עץ יוסף על בראשית רבה/סח/ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''מפני מה מכנין כו'.''' | '''מפני מה מכנין כו'.''' מפרש ויפגע לשון תפלה כדאמר בסמוך. ובמקום פי' בהקב"ה שנקרא מקום {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''שהוא מקומו של עולם.''' | '''שהוא מקומו של עולם.''' כמו שהמקום סובל ומחזיק את המתקומם בו. כן כביכול הוא מקום כל העולמות וסיבתם: | ||
'''ואין עולמו מקומו.''' | '''ואין עולמו מקומו.''' דאע"ג שהוא יתב' נגלה במקום מיוחד כמו בבהמ"ק וכאשר היה כאן. אין זה אלא על צד סוד הצמצום. אבל מ"מ באמת הקב"ה הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו: | ||
'''מן מה דכתיב הנה מקום אתי.''' | '''מן מה דכתיב הנה מקום אתי.''' נראה שהוא מקומו של עולם. ואין עולמו מקומו. שהמקום טפל לו. ואין הוא טפל למקומו: | ||
'''כתיב מעונה אלהי קדם כו'.''' | '''כתיב מעונה אלהי קדם כו'.''' שהמקרא שקול שאפשר לפרש שהעולם מעונה של אלהי קדם: | ||
'''מן מה דכתיב ה' מעון אתה היית לנו כו'.''' | '''מן מה דכתיב ה' מעון אתה היית לנו כו'.''' שכאן מפורש בהדיא שה' הוא המעון: | ||
'''לגבור שהוא רוכב.''' | '''לגבור שהוא רוכב.''' וכתיב רוכב שמים בעזרך: | ||
'''וכליו משופעים כו'.''' | '''וכליו משופעים כו'.''' באופן שהוא מקיף הסוס הסוס טפילה לרוכב. והגבור מנהיג את הסוס למקום שחפץ. כן הקב"ה מנהיג את העולם ברצונו: | ||
'''אילך ואילך.''' | '''אילך ואילך.''' כלו' שרוכב עליהם בהתלבשות מידות העליונות והוא יתב' מקיפן מכל צד. ולכך נקרא מעונו של עולם {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''ד"א מהו ויפגע צלי במקום צלי בביהמ"ק.''' | '''ד"א מהו ויפגע צלי במקום צלי בביהמ"ק.''' משום דהשתא מפרש במקום בביהמ"ק ויש לומר ויפגע לשון פגיעה. לכן אמר דאפ"ה מפרשים לשון תפלה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}. והאות אמת גרס ד"א ויפגע במקום צלי בביהמ"ק: | ||
'''אמר ריב"ל אבות הראשונים כו'.''' | '''אמר ריב"ל אבות הראשונים כו'.''' בפ' תפלת השחר אמר דר' יוסי בר' חנינא הוא דקאמר הכי. וריב"ל קאמר כנגד תמידים תקנום. אבל בתנחומא סדר חיי שרה איתא כמו כאן וע"ש: | ||
'''כנגד ג' פעמים כו'.''' | '''כנגד ג' פעמים כו'.''' פי' כנגד זה תקנו מסדרי התפלות ולא קאי אאבות: | ||
'''שהיום משתנה.''' | '''שהיום משתנה.''' והשינוי מביא לידי התפעלות הלב להכיר חסדי ה': | ||
'''בערבית צריך כו'.''' | '''בערבית צריך כו'.''' וע"י שצריך להודות בזה הזמן תקנו תפלת י"ח בעת הזו: | ||
'''במנחה צריך כו'.''' | '''במנחה צריך כו'.''' גי' שלפנינו מגומגם קצת. ובירו' גרס במנחה צ"ל מודה אני לפניך כשם שזיכתני לראות החמה במזרח כך תזכני לראותו במערב. וממילא איכא שינוי. בערבית אפילה. ובשחרית אורה מן החמה במזרח. ובמנחה אורה מן החמה במערב. ומיהו בשחרית ומנחה דאיכא אורה שייך ביה לשון הודאה על הטובה. אבל בערבית דאיכא אפילה לא יתכן בו הודאה אלא לשון בקשה להוציאו מאפילה לאורה {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''כנגד תמידים תיקנום.''' | '''כנגד תמידים תיקנום.''' כי התפלה שהיא שפיכת הנפש והורדת השפע היא דוגמת הקרבנות: | ||
'''תפלת הערב אין לה קבע.''' | '''תפלת הערב אין לה קבע.''' כלו' שהיא רשות. לפי שלא מצאו במה לתלותה: | ||
'''שהיו מתאכלים כו'.''' | '''שהיו מתאכלים כו'.''' וזמנם היה כל הלילה. וכן תפלת ערבית זמנה כל הלילה: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־13:25, 19 בינואר 2021
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש יפה תואר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מפני מה מכנין כו'. מפרש ויפגע לשון תפלה כדאמר בסמוך. ובמקום פי' בהקב"ה שנקרא מקום (יפה תואר):
שהוא מקומו של עולם. כמו שהמקום סובל ומחזיק את המתקומם בו. כן כביכול הוא מקום כל העולמות וסיבתם:
ואין עולמו מקומו. דאע"ג שהוא יתב' נגלה במקום מיוחד כמו בבהמ"ק וכאשר היה כאן. אין זה אלא על צד סוד הצמצום. אבל מ"מ באמת הקב"ה הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו:
מן מה דכתיב הנה מקום אתי. נראה שהוא מקומו של עולם. ואין עולמו מקומו. שהמקום טפל לו. ואין הוא טפל למקומו:
כתיב מעונה אלהי קדם כו'. שהמקרא שקול שאפשר לפרש שהעולם מעונה של אלהי קדם:
מן מה דכתיב ה' מעון אתה היית לנו כו'. שכאן מפורש בהדיא שה' הוא המעון:
לגבור שהוא רוכב. וכתיב רוכב שמים בעזרך:
וכליו משופעים כו'. באופן שהוא מקיף הסוס הסוס טפילה לרוכב. והגבור מנהיג את הסוס למקום שחפץ. כן הקב"ה מנהיג את העולם ברצונו:
אילך ואילך. כלו' שרוכב עליהם בהתלבשות מידות העליונות והוא יתב' מקיפן מכל צד. ולכך נקרא מעונו של עולם (נזר הקודש):
ד"א מהו ויפגע צלי במקום צלי בביהמ"ק. משום דהשתא מפרש במקום בביהמ"ק ויש לומר ויפגע לשון פגיעה. לכן אמר דאפ"ה מפרשים לשון תפלה (יפה תואר). והאות אמת גרס ד"א ויפגע במקום צלי בביהמ"ק:
אמר ריב"ל אבות הראשונים כו'. בפ' תפלת השחר אמר דר' יוסי בר' חנינא הוא דקאמר הכי. וריב"ל קאמר כנגד תמידים תקנום. אבל בתנחומא סדר חיי שרה איתא כמו כאן וע"ש:
כנגד ג' פעמים כו'. פי' כנגד זה תקנו מסדרי התפלות ולא קאי אאבות:
שהיום משתנה. והשינוי מביא לידי התפעלות הלב להכיר חסדי ה':
בערבית צריך כו'. וע"י שצריך להודות בזה הזמן תקנו תפלת י"ח בעת הזו:
במנחה צריך כו'. גי' שלפנינו מגומגם קצת. ובירו' גרס במנחה צ"ל מודה אני לפניך כשם שזיכתני לראות החמה במזרח כך תזכני לראותו במערב. וממילא איכא שינוי. בערבית אפילה. ובשחרית אורה מן החמה במזרח. ובמנחה אורה מן החמה במערב. ומיהו בשחרית ומנחה דאיכא אורה שייך ביה לשון הודאה על הטובה. אבל בערבית דאיכא אפילה לא יתכן בו הודאה אלא לשון בקשה להוציאו מאפילה לאורה (נזר הקודש):
כנגד תמידים תיקנום. כי התפלה שהיא שפיכת הנפש והורדת השפע היא דוגמת הקרבנות:
תפלת הערב אין לה קבע. כלו' שהיא רשות. לפי שלא מצאו במה לתלותה:
שהיו מתאכלים כו'. וזמנם היה כל הלילה. וכן תפלת ערבית זמנה כל הלילה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |