חק יעקב/אורח חיים/תפח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר |
מ ←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''וקורין הזמירות של שבת.''' וכת' המ"א בשם הר"ם ואומרין מזמור שיר ליום השבת די"ט נמי אקרי שבת עכ"ל ועיין מ"ש בסי' תפ"ז ס"ק ד' ומ"מ אין אומרין אותו בהכנסת י"ט (כמו שנוהגין לומר בהכנסת שבת זה המזמור ביחידות בשעת קבלת שבת) רק בשחרית אומרים עם שאר מזמורים: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''או רבו.''' או מי שגדול ממנו בחכמה וכ"ש מלך או אנס כדלעיל סי' ס"ו סעיף א' לענין ק"ש וע"ש בדברי אחרונים מדין שואל בשלום והשבה בבין הפרקים שיש ליזהר וע"ש: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''או רבו.''' | |||
{{עוגןמ|ג}} '''שגומרין בו את ההלל.''' | {{עוגןמ|ג}} '''שגומרין בו את ההלל.''' וע"ל סי' תכ"ב במ"א ס"ק וי"ו מבואר דאם בא לב"ה סמוך להלל יקרא הלל תחלה עם הצבור ואח"כ יתפלל אבל לא יאמר ההלל עם הצבור באמצע פסוקי דזמרה דכיון שגומרין את ההלל צריך לברך תחלה וסוף וכיון שאמר ב"ש וישתבח איך יברך ב' פעמים משא"כ בימים שאין גומרין ההלל אומרין ההלל בלא ברכה כיון דבלא"ה דעת הרבה פוסקים שלא לברך בשאין גומרין ההלל: | ||
{{עוגןמ|ד}} '''אפילו עשרה קורין כא'.''' | {{עוגןמ|ד}} '''אפילו עשרה קורין כא'.''' הטעם אגב דחביב משום זכרון הנס יהיבי דעתייהו ושמעי אע"ג דבעלמא תרי קלא לא משתמעי (וע"ל סי' תקפ"ח הטעם בשופר) ונ"ל דמה"ט המנהג שמקדשין שנים או יותר יחד בשבת וי"ט דג"כ חביב עלייהו כיון שמזכירים שבחר בנו הקב"ה ונתן לנו שבתות למנוחה ומועדים לשמחה זכרון ליציאת מצרים כנ"ל ליישב המנהג: | ||
{{עוגןמ|ה}} '''ואם מוסיפין בי"ט.''' | {{עוגןמ|ה}} '''ואם מוסיפין בי"ט.''' ע"ל רפ"ב ושם כתב רמ"א דאין נוהגין להוסיף בי"ט ופה פראג המנהג להוסיף: | ||
{{עוגןמ|ו}} '''ומפטיר ביהושע בעת ההיא.''' | {{עוגןמ|ו}} '''ומפטיר ביהושע בעת ההיא.''' ואנו מתחילין ויאמר יהושע אל העם התקדשו וכן הוא במחזורים עד ואין יוצא ואין בא בחומשין יש נוסחות מתחילין מן בעת ההיא כנוסחת הרא"ש והטור וי"א בסיום גם הפסוק ויהי ה' את יהושע ועיין בתשובת מהר"מ פדווא' סי' ע"ח: | ||
{{עוגןמ|ז}} '''ואין מזכירין גשם מכאן ואילך.''' | {{עוגןמ|ז}} '''ואין מזכירין גשם מכאן ואילך.''' פי' אחר שהחזיר הש"ץ תפלתו במוסף ואינו מזכיר גשם גם הצבור אינו מזכירין הגשם מתפלת מנחה ואילך או היחיד שאיחר תפילתו במוסף עד אחר שהתפלל הש"ץ וכן העלה במ"א: | ||
גרסה אחרונה מ־17:02, 14 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) וקורין הזמירות של שבת. וכת' המ"א בשם הר"ם ואומרין מזמור שיר ליום השבת די"ט נמי אקרי שבת עכ"ל ועיין מ"ש בסי' תפ"ז ס"ק ד' ומ"מ אין אומרין אותו בהכנסת י"ט (כמו שנוהגין לומר בהכנסת שבת זה המזמור ביחידות בשעת קבלת שבת) רק בשחרית אומרים עם שאר מזמורים:
(ב) או רבו. או מי שגדול ממנו בחכמה וכ"ש מלך או אנס כדלעיל סי' ס"ו סעיף א' לענין ק"ש וע"ש בדברי אחרונים מדין שואל בשלום והשבה בבין הפרקים שיש ליזהר וע"ש:
(ג) שגומרין בו את ההלל. וע"ל סי' תכ"ב במ"א ס"ק וי"ו מבואר דאם בא לב"ה סמוך להלל יקרא הלל תחלה עם הצבור ואח"כ יתפלל אבל לא יאמר ההלל עם הצבור באמצע פסוקי דזמרה דכיון שגומרין את ההלל צריך לברך תחלה וסוף וכיון שאמר ב"ש וישתבח איך יברך ב' פעמים משא"כ בימים שאין גומרין ההלל אומרין ההלל בלא ברכה כיון דבלא"ה דעת הרבה פוסקים שלא לברך בשאין גומרין ההלל:
(ד) אפילו עשרה קורין כא'. הטעם אגב דחביב משום זכרון הנס יהיבי דעתייהו ושמעי אע"ג דבעלמא תרי קלא לא משתמעי (וע"ל סי' תקפ"ח הטעם בשופר) ונ"ל דמה"ט המנהג שמקדשין שנים או יותר יחד בשבת וי"ט דג"כ חביב עלייהו כיון שמזכירים שבחר בנו הקב"ה ונתן לנו שבתות למנוחה ומועדים לשמחה זכרון ליציאת מצרים כנ"ל ליישב המנהג:
(ה) ואם מוסיפין בי"ט. ע"ל רפ"ב ושם כתב רמ"א דאין נוהגין להוסיף בי"ט ופה פראג המנהג להוסיף:
(ו) ומפטיר ביהושע בעת ההיא. ואנו מתחילין ויאמר יהושע אל העם התקדשו וכן הוא במחזורים עד ואין יוצא ואין בא בחומשין יש נוסחות מתחילין מן בעת ההיא כנוסחת הרא"ש והטור וי"א בסיום גם הפסוק ויהי ה' את יהושע ועיין בתשובת מהר"מ פדווא' סי' ע"ח:
(ז) ואין מזכירין גשם מכאן ואילך. פי' אחר שהחזיר הש"ץ תפלתו במוסף ואינו מזכיר גשם גם הצבור אינו מזכירין הגשם מתפלת מנחה ואילך או היחיד שאיחר תפילתו במוסף עד אחר שהתפלל הש"ץ וכן העלה במ"א:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
