ש"ך/חושן משפט/שפ: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''האומר לחבירו קרע כסותי כו'.''' עיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' ש"ו ובתשו' רשד"ם סי' נ' ושמ"ה ותל"ה ועיין בש"ג פרק המפקיד דף ע"ט סוף ע"א: | {{עוגןמ|א}} '''האומר לחבירו קרע כסותי כו'.''' עיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' ש"ו ובתשו' רשד"ם סי' נ' ושמ"ה ותל"ה ועיין בש"ג פרק המפקיד דף ע"ט סוף ע"א: |
גרסה אחרונה מ־10:51, 16 ביולי 2020
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) האומר לחבירו קרע כסותי כו'. עיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' ש"ו ובתשו' רשד"ם סי' נ' ושמ"ה ותל"ה ועיין בש"ג פרק המפקיד דף ע"ט סוף ע"א:
(ב) או אחר א' מהעריות כו'. ל' הטור בין חייבי כריתות בין חייבי מיתות ב"ד או אחר זכר לרבעו כו' ור"ל ואע"ג דבחיוב כריתות אין על הרודף חיוב מיתת ב"ד מ"מ פטור על שבירת כלים דקלב"מ שמתחייב בנפשו בידי שמ ם עכ"ל סמ"ע וכל זה תמוה דסוגיי' דעלמא לאפוקי מדר' נחוני' בן הקנה ולא אמרי' קלב"מ אלא בחייבי מיתות ב"ד כדאית' בכתובות ד' ל' ובשבועות דף ל"ג ובכמה דוכתי וכ"פ כל הפוסקים בהרבה מקומות ועוד דאפי' ר' נחוניא מודה הכא דמעידנא דרדף חייב בתשלומין כדאיתא בכתובות שם מעידנא דאגבי' קני' כדלעיל סי' ש"ן ולקמן סי' שפ"ה אלא הדבר פשוט דהכ' ה"ט דמתחייב הריג' שהרשות להנרדפים להרגו להציל עצמן בנפשו וכן מוכח להדיא בש"ס פ' הגוזל בתרא (דף קי"ז) ובסנהדרין דף ע"ד ע"א וכן פירש"י שם להדיא וזה שכ' שכיון שרדף התיר עצמו למיתה ולדבריו קשה ל"ל רודף וזה ברור וכ"כ הגאון אמ"ו בגליון סמ"ע שלו:
(ג) ומצוה רבה עשה כו'. עיין בתשו' רשד"ם סי' שד"מ ושפ"ט:
(ד) וי"א דוקא שטוענין כו'. עיין בסמ"ע ס"ק ט' עד כשאחד או שנים מבני הספינה שהטעינו בספינה באחרונה הן הן שהכבידו בטעינתן כו' היינו כששכרו לספן באחרונה אבל אם שכרוהו בשוה ביחד לא הפסיד זה האחרון כן נ"ל וכל הישובים שם בסמ"ע דחוקים ויפה כוון הנ"י שמהרמב"ם משמע דבכל ענין פטור ולכך השיגו ראב"ד וכ"כ רש"ל פ"י דב"ק סי' נ"ב ע"ש:
(ה) אבל אם אינה טעונה כו'. אין לשון זה מדוקדק דלדין זה כ"ע מודים:
(ו) להכניס חמורים כו'. דהיינו שאין דרכן לקפוץ:
(ז) חייב. וכ"פ מהרש"ל פ"י דב"ק סי' נ"ב וע"ש וכן עיקר ודלא כהעיר שושן שכתב וי"ח:
(ח) דאז החמור כו'. אין ל' זה מדוקדק אלא בעל החמור מקרי רודף:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |