אור שמח/שאר אבות הטומאות/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | |||
'''נבילת העוף הטהור מטמא מן התורה כו'.''' | |||
''' הנה ''' בדין נבלת עוף טהור לא הזכיר רבינו הך דאמרו בסוף פרק חטאת העוף דאם אכל נבלת עוף טהור כזית בכדי אכילת פרס דטמא. והנה פשט השמועות מוכיח דאכילתן בעי שיהא כדי אכילת כזית בכדי אכילת פרס, אבל מכל מקום בעי שיהא כזית שלם בבית הבליעה אבל אם לא היה בצירוף כולן בתוך בית הבליעה כזית רק שבלע וחזר ובלע הוי ככל טומאות דאין נוגע וחוזר ונוגע ואין מאהיל וחוזר ומאהיל, וכן כתב בשו"ת חת"ס חלק או"ח סימן ק"מ שזה פשוט, וזה מכוון הגמרא חולין {{ממ|דף ל"ד}} דחידוש הוא דאין אכילתה מטמאה רק כשהוא כזית בבית הבליעה בב"א דבכ"מ בלוע סיבה לטהר: | |||
''' | ''' אמנם ''' תמוה לי ממשנה ערוכה ריש טהרות דחשיב שלשה עשר דברים כו' וחשיב הנך מילי דאיכא בין נבלת עוף טהור לנבלת עוף טמא יעו"ש דחשיב בדיוק וחשיב בעוף טמא ומטמאה כחצי פרס לפסול את הגויה ובנבלת עוף טהור לא חשיב משום דהיא מטמאתו באכילה לטומאה חמורה. ואם נאמר דבעי שיהא זית שלם ביחד בבית הבליעה אמאי לא חשיב דזית מנבלת עוף טהור שאכלו בהפסיקות ובלען בהפסיקות שמטמאות כחצי פרס לפסול הגויה. ואולי נאמר דכיון שמטמאות באכילתן טו"ח כי אכיל להו כזית שלם בבת אחת תו לא גזרו חכמים טומאה על אכילתן כשאכלן בהפסיקות משום דבדילי אינשי מאכילתן וכמוש"כ כיו"ב תוס' שילהי תמורה ואי מדרבנן אמאי שתי מעילות דמבדל בדילי אינשי משום מעילה מדאורייתא יעו"ש ובריש מעילה בתוס'. וז"א דאף בשקצים ורמשים אמרו כריתות {{ממ|דף י"ג}} דמטמאין באכילת פרס לפסול הגויה אע"ג דבדילי אינשי מנייהו וכן נבלת בה"ט דמטמאה במשא כמוש"פ בהלכה ד' מטמאה לפסול הגויה ואפ"ה גזרו חכמים וצ"ע. ויעוין בתוי"ט שכוון לזה יעו"ש. ועיין במשנה רפ"ג דכריתות אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאים ונכנס למקדש ושהה כדי אכילת פרס, ופירשו בתוס' שאכל נבלת עוף טהור. אך יכול להיות שעודן בבית הבליעה. ושם בתוס' ט"ס שעל שתה מ"ט צ"ל כגון המחה נבילת עוף טהור ושתהו, דעל דם השרץ לא נפק"מ בין כדי אכילת פרס יעו"ש ודוק: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''אבר מן המת כו'.''' | '''אבר מן המת כו'.''' | ||
''' נ"ב ''' עיין פירוש המשנה לרבינו טהרות פ"א משנה ג': | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־10:58, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
נבילת העוף הטהור מטמא מן התורה כו'.
הנה בדין נבלת עוף טהור לא הזכיר רבינו הך דאמרו בסוף פרק חטאת העוף דאם אכל נבלת עוף טהור כזית בכדי אכילת פרס דטמא. והנה פשט השמועות מוכיח דאכילתן בעי שיהא כדי אכילת כזית בכדי אכילת פרס, אבל מכל מקום בעי שיהא כזית שלם בבית הבליעה אבל אם לא היה בצירוף כולן בתוך בית הבליעה כזית רק שבלע וחזר ובלע הוי ככל טומאות דאין נוגע וחוזר ונוגע ואין מאהיל וחוזר ומאהיל, וכן כתב בשו"ת חת"ס חלק או"ח סימן ק"מ שזה פשוט, וזה מכוון הגמרא חולין (דף ל"ד) דחידוש הוא דאין אכילתה מטמאה רק כשהוא כזית בבית הבליעה בב"א דבכ"מ בלוע סיבה לטהר:
אמנם תמוה לי ממשנה ערוכה ריש טהרות דחשיב שלשה עשר דברים כו' וחשיב הנך מילי דאיכא בין נבלת עוף טהור לנבלת עוף טמא יעו"ש דחשיב בדיוק וחשיב בעוף טמא ומטמאה כחצי פרס לפסול את הגויה ובנבלת עוף טהור לא חשיב משום דהיא מטמאתו באכילה לטומאה חמורה. ואם נאמר דבעי שיהא זית שלם ביחד בבית הבליעה אמאי לא חשיב דזית מנבלת עוף טהור שאכלו בהפסיקות ובלען בהפסיקות שמטמאות כחצי פרס לפסול הגויה. ואולי נאמר דכיון שמטמאות באכילתן טו"ח כי אכיל להו כזית שלם בבת אחת תו לא גזרו חכמים טומאה על אכילתן כשאכלן בהפסיקות משום דבדילי אינשי מאכילתן וכמוש"כ כיו"ב תוס' שילהי תמורה ואי מדרבנן אמאי שתי מעילות דמבדל בדילי אינשי משום מעילה מדאורייתא יעו"ש ובריש מעילה בתוס'. וז"א דאף בשקצים ורמשים אמרו כריתות (דף י"ג) דמטמאין באכילת פרס לפסול הגויה אע"ג דבדילי אינשי מנייהו וכן נבלת בה"ט דמטמאה במשא כמוש"פ בהלכה ד' מטמאה לפסול הגויה ואפ"ה גזרו חכמים וצ"ע. ויעוין בתוי"ט שכוון לזה יעו"ש. ועיין במשנה רפ"ג דכריתות אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאים ונכנס למקדש ושהה כדי אכילת פרס, ופירשו בתוס' שאכל נבלת עוף טהור. אך יכול להיות שעודן בבית הבליעה. ושם בתוס' ט"ס שעל שתה מ"ט צ"ל כגון המחה נבילת עוף טהור ושתהו, דעל דם השרץ לא נפק"מ בין כדי אכילת פרס יעו"ש ודוק:
טז[עריכה]
אבר מן המת כו'.
נ"ב עיין פירוש המשנה לרבינו טהרות פ"א משנה ג':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |