עץ יוסף על בראשית רבה/צח/יא

עץ יוסף על בראשית רבה צח יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היו נסבין כו'. היו לוקחים כ"א מהם שני סלעים בכל שבת לקבץ העם לדרשות רבי יוחנן. ובשבת זה היה רבי יהודה המקבצם. ובשבת אחר היה רבי לוי המקבצם. ובעוד היה האחד מקבץ העם. היה חברו נכנס לבית המדרש והיה דורש דבר מה קודם שבא רבי יוחנן כדי שלא ישבו הצבור בבטלה (מתנות כהונה):

עאל ר' לוי לבה"מ. ואותו שבת היה רבי יהודה המקבץ הציבור:

הדין יונה. זה יונה בן אמתי הנביא משבט זבולן היה:

מזרחה וגו'. וסיפיה דקרא גתה חפר:

בן אמיתי וגו'. וסיפיה דקרא אשר מגת החפר וכיון דגת החפר מגבול זבולן יונה מזבולן היה:

גובבתא דצפורין. הערוך לא פירשו ונראה שהוא לשון גבשושיות וגבעות. ואולי ציפורי יושבת במקום הרים עכ"ל של המת"כ. והמוסף הערוך בערך האחרון הר גבנונים תרגומו אתעביד להון גבבא. פי' חטוטרות כמו גבעה. וז"ל היפ"ת נראה שהוא מקום בצפורי שיש בו גבים גבים מים ועל כן נקראת גת החפר דגת וגבע מובנם קרובים כדתנן בפרק הפרה המפנה המעין לתוך הגת או לתוך הגבי:

עאל רבי יוחנן כו'. נכנס ר"י ודרש שיונה בא משבט אשר:

ואת יושבי צידון. אלמא צידון מגבול אשר. וכתיב קום לך צרפתה אשר לצידון. ויונה בן הצרפית שהחיה אליהו הוה כדאי' בפדר"א ובירושלמי. א"כ יונה מצידון היה והיינו מאשר:

אע"ג כו'. אע"ג ששבת זה הוא שלך שתדרוש אתה בבית המדרש קודם שיבא ר' יוחנן. קח נא שני סלעים ולך קבץ את הצבור אל הדרשה ואנח אותי שאכנוס גם היום לדרוש בבית המדרש (מתנות כהונה):

אע"פ שלמדנו. כלו' אעפ"כ לא פליגי אדידיה אלא אביו משל זבולן:

ירך שיצא ממנו. כצ"ל פי' בן דברא כרעא דאבוה וה"ק בן אחד מזבולן דהיינו יונה יהיה מצידון שיקרא צידוני ע"ש אמו שתהיה משם (יפה תואר):

א"ל אמרת. נחמן קיים תיתי למימרנא מן יתיב ושמש דורש כ"ב שנה. היפ"ת הגיה שצ"ל אמרת נעמן קיימתתיה למימרנא. מן ההוא יתיב ושמש דרוש כ"ב שנה. וה"פ אמרת דבר נעים ויפה שקיימת בה מאמר שנינו. ומאז אז והלאה מינהו רבי יוחנן להיות דורש ומשמש לבדו כ"ב שנה עכ"ל ונכון. והנה בירוש' הוריות פ"ג אי' קם ר' אבא בר כהנא ונשקיה בראשיה לר' לוי אמר זכיתה מימרינה יקים תיזכי מימרינא מיתיב. ופי' היפ"מ זכית לאומרה בעומד תזכה לאומרה מיושב שיהיה זקן מוסמך שהוא דורש מיושב ע"כ. וכן כאן הדורש היה רבי לוי. וכן צ"ל א"ל אמרת ניהלן קיים תזכה למימרינה מן יתיב. פי' שהציבור אמרו לרבי לוי כן. וסיים המדרש ושמש דרוש כ"ב שנה פי' ששמש הצבור בדרשותיו כ"ב שנה:

ד"א וירכתו על צידון. כלו' לא תיקשי מ"ש צידון בזבולן עם היותו מגבול אשר דצידון זה הוא זבוד דגלילא או מגדל דיו שהם מגבול זבולן ואיקרי הכי ואין זה צידון דאשר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף