יריעות שלמה/במדבר/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (←פט) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''מה שפרש"י כלות משה בצלאל וכל חכם לב עשו את המשכן כו'.''' | '''מה שפרש"י כלות משה בצלאל וכל חכם לב עשו את המשכן כו'.''' מה ק' לו לרש"י הלא משה לבדו הקים את המשכן וא"כ שפיר כתב כלות משה להקים את המשכן י"ל דק"ל לרש"י דהל"ל ויהי ביום כלות הקמת המשכן דמאי רבותא שמשה הקים את המשכן מאחר שלח עשאו ומתרץ לפי שמס' כו' לכן תלאו במשה ודוק כנ"ל: | ||
== פה == | == פה == | ||
'''בד"ה כל כסף כו' שפירוש שיהיו כו'.''' | '''בד"ה כל כסף כו' שפירוש שיהיו כו'.''' נ"ב ואין הלשון משמע כן ע"כ נראה דלק"מ כי כך היה הנס שכל א' היה מכוין משקלו בלי קלבון והיה במשקלו לאיזה סיד וכיונה שנימה ומ"ה מצא ר"מ הדרשן למצא טעם למשקנית הללו ורש"י הביאו בפי' החומש אף שאין דרכו בכך ומטעם זה נמי נתיישב מה שהקשני חכם אחד מפני מה נכתבו הפרטי' אצל כל הנשיאים מה שכבר נכתב דרך כלל שכל נשיא היה קרבנו כך ואם ללמוד סדר הקרבתן הל"ל ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב וביום השני נתנאל בן צוער וכן כולם אלא בא ללמוד שכל א' מהם לא ידע מה שיקריב חבירו וכיונו כולם למשקל אחד וידעו סוד פנימי לאיזה דבר שכיונו א"כ כיונו המשקלות ואף שנתנאל בן צוער נתן להם עצה להקריב היינו בסתם אבל לא על הסך משקלם ודוק. מהרש"ל: | ||
== פו == | == פו == | ||
'''בד"ה כפות כו' בפרטן ובכללן כו'.''' | '''בד"ה כפות כו' בפרטן ובכללן כו'.''' ולי נראה דלק"מ דבודאי מאחר שזהב הקאי אכף א"כ הוי כאלו כתיב בהדי' כף אחת זהב עשרה משקלה וא"כ בודאי משקלה הי' של כסף דומיא קערת ומזרק של כסף שלא נאמר ג"כ בהן מאיזה מין היה משקלם וסמיך אסתם משקולו' שהיו של כסף ה"נ כן בכף אלא אי קשיא הא קשיא דלמא לעולם קרא קמא בא לומר שהמשקל היה של זהב וקרא דכפות זהב בא לומר דהכפות היו של זהב ואפשר דזה אין סבר' לומר שקרא קמא איירי שהמשקל היה של זהב ואכתי לא ידענו הכף עצמו מאיזה מין היה עד לבסוף בקרא בתרא דכפות זהב אלא ע"כ דקרא קמא איירי ג"כ שהכף הי' של זהב ואין להקשות א"כ בלא קרא בתר' ג"כ ידענו דזהב קאי אכף דאי קאי אמשקל א"כ היאך יזכור שהמשקל היה של זהב ועדיין לא ידענו מאיזה מין היה הכף עצמו דלק"מ דאי זהב קאי אמשקל בודאי אמרינן דהכף עצמו היה של כסף ואינו צריך להזכירו דכבר ידענו זה דמאחר דהקערות והמזרקות של כסף מהיכי תיתי לומר שהכף לא יהיה של כסף ודוק כנ"ל: | ||
'''בא"ד ולא אירע בהן פסלות כו'.''' | '''בא"ד ולא אירע בהן פסלות כו'.''' ולי נראה דלק"מ דמה שפרש"י כפות זהב שתי' עשרה למה נאמר אין כוונתו אכפת זהב שתים עשרה קמא דבודאי קרא קמא בא ללמד שהם הם שהתנדבו ולא אירע בהן פסלות כמו שדרשו גבי קערות והכא דרשי כפות זהב שתי' עשר' יתיר' דכתיב הכא לכן דרשו דבא לומר שהכפות היו של זהב וא"ל אכתי לא לכתוב האי כפות זהב יתירא דמכפות זהב קמא ידעינן דכפות היו של זהב מדסמך זהב אצל כפות די"ל דא"כ לא הוי ידעינן גבי כפות שהם הם שהתנדבו ולא אירע בהן פסלות דה"א דהקרא בא לומר שהכפו' היו של זהב ודוק כנ"ל: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־14:20, 21 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מה שפרש"י כלות משה בצלאל וכל חכם לב עשו את המשכן כו'. מה ק' לו לרש"י הלא משה לבדו הקים את המשכן וא"כ שפיר כתב כלות משה להקים את המשכן י"ל דק"ל לרש"י דהל"ל ויהי ביום כלות הקמת המשכן דמאי רבותא שמשה הקים את המשכן מאחר שלח עשאו ומתרץ לפי שמס' כו' לכן תלאו במשה ודוק כנ"ל:
פה[עריכה]
בד"ה כל כסף כו' שפירוש שיהיו כו'. נ"ב ואין הלשון משמע כן ע"כ נראה דלק"מ כי כך היה הנס שכל א' היה מכוין משקלו בלי קלבון והיה במשקלו לאיזה סיד וכיונה שנימה ומ"ה מצא ר"מ הדרשן למצא טעם למשקנית הללו ורש"י הביאו בפי' החומש אף שאין דרכו בכך ומטעם זה נמי נתיישב מה שהקשני חכם אחד מפני מה נכתבו הפרטי' אצל כל הנשיאים מה שכבר נכתב דרך כלל שכל נשיא היה קרבנו כך ואם ללמוד סדר הקרבתן הל"ל ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב וביום השני נתנאל בן צוער וכן כולם אלא בא ללמוד שכל א' מהם לא ידע מה שיקריב חבירו וכיונו כולם למשקל אחד וידעו סוד פנימי לאיזה דבר שכיונו א"כ כיונו המשקלות ואף שנתנאל בן צוער נתן להם עצה להקריב היינו בסתם אבל לא על הסך משקלם ודוק. מהרש"ל:
פו[עריכה]
בד"ה כפות כו' בפרטן ובכללן כו'. ולי נראה דלק"מ דבודאי מאחר שזהב הקאי אכף א"כ הוי כאלו כתיב בהדי' כף אחת זהב עשרה משקלה וא"כ בודאי משקלה הי' של כסף דומיא קערת ומזרק של כסף שלא נאמר ג"כ בהן מאיזה מין היה משקלם וסמיך אסתם משקולו' שהיו של כסף ה"נ כן בכף אלא אי קשיא הא קשיא דלמא לעולם קרא קמא בא לומר שהמשקל היה של זהב וקרא דכפות זהב בא לומר דהכפות היו של זהב ואפשר דזה אין סבר' לומר שקרא קמא איירי שהמשקל היה של זהב ואכתי לא ידענו הכף עצמו מאיזה מין היה עד לבסוף בקרא בתרא דכפות זהב אלא ע"כ דקרא קמא איירי ג"כ שהכף הי' של זהב ואין להקשות א"כ בלא קרא בתר' ג"כ ידענו דזהב קאי אכף דאי קאי אמשקל א"כ היאך יזכור שהמשקל היה של זהב ועדיין לא ידענו מאיזה מין היה הכף עצמו דלק"מ דאי זהב קאי אמשקל בודאי אמרינן דהכף עצמו היה של כסף ואינו צריך להזכירו דכבר ידענו זה דמאחר דהקערות והמזרקות של כסף מהיכי תיתי לומר שהכף לא יהיה של כסף ודוק כנ"ל:
בא"ד ולא אירע בהן פסלות כו'. ולי נראה דלק"מ דמה שפרש"י כפות זהב שתי' עשרה למה נאמר אין כוונתו אכפת זהב שתים עשרה קמא דבודאי קרא קמא בא ללמד שהם הם שהתנדבו ולא אירע בהן פסלות כמו שדרשו גבי קערות והכא דרשי כפות זהב שתי' עשר' יתיר' דכתיב הכא לכן דרשו דבא לומר שהכפות היו של זהב וא"ל אכתי לא לכתוב האי כפות זהב יתירא דמכפות זהב קמא ידעינן דכפות היו של זהב מדסמך זהב אצל כפות די"ל דא"כ לא הוי ידעינן גבי כפות שהם הם שהתנדבו ולא אירע בהן פסלות דה"א דהקרא בא לומר שהכפו' היו של זהב ודוק כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |