עץ יוסף על בראשית רבה/ד/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: תיקון מ"מ) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''ויקרא אלהים כו'''' | '''ויקרא אלהים כו'''' שמשום שמשמע שעל כן קרא לרקיע שמים שנדע מה שלא היינו יודעים משם רקיע. על כן דרש שהשם שמים בא לפרש ממה נעשה הרקיע. והיינו נוטריקון של אש ומים. וכן שאר הדרשות: | ||
'''אש ומים''' | '''אש ומים''' כי השי"ן הקמוצה של מלת שמים מושכת אחריה אל"ף נחה. ובהיפוך האותיות יהיה אש מים {{ממ|בעל הפליאה}}: | ||
'''ופתכן כו'''' | '''ופתכן כו'''' ערבן זה בזה ועשה שלום ביניהם ע"י כח המחזיק שלא יתפרדו: | ||
'''שמים כתיב''' | '''שמים כתיב''' בחיר"ק המ"ם. דיש אם למסורת: | ||
'''שהן שמים''' | '''שהן שמים''' מלשון שומא: | ||
'''שמים מעשיהם''' | '''שמים מעשיהם''' שעל ידם נתן גמול לצדיקים ולרשעים כמעשיהם כדלקמן בשמות רבה פ' כ"ה: | ||
'''משתוממים''' | '''משתוממים''' דרש שמים מלשון שממה כמ"ש שומו שמים. כשאדם מתמיה על דבר הוא משתומם. וכן כאן אי אפשר לבריות לעמוד על חקירה זו. אם הם של אש או של מים. שהרי אנו רואים שכל אש נמשך למעלה. וכן המים אנו רואים שיורד למטה: | ||
'''הוא אתא וקם עליו''' | '''הוא אתא וקם עליו''' הכתוב בא והעיד שהם של מים {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}} או פי' הוא אתא דוד בא ועמד על חקירה זו: | ||
'''המקרה במים עליותיו''' | '''המקרה במים עליותיו''' משמע שע"י מים קרה עולמו. ועשה השמים: | ||
'''סמים''' | '''סמים''' שהשי"ן והסמ"ך מתחלפין: | ||
'''סמים מה סמים כו'''' | '''סמים מה סמים כו'''' כמו דבר אחר סמים מה סמים כו' ופי' סמים של צבע: | ||
'''שמים שא מים''' | '''שמים שא מים''' שהאל"ף שבמלת שא הוא הנח שאחרי הקמ"ץ של שי"ן שמים: | ||
'''שא מים''' | '''שא מים''' נושא מים. וזהו שאמר המדרש טעון מים. ור"ל המים העליונים: | ||
'''מסו''' | '''מסו''' דבר שמעמידים בו החלב להקפיא אותה נקרא מסו {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}: | ||
'''מרפף''' | '''מרפף''' רופף ומנענע תמיד: | ||
'''קופה''' | '''קופה''' עומד קפוי כד"א וכגבינה תקפיאני: | ||
'''עמודי שמים כו'''' | '''עמודי שמים כו'''' דרש עמודי שמים מענין העמדה והקפאה ומפרש המדרש דה"ק קרא עמודי שמים כשנותן בהם את המסו. שהיו מרופפים ביום ראשון. ואז כשנותן בהם את המסו היה יום ב' כי בשני נתחזק הרקיע. וזה שסיים המדרש ויהי ערב ויהי בקר יום שני. ואע"פ שאין כאן ענין מסו כמו בחלב. אלא גזירת ה' שגזר עליהם שיתחזקו. קרי ליה ע"ד משל עמידה כמו מסו. וז"ש ויתמהו מגערתו שמגערת ה' קרשו. כאדם המשתומם ועומד מגרעת המאיים עליו: | ||
'''אתיא כדאמר בר כו'''' | '''אתיא כדאמר בר כו'''' פי' הא דאמר משל לחלב אתיא כדאמר רב כו'. דאילו לרשב"נ דפליג לה בריש פירקין מעולם לא היו מרופפים. כי ברגע הראשון נעשו השמים מהמים בצביונם וחזקם {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־19:11, 17 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש יפה תואר
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ויקרא אלהים כו' שמשום שמשמע שעל כן קרא לרקיע שמים שנדע מה שלא היינו יודעים משם רקיע. על כן דרש שהשם שמים בא לפרש ממה נעשה הרקיע. והיינו נוטריקון של אש ומים. וכן שאר הדרשות:
אש ומים כי השי"ן הקמוצה של מלת שמים מושכת אחריה אל"ף נחה. ובהיפוך האותיות יהיה אש מים (בעל הפליאה):
ופתכן כו' ערבן זה בזה ועשה שלום ביניהם ע"י כח המחזיק שלא יתפרדו:
שמים כתיב בחיר"ק המ"ם. דיש אם למסורת:
שהן שמים מלשון שומא:
שמים מעשיהם שעל ידם נתן גמול לצדיקים ולרשעים כמעשיהם כדלקמן בשמות רבה פ' כ"ה:
משתוממים דרש שמים מלשון שממה כמ"ש שומו שמים. כשאדם מתמיה על דבר הוא משתומם. וכן כאן אי אפשר לבריות לעמוד על חקירה זו. אם הם של אש או של מים. שהרי אנו רואים שכל אש נמשך למעלה. וכן המים אנו רואים שיורד למטה:
הוא אתא וקם עליו הכתוב בא והעיד שהם של מים (נזר הקודש) או פי' הוא אתא דוד בא ועמד על חקירה זו:
המקרה במים עליותיו משמע שע"י מים קרה עולמו. ועשה השמים:
סמים שהשי"ן והסמ"ך מתחלפין:
סמים מה סמים כו' כמו דבר אחר סמים מה סמים כו' ופי' סמים של צבע:
שמים שא מים שהאל"ף שבמלת שא הוא הנח שאחרי הקמ"ץ של שי"ן שמים:
שא מים נושא מים. וזהו שאמר המדרש טעון מים. ור"ל המים העליונים:
מסו דבר שמעמידים בו החלב להקפיא אותה נקרא מסו (מתנות כהונה):
מרפף רופף ומנענע תמיד:
קופה עומד קפוי כד"א וכגבינה תקפיאני:
עמודי שמים כו' דרש עמודי שמים מענין העמדה והקפאה ומפרש המדרש דה"ק קרא עמודי שמים כשנותן בהם את המסו. שהיו מרופפים ביום ראשון. ואז כשנותן בהם את המסו היה יום ב' כי בשני נתחזק הרקיע. וזה שסיים המדרש ויהי ערב ויהי בקר יום שני. ואע"פ שאין כאן ענין מסו כמו בחלב. אלא גזירת ה' שגזר עליהם שיתחזקו. קרי ליה ע"ד משל עמידה כמו מסו. וז"ש ויתמהו מגערתו שמגערת ה' קרשו. כאדם המשתומם ועומד מגרעת המאיים עליו:
אתיא כדאמר בר כו' פי' הא דאמר משל לחלב אתיא כדאמר רב כו'. דאילו לרשב"נ דפליג לה בריש פירקין מעולם לא היו מרופפים. כי ברגע הראשון נעשו השמים מהמים בצביונם וחזקם (יפה תואר):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |