ביאור הגר"א/אבן העזר/קעז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט() |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''המפתה.''' מתני' ל"ט א': | |||
{{עוגןמ|א}} '''המפתה.''' | |||
{{עוגןמ|ב}} בתולה ולא בעולה גמרא ל"ח א': | {{עוגןמ|ב}} בתולה ולא בעולה גמרא ל"ח א': | ||
{{עוגןמ|ג}} '''ישראל.''' | {{עוגןמ|ג}} '''ישראל.''' לאפוקי גיורת יתרה על בנות שלש שנים ויום א' מתני' ל"ו ב': | ||
{{עוגןמ|ד}} '''עד כו'''' | {{עוגןמ|ד}} '''עד כו'''' והיא כו'. כחכמים שם ך"ט א' מ"ב ב' וחולין ך"ו ב' ואע"ג דסתם מתניתין כר"מ כיון דאומר זה דר"מ אלמא דלא ס"ל כן ויחידאה הוא כמ"ש בכמה מקומות דזו זו ולא ס"ל עד דמפ' גמרא כן בהדיא וכן ס"ל לר"ל שם מ"ד ב' וכן הא דפריך ל"ט ומי מעברה הוא כחכמים וערא"ש ספ"ג: | ||
{{עוגןמ|ה}} '''ואם נשאה כו'''' | {{עוגןמ|ה}} '''ואם נשאה כו'''' קנס. לאפוקי בושת ופגם שנותן. גמרא שם: | ||
{{עוגןמ|ו}} '''ובלבד כו'.''' | {{עוגןמ|ו}} '''ובלבד כו'.''' שם ח' א' שלח ליה כו' וכי בושת ופגם כמ"ש ר"פ החובל פ"ד ב': | ||
{{עוגןמ|ז}} '''בא"י.''' | {{עוגןמ|ז}} '''בא"י.''' שם ובסנהדרין י"ד א': | ||
{{עוגןמ|ח}} '''והאידנא כו'''' | {{עוגןמ|ח}} '''והאידנא כו'''' רי"ף פ' החובל שם מתקנת הגאונים: | ||
{{עוגןמ|ט}} '''והבת כו'.''' | {{עוגןמ|ט}} '''והבת כו'.''' מתניתין בבתו וכלתו ל"ט א' מ"א ב': | ||
{{עוגןמ|י}} '''ואינו רשאי כו'''' | {{עוגןמ|י}} '''ואינו רשאי כו'''' אלא כו' לפיכך כו'. גמרא שם מי מצי מפיק כו' רבנן סברי וריב"י סבר כולי וקי"ל כרבנן כן שם נ"ד א': | ||
{{עוגןמ|יא}} '''ואם עבר כו'.''' | {{עוגןמ|יא}} '''ואם עבר כו'.''' תמורה ה' א' כל ימיו כו' ועבה"ג: | ||
{{עוגןמ|יב}} '''כופין''' | {{עוגןמ|יב}} '''כופין''' כו'. תוספתא פ"ג דכתובות | ||
{{עוגןמ|יג}} '''אפילו איסור כו'.''' | {{עוגןמ|יג}} '''אפילו איסור כו'.''' ג"כ מאותו הטעם שאמרו בגמרא שם מ"ם א' אי אמרה דלא בעינא כו' וערש"י ד"ה מי כו': | ||
{{עוגןמ|יד}} '''יצא כו'''' | {{עוגןמ|יד}} '''יצא כו'''' אביו כו'. שם ל"ו ב': | ||
{{עוגןמ|טו}} '''בא כו'.''' | {{עוגןמ|טו}} '''בא כו'.''' לא מיבעיא בחד ביאה כמש"ש כ"א ב' דקי"ל כרבא שם דאנוס' היא בת"כ וכ"ש לענין ממון אלא אפילו בשתי ביאות מ"מ לא הפסידה מה שנתחייב לה כבר בשביל שנתרצה אח"כ לומר דלאו בת בושת היא כמ"ש בפרק החובל צ' ב' לא אמרת כו': | ||
{{עוגןמ|טז}} '''וי"א כו'''' | {{עוגןמ|טז}} '''וי"א כו'''' כמ"ש ולו תהיה לאשה: | ||
{{עוגןמ|יז}} '''והס' כו'.''' | {{עוגןמ|יז}} '''והס' כו'.''' הרא"ש שם וכתב דנהי דחייבה תורה לכונסה אחר שנפגמה ה"מ בודאי אבל קול בעלמא אין להחזיק הקול ולפגום שניהם. ולי ל"נ כן מדקאמר במתני' דוקא על השפחה ונכרית ופריך בגמרא אפילו לכתחלה נמי ומשני משום כו' דלא יאמרו משום כך נתגיירה מ' דוקא כה"ג: | ||
{{עוגןמ|יח}} '''ובמקום כו'''' | {{עוגןמ|יח}} '''ובמקום כו'''' דכדאי הם ר"ת ור"י וסמ"ג בעלי הס' שניה לסמוך עליהם בשעת הדחק ואמרינן בפ"ק דקידושין מוטב שיאכלו ישראל תמיתות שחוטות כו' ועפ"ז דיבמות ס"ו א': | ||
{{עוגןמ|יט}} '''וכ"ז כו'.''' | {{עוגןמ|יט}} '''וכ"ז כו'.''' כנ"ל וכמ"ש מהר ימהרנה כו': | ||
{{עוגןמ|כ}} '''אבל כופין''' | {{עוגןמ|כ}} '''אבל כופין''' כו' כמ"ש במתני' ל"ט א' המפתה אם רצה כו' וכמ"ש בגמרא מ"ם א' אמר קרא מהר כו': | ||
{{עוגןמ|כא}} '''ואם נטענת כו'.''' | {{עוגןמ|כא}} '''ואם נטענת כו'.''' כמ"ש ל"ו ב' דכוותה הכא דנפיק כו' אלמא קלא לאו כלום וחייב השני בקנס וה"ה לכנוס דמשם למידין: | ||
{{עוגןמ|כב}} '''ואם נטענת כו'.''' | {{עוגןמ|כב}} '''ואם נטענת כו'.''' כמ"ש בב"ק נ"ג בשור ואדם שדחפו לבור דקי"ל כר"נ כל היכא דליכא כו' וכן כאן משום חר"ג ואונאה ומפתה מכ"ד אבות נזיקין הן וה"ה לענין כניסה וכ"ז לסברא אחרונה הנ"ל שם: | ||
{{עוגןמ|כג}} '''זונה כו'''' | {{עוגןמ|כג}} '''זונה כו'''' ממ"ש בב"ק ע' ב' אתנן כו' ואי תבעה כו' הא בשאר דלא קם ליה בדרבה מיניה חייב בדינא וכן בב"מ צ' א' והא קי"ל כו' אתנן כו': | ||
{{עוגןמ|כד}} '''זהו כו'''' | {{עוגןמ|כד}} '''זהו כו'''' סנהדרין ט"ו א' לכדתניא אל תחלל כו' ולשון הרמב"ם אני אומר שזה שנאמר אל תחלל כולי שלא יאמר הואיל ולא חייבה תורה אונס ומפתה אלא שיתן ממון לאב הריני שוכר בתי הבתולה לזה או בחנם לכך נאמר אל תחלל את בתך שזה שחייבה תורה בשאירע במקרה שלא מדעת אביה כו' והמכין בתו לכך ה"ה קדשה ולוקה הבועל והנבעלת משום לא תהיה קדשה ור"ל כמ"ש בספרי לא תהיה קדשה אזהרה למזנה כענין שנאמר לא היתה בזה קדשה ודוקא במופקרת לוקה וכמ"ש בסימן ו' ס"ח וכמש"ל ר"ס כו': | ||
{{עוגןמ|כה}} '''ואין חולק כו'''' | {{עוגןמ|כה}} '''ואין חולק כו'''' שם ונלמד מהנ"ל שקנס בבתולה היא: | ||
{{עוגןמ|כו}} '''ורשאין כו'.''' | {{עוגןמ|כו}} '''ורשאין כו'.''' סנהדרין מ"ו א': | ||
גרסה אחרונה מ־00:54, 15 ביולי 2020
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) המפתה. מתני' ל"ט א':
(ב) בתולה ולא בעולה גמרא ל"ח א':
(ג) ישראל. לאפוקי גיורת יתרה על בנות שלש שנים ויום א' מתני' ל"ו ב':
(ד) עד כו' והיא כו'. כחכמים שם ך"ט א' מ"ב ב' וחולין ך"ו ב' ואע"ג דסתם מתניתין כר"מ כיון דאומר זה דר"מ אלמא דלא ס"ל כן ויחידאה הוא כמ"ש בכמה מקומות דזו זו ולא ס"ל עד דמפ' גמרא כן בהדיא וכן ס"ל לר"ל שם מ"ד ב' וכן הא דפריך ל"ט ומי מעברה הוא כחכמים וערא"ש ספ"ג:
(ה) ואם נשאה כו' קנס. לאפוקי בושת ופגם שנותן. גמרא שם:
(ו) ובלבד כו'. שם ח' א' שלח ליה כו' וכי בושת ופגם כמ"ש ר"פ החובל פ"ד ב':
(ז) בא"י. שם ובסנהדרין י"ד א':
(ח) והאידנא כו' רי"ף פ' החובל שם מתקנת הגאונים:
(ט) והבת כו'. מתניתין בבתו וכלתו ל"ט א' מ"א ב':
(י) ואינו רשאי כו' אלא כו' לפיכך כו'. גמרא שם מי מצי מפיק כו' רבנן סברי וריב"י סבר כולי וקי"ל כרבנן כן שם נ"ד א':
(יא) ואם עבר כו'. תמורה ה' א' כל ימיו כו' ועבה"ג:
(יב) כופין כו'. תוספתא פ"ג דכתובות
(יג) אפילו איסור כו'. ג"כ מאותו הטעם שאמרו בגמרא שם מ"ם א' אי אמרה דלא בעינא כו' וערש"י ד"ה מי כו':
(יד) יצא כו' אביו כו'. שם ל"ו ב':
(טו) בא כו'. לא מיבעיא בחד ביאה כמש"ש כ"א ב' דקי"ל כרבא שם דאנוס' היא בת"כ וכ"ש לענין ממון אלא אפילו בשתי ביאות מ"מ לא הפסידה מה שנתחייב לה כבר בשביל שנתרצה אח"כ לומר דלאו בת בושת היא כמ"ש בפרק החובל צ' ב' לא אמרת כו':
(טז) וי"א כו' כמ"ש ולו תהיה לאשה:
(יז) והס' כו'. הרא"ש שם וכתב דנהי דחייבה תורה לכונסה אחר שנפגמה ה"מ בודאי אבל קול בעלמא אין להחזיק הקול ולפגום שניהם. ולי ל"נ כן מדקאמר במתני' דוקא על השפחה ונכרית ופריך בגמרא אפילו לכתחלה נמי ומשני משום כו' דלא יאמרו משום כך נתגיירה מ' דוקא כה"ג:
(יח) ובמקום כו' דכדאי הם ר"ת ור"י וסמ"ג בעלי הס' שניה לסמוך עליהם בשעת הדחק ואמרינן בפ"ק דקידושין מוטב שיאכלו ישראל תמיתות שחוטות כו' ועפ"ז דיבמות ס"ו א':
(יט) וכ"ז כו'. כנ"ל וכמ"ש מהר ימהרנה כו':
(כ) אבל כופין כו' כמ"ש במתני' ל"ט א' המפתה אם רצה כו' וכמ"ש בגמרא מ"ם א' אמר קרא מהר כו':
(כא) ואם נטענת כו'. כמ"ש ל"ו ב' דכוותה הכא דנפיק כו' אלמא קלא לאו כלום וחייב השני בקנס וה"ה לכנוס דמשם למידין:
(כב) ואם נטענת כו'. כמ"ש בב"ק נ"ג בשור ואדם שדחפו לבור דקי"ל כר"נ כל היכא דליכא כו' וכן כאן משום חר"ג ואונאה ומפתה מכ"ד אבות נזיקין הן וה"ה לענין כניסה וכ"ז לסברא אחרונה הנ"ל שם:
(כג) זונה כו' ממ"ש בב"ק ע' ב' אתנן כו' ואי תבעה כו' הא בשאר דלא קם ליה בדרבה מיניה חייב בדינא וכן בב"מ צ' א' והא קי"ל כו' אתנן כו':
(כד) זהו כו' סנהדרין ט"ו א' לכדתניא אל תחלל כו' ולשון הרמב"ם אני אומר שזה שנאמר אל תחלל כולי שלא יאמר הואיל ולא חייבה תורה אונס ומפתה אלא שיתן ממון לאב הריני שוכר בתי הבתולה לזה או בחנם לכך נאמר אל תחלל את בתך שזה שחייבה תורה בשאירע במקרה שלא מדעת אביה כו' והמכין בתו לכך ה"ה קדשה ולוקה הבועל והנבעלת משום לא תהיה קדשה ור"ל כמ"ש בספרי לא תהיה קדשה אזהרה למזנה כענין שנאמר לא היתה בזה קדשה ודוקא במופקרת לוקה וכמ"ש בסימן ו' ס"ח וכמש"ל ר"ס כו':
(כה) ואין חולק כו' שם ונלמד מהנ"ל שקנס בבתולה היא:
(כו) ורשאין כו'. סנהדרין מ"ו א':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |