ביאור הגר"א/חושן משפט/רסה: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר |
מ ←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט( |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''הרואה כו'.''' הרא"ש סכ"ח ותוס' ל"א ב' ד"ה אם כו' וכמו פריקה דהא טעינה בשכר משום דמייתרא כמ"ש ל"ב א' משא"כ אבידה כמ"ש ל"א א' צריכי כו' והצריכותא הוא עם פריקה כמ"ש צערה דידה איתא ועוד דטעינה אצטריך דליכא חסרון כיס כמש"ש בצריכותא הראשונה ואמרינן בהכונס מאי הנאה אית ליה כו' ועתוס' דב"מ סח א סד"ה ונותן כו' ובבכורות ך"ט ב' ד"ה כפועל: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''שיבטל כו'.''' ר"ל שיהא יושב בטל לגמרי וכמו פועל בטל דאיזהו נשך ודפ' האומנין וכ"פ תוס' בבכורות שם: | |||
{{עוגןמ| | |||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ג}} '''וי"מ כו'.''' פירש"י בב"מ שם וכ"פ הרא"ש וכן הסכימו תוס' באיזהו נשך שם: | ||
''' (ליקוט) כפועל בטל כו'.''' ר"ל שנוטל שכר על המלאכה ראשונה ולא על האבידה וכ"פ תוס' בבכורות ך"ט ב' ד"ה כפועל כו' אלא הי"ל לפרש כו' וכ"פ הרא"ש שם לענין בכורות וכ"פ הרמב"ם שם בפי' וכ"פ הטור י"ד סי' שיב וכ"פ תוס' בב"מ סח א' בד"ה ונותן כו' לענין רבית וסמ"ג בשם ר"י ורא"ש שם אבל ההיא דאבידה כאן פי' תוס' ורא"ש שם כפירש"י וכ"פ הטור כאן וכמו שחילק תוס' ורא"ש וכ"כ סמ"ג שמתחלה פי' תוס' ההיא דאבידה כאן כמ"ש לענין רבית ואח"כ חזרו בהן ופי' באבידה בפירש"י ועבה"ג ס"ק ד' וה"ה כ' כו' וכן פיר"ח שם בתוס' דבכורות ור"ח פי' שם כמות כו' וכ"פ הרמב"ן במלחמות שם דברי רי"ף אבל סמ"ג פי' דברי ר"ף כפ' רש"י ודברי ר"ש מפ' כפי' תוס אליבא דר"מ נמצא שמ' להיפך מדברי תוס' דר"מ כפי' תוס' אליבא דר"ש ודר"ש כפי' אליבא דר"מ. והטוח"מ סי' קעז פי' להיפך מדברי תוס' שנוטל שכר על העסק ולא על המלאכה ראשונה ואח"כ כ' בתוס' שם ור"ח פי' כפועל כו' והוא ט"ס וצ"ל ור"ת כו' (ע"כ): | |||
{{עוגןמ|ד}} | {{עוגןמ|ד}} '''ואם שכר השבה כו'.''' דהא לא התירו אלא משום הפסדו: | ||
{{עוגןמ|ה}} | {{עוגןמ|ה}} '''והא דמותר כו'.''' תוס' והרא"ש שם דפריך דהכא משלם לו כל הפסדו כפועל בטל ואין מפסיד כלום ובשטף חמורו אין לו אלא שכרו ומפסיד חמורו ותי' דשם הבעלים שם כמ"ש ל"ב ב' סתמא דמילתא אינש כו' משא"כ כאן דאין הבעלים שם כמ"ש ל"א א' ואי אשמעינן אבידה כו' וז"ש במתני' אם יש שם ב"ד כו' אם אין כו' ושם אמרו ואם אמר אני אציל כו' לבעלים וה"נ שם אם אין הבעלים שם אין מפסיד חמורו כמ"ש בסי' רסד ס"ג אבל צ"ע דהכי הל"ל דכאן אם הבעלים עמו נוטל שכר רק על ההשבה ולא על הפסד מלאכתו וכאן כ' להיפך והוא מדברי הרא"ש וטור ועב"ח וסמ"ע ודבריהם דחוקים: | ||
{{עוגןמ|ו}} | {{עוגןמ|ו}} '''כפועל בטל לגמרי.''' ר"ל כפי' הרמב"ם וש"ע. ועבה"ג ס"ק ד' וכן הביא תוס' בבכורות בשם ר"ח וסתמו שם פירושו: | ||
{{עוגןמ|ז}} | {{עוגןמ|ז}} '''ואם התנה כו'.''' כמו בשטף חמורו: | ||
{{עוגןמ|ח}} | {{עוגןמ|ח}} '''או כו'.''' מתני' דב"מ שם: | ||
{{עוגןמ|ט}} | {{עוגןמ|ט}} '''וצריך כו'.''' ממש"ש ל' א' או שהיתה מלאכה כו' משא"כ בכה"ג ועתוס' ל"א ב' ד"ה הנ"ל וא"ת לעיל כו': | ||
{{עוגןמ|י}} | {{עוגןמ|י}} '''וגם הם כו'.''' כמ"ש בב"ק שם ואמאי לימא משטה כו' הא כו' וכ"ז כ' הרא"ש שם ע"ש: | ||
גרסה מ־01:19, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) הרואה כו'. הרא"ש סכ"ח ותוס' ל"א ב' ד"ה אם כו' וכמו פריקה דהא טעינה בשכר משום דמייתרא כמ"ש ל"ב א' משא"כ אבידה כמ"ש ל"א א' צריכי כו' והצריכותא הוא עם פריקה כמ"ש צערה דידה איתא ועוד דטעינה אצטריך דליכא חסרון כיס כמש"ש בצריכותא הראשונה ואמרינן בהכונס מאי הנאה אית ליה כו' ועתוס' דב"מ סח א סד"ה ונותן כו' ובבכורות ך"ט ב' ד"ה כפועל:
(ב) שיבטל כו'. ר"ל שיהא יושב בטל לגמרי וכמו פועל בטל דאיזהו נשך ודפ' האומנין וכ"פ תוס' בבכורות שם:
(ג) וי"מ כו'. פירש"י בב"מ שם וכ"פ הרא"ש וכן הסכימו תוס' באיזהו נשך שם:
(ליקוט) כפועל בטל כו'. ר"ל שנוטל שכר על המלאכה ראשונה ולא על האבידה וכ"פ תוס' בבכורות ך"ט ב' ד"ה כפועל כו' אלא הי"ל לפרש כו' וכ"פ הרא"ש שם לענין בכורות וכ"פ הרמב"ם שם בפי' וכ"פ הטור י"ד סי' שיב וכ"פ תוס' בב"מ סח א' בד"ה ונותן כו' לענין רבית וסמ"ג בשם ר"י ורא"ש שם אבל ההיא דאבידה כאן פי' תוס' ורא"ש שם כפירש"י וכ"פ הטור כאן וכמו שחילק תוס' ורא"ש וכ"כ סמ"ג שמתחלה פי' תוס' ההיא דאבידה כאן כמ"ש לענין רבית ואח"כ חזרו בהן ופי' באבידה בפירש"י ועבה"ג ס"ק ד' וה"ה כ' כו' וכן פיר"ח שם בתוס' דבכורות ור"ח פי' שם כמות כו' וכ"פ הרמב"ן במלחמות שם דברי רי"ף אבל סמ"ג פי' דברי ר"ף כפ' רש"י ודברי ר"ש מפ' כפי' תוס אליבא דר"מ נמצא שמ' להיפך מדברי תוס' דר"מ כפי' תוס' אליבא דר"ש ודר"ש כפי' אליבא דר"מ. והטוח"מ סי' קעז פי' להיפך מדברי תוס' שנוטל שכר על העסק ולא על המלאכה ראשונה ואח"כ כ' בתוס' שם ור"ח פי' כפועל כו' והוא ט"ס וצ"ל ור"ת כו' (ע"כ):
(ד) ואם שכר השבה כו'. דהא לא התירו אלא משום הפסדו:
(ה) והא דמותר כו'. תוס' והרא"ש שם דפריך דהכא משלם לו כל הפסדו כפועל בטל ואין מפסיד כלום ובשטף חמורו אין לו אלא שכרו ומפסיד חמורו ותי' דשם הבעלים שם כמ"ש ל"ב ב' סתמא דמילתא אינש כו' משא"כ כאן דאין הבעלים שם כמ"ש ל"א א' ואי אשמעינן אבידה כו' וז"ש במתני' אם יש שם ב"ד כו' אם אין כו' ושם אמרו ואם אמר אני אציל כו' לבעלים וה"נ שם אם אין הבעלים שם אין מפסיד חמורו כמ"ש בסי' רסד ס"ג אבל צ"ע דהכי הל"ל דכאן אם הבעלים עמו נוטל שכר רק על ההשבה ולא על הפסד מלאכתו וכאן כ' להיפך והוא מדברי הרא"ש וטור ועב"ח וסמ"ע ודבריהם דחוקים:
(ו) כפועל בטל לגמרי. ר"ל כפי' הרמב"ם וש"ע. ועבה"ג ס"ק ד' וכן הביא תוס' בבכורות בשם ר"ח וסתמו שם פירושו:
(ז) ואם התנה כו'. כמו בשטף חמורו:
(ח) או כו'. מתני' דב"מ שם:
(ט) וצריך כו'. ממש"ש ל' א' או שהיתה מלאכה כו' משא"כ בכה"ג ועתוס' ל"א ב' ד"ה הנ"ל וא"ת לעיל כו':
(י) וגם הם כו'. כמ"ש בב"ק שם ואמאי לימא משטה כו' הא כו' וכ"ז כ' הרא"ש שם ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |