מתנות כהונה על בראשית רבה/צח/יא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''הוו נסבין כו'.''' | '''הוו נסבין כו'.''' הוו לוקחין כל אחד מהם שני סלעים בכל שבת לקבץ העם לדרשת רבי יוחנן ובשבת זה היה רבי יהודה המקבצם ובשבת אחר היה רבי לוי המקבצם ובעוד שהיה האחד מקבץ העם היה חבירו נכנס לבית המדרש והיה דורש דבר מה קודם שבא רבי יוחנן כדי שלא ישבו הציבור בבטלה וכן הוא בירושלמי בפרק החליל: | ||
'''עאל ר' לוי.''' | '''עאל ר' לוי.''' לבית המדרש ואותו שבת היה ר' יהודה המקבץ הציבור: | ||
'''הדין יונה.''' | '''הדין יונה.''' זה יונה בן אמתי הנביא משבט זבולן היה: | ||
מזרחה וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא גתה חפר: | מזרחה וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא גתה חפר: | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בן אמתי וגו' גרסינן וסיפיה דקרא אשר מגת החפר: | בן אמתי וגו' גרסינן וסיפיה דקרא אשר מגת החפר: | ||
'''גובבתא דציפורין.''' | '''גובבתא דציפורין.''' הערוך לא פירשו ובירושלמי דפרק החליל ליתא ונראה שהוא לשון גבשושיות וגבעות וציפורי היא יושבת במקום הרים: | ||
'''אעל ר' יוחנן כו'.''' | '''אעל ר' יוחנן כו'.''' נכנס ר"י ודרש שיונה בא משבט אשר: | ||
'''קום לך צרפת.''' | '''קום לך צרפת.''' ונקטינן שאותה צרפית היא היתה אמו של יונה והכי איתא בספר הזוהר וכן הביא הרד"ק בשם מדרש: | ||
ה"ג אמר ליה רבי לוי לרבי יהודה אע"ג כו': | ה"ג אמר ליה רבי לוי לרבי יהודה אע"ג כו': | ||
'''אע"ג כו'.''' | '''אע"ג כו'.''' אע"ג ששבת זה הוא שלך שתדרוש אתה בבית המדרש קודם שיבא ר"י קח נא שני סלעים ולך וקבץ את הציבור אל הדרשה והנח אותי שאכניס גם היום לדרוש בבית המדרש והכי איתא בירושלמי: | ||
הכי גרסינן בירושלמי דפ' החליל עאל ר' לוי ואמר יפה למדנו: | הכי גרסינן בירושלמי דפ' החליל עאל ר' לוי ואמר יפה למדנו: | ||
'''ירך שיצא ממנו.''' | '''ירך שיצא ממנו.''' והוא אביו כד"א יוצאי ירך יעקב: | ||
'''א"ל אמרת כו'.''' | '''א"ל אמרת כו'.''' הענין הוא שבראות הציבור או ר' יוחנן שיפה דרש אמרו שלא ישמש עוד אלא יכנוס וידרוש בקביעות ואולי היה דורש עם ר' יוחנן בשוה זה בשבת זה וזה בשבת אחר וכן פי' האב"א ומ"ש נחמן קיים ר"ל רבי יהודה בר נחמן יעמוד וישמש תחתך ואתה תבא למימרא שלנו כלומר לדרוש והוא יותר ראוי לפי כבודך משתשמש וכן עשה ונמשך כן כ"ב שנה וקראו נחמן בשם אביי כמו שקרא רבה לאביי נחמני ע"ש אביו והאב"א פי' נחמן שם אחד של התלמידים צוה לשמש במקומו ובירושלמי ליתא להאי: | ||
'''זבוד דגלילה. בגדל דיו.''' | '''זבוד דגלילה. בגדל דיו.''' מיני ארצות הן: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־11:19, 19 בינואר 2021
מתנות כהונה על בראשית רבה 
צח יא
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הוו נסבין כו'. הוו לוקחין כל אחד מהם שני סלעים בכל שבת לקבץ העם לדרשת רבי יוחנן ובשבת זה היה רבי יהודה המקבצם ובשבת אחר היה רבי לוי המקבצם ובעוד שהיה האחד מקבץ העם היה חבירו נכנס לבית המדרש והיה דורש דבר מה קודם שבא רבי יוחנן כדי שלא ישבו הציבור בבטלה וכן הוא בירושלמי בפרק החליל:
עאל ר' לוי. לבית המדרש ואותו שבת היה ר' יהודה המקבץ הציבור:
הדין יונה. זה יונה בן אמתי הנביא משבט זבולן היה:
מזרחה וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא גתה חפר:
בן אמתי וגו' גרסינן וסיפיה דקרא אשר מגת החפר:
גובבתא דציפורין. הערוך לא פירשו ובירושלמי דפרק החליל ליתא ונראה שהוא לשון גבשושיות וגבעות וציפורי היא יושבת במקום הרים:
אעל ר' יוחנן כו'. נכנס ר"י ודרש שיונה בא משבט אשר:
קום לך צרפת. ונקטינן שאותה צרפית היא היתה אמו של יונה והכי איתא בספר הזוהר וכן הביא הרד"ק בשם מדרש:
ה"ג אמר ליה רבי לוי לרבי יהודה אע"ג כו':
אע"ג כו'. אע"ג ששבת זה הוא שלך שתדרוש אתה בבית המדרש קודם שיבא ר"י קח נא שני סלעים ולך וקבץ את הציבור אל הדרשה והנח אותי שאכניס גם היום לדרוש בבית המדרש והכי איתא בירושלמי:
הכי גרסינן בירושלמי דפ' החליל עאל ר' לוי ואמר יפה למדנו:
ירך שיצא ממנו. והוא אביו כד"א יוצאי ירך יעקב:
א"ל אמרת כו'. הענין הוא שבראות הציבור או ר' יוחנן שיפה דרש אמרו שלא ישמש עוד אלא יכנוס וידרוש בקביעות ואולי היה דורש עם ר' יוחנן בשוה זה בשבת זה וזה בשבת אחר וכן פי' האב"א ומ"ש נחמן קיים ר"ל רבי יהודה בר נחמן יעמוד וישמש תחתך ואתה תבא למימרא שלנו כלומר לדרוש והוא יותר ראוי לפי כבודך משתשמש וכן עשה ונמשך כן כ"ב שנה וקראו נחמן בשם אביי כמו שקרא רבה לאביי נחמני ע"ש אביו והאב"א פי' נחמן שם אחד של התלמידים צוה לשמש במקומו ובירושלמי ליתא להאי:
זבוד דגלילה. בגדל דיו. מיני ארצות הן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |