בירושת הבעל
האחין שחלקו
בירושה רגילה, אם יש כמה אחים, יש לדון האם מחזירים הכל ביובל לתפוסת הבית וחולקים שוב.
ובגמרא
יובל בבית שני
דעת רש"י (גיטין לו. ד"ה בשביעית בזמן הזה) דבבית שני לא היה יובל נוהג. אבל רבינו תם (בתוס' שם ד"ה בזמן) ורמב"ן (שם, הו"ד גם בריטב"א שם) הוכיחו שהיובל נהג בבית שני[1].
מלחמה ביובל
הרמב"ן (גיטין לו. הו"ד גם בריטב"א שם) הוכיח שהיובל נהג בבית שני מהמעשה שהזכיר יוסף בן מתתיהו על אחד ממלכי בית חשמונאי שקרובותיו היו שבויות בידי תלמי ונמנע מלהלחם עמו משהגיעה שנת השמיטה, לפי שהיא שנה קדושה שאין ראוי להלחם בה.
- ↑ ראה להלן הוכחת הרמב"ן מדברי יוסף בן מתתיהו.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |