כף החיים/אורח חיים/תפח

כף החיים ‏ אורח חיים תפח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] שחרית נכנסין לבהכ"נ. כלומר דאין משכימין דביו"ט מאחרין לבא וממהרין לצאת כדתניא בפ"ב דמגילה ב"ח.

ב

ב) שם. וקורין הזמירות של שבת. וכתב מהרי"ל מנהגים שלנו שקורין מזמור שיר ליום השבת אך שמתחיל טוב להודות לה' וכ"כ אבודרהם בשם רבינו סעדיה אלא שכתב ומיהו נהגו לאומרו דיו"ט נמי מיקרי שבת עכ"ל וכן נוהגין. ד"מ או' א' מ"א ריש הסי' ר"ז או' א' ומ"ש אין אומרים אותו בהכנסת יו"ט כמו שנוהגין לומר בהכנסת שבת זה המזמור ביחידות בשעת קבלת שבת רק בשחרית אומרים אותו עם שאר מזמורים. ח"י או' א' א"א או' א' ועיין לעיל סי' נ"א או' מ"ט

ג

ג) שם. וקורין הזמירות של שבת. ומנהגינו להוסיף ביו"ט של פסח אחר יושב בסתר עליון מזמור ק"ז יאמרו גאולי ה' וכו' ובשבועות מזמור ס"ח יקום אלהים יפיצו אויביו וכו' וביו"ט א' של סוכות כאיל תערוג וכו' וביו"ט אחרון שהוא ש"ע מזמור י"ב הושיעה ה' כי גמר חסד וכו' שו"ג או' א' יפ"ל ח"ה או' א' ועיין לעיל סי' נ"א או' ן'.

ד

ד) שם. וקורין הזמירות של שבת. וכן אומרין נשמת קודם ישתבח כמו בשבת וכן ברכת יוצר כמו בשבת רק שמדלגים לאל אשר שבת וכו' ועיין בדברינו לעיל סי' רפ"א.

ה

ה) שם. וגומרין ההלל. ומברכין לגמור את ההלל והר"מ מרוטנבורק לא היה מברך לגמור את ההלל אף כשגומרין אותו אלא לקרוא את ההלל כי היה אומר כשמברך לגמור אם יחסר ממנה אות אחת או תיבה אחת הוי ברכה לבטלה. וא"א הרא"ש ז"ל היה אומר שאין לדקדק בזה כי לגמור הוי פירושו לקרות כמו ותיקין היו גומרין אותה קודם הנץ החמה ופירושו קורין אותה. טור בסי' זה ובסי' תרמ"ד. וכ"פ הש"ע שם שמברכין לגמור וכ"ה מנהג הספרדים. אלא שמור"ם ז"ל בהגה חשש לדברי הר"מ מרוטנבורק ופסק שמברכין לקרות וכ"ה מנהג אשכנזים. ומיין לקמן או' יו"ד.

ו

ו) שם. וגומרין ההלל ומה שלא כתב כאן וכן ביום שני כמ"ש לעיל סי' תפ"ז סעי' ד סמך אמ"ש לקמן סי' ת"ץ סעי' ד' יעו"ש. יפ"ל ח"ג או' א'.

ז

ז) שם. וגומרין ההלל. וה"ד בשני ימים הראשונים כמ"ש מור"ם בהגה אחרי סמוך אבל בשאר הימים קורין ההלל בדילוג כמו בר"ח כמ"ש לקמן סי' ת"ץ סעי' ד' יעו"ש. והטעם שבפסח אומרים הלל גמור והלל שאינו גמור עיין בתיקונים תיקון י"ג. יפ"ל ח"ב או' ב' ועי"ש בתיקונים ד"ה שתיתאה שכתב ובגין דא אמרין הלל גמור והלל שאינו גמור בפסח לקבל מצה שלימה ומצה פרוסה יעו"ש. ועוד ית' הטעם לקמן סי' ת"ץ סעי' ד' יעו"ש.

ח

ח) ומי שקרא כל ההלל שלא בדילוג מתחלה ועד סוף לשם מצוה ולא בירך לא לפניו ולא לאחריו א"צ לברך ולחזור ולקרות דהא ברכות לכ"ע אינם אלא מדרבנן ואינם מעכבות. מאמ"ר או' ב'.

ט

ט) ואם ספק אמר הלל ביו"ט ספק לא אמר אינו חוזר לומר מספק דהלל דיו"ט לאו דאורייתא וספיקא דרבנן לקולא. שאגת אריה סי' ס"ע. שע"ת. או' ב'.

י

י) שם הגה. ומברכין לקרות ההלל. ואם בירך לגמור יצא וכן במקום שנתפשט המנהג לברך לגמור אין אנו צריכין לשנות המנהג מטעם שכתב הרא"ש אבל במקום שאין מנהג ראוי לחוש לדברי מהר"ם ולברך לקרות דאז יוצא לכ"ע. שו"ת הרמ"א סי' ל"ה. חק יוסף או' ג' מש"ז או' א' מ"ב או' ג'.

יא

יא) וכתב הלבוש שאותם שמברכין לגמור כשגומרין הלל ממש וכשאומרין חצי הלל כגון בר"ח וחו"ה אומרים לקרוא נראה מתוך מנהגם כשמברכין לגמור שר"ל בלשון לגומרה עד גמירא וא"כ יש לחוש לחשש מהר"ם וכו' הילכך מי שרוצה לברך לגמור יברך בין בר"ח וחו"ה בין ברגלים יעו"ש. מיהו הרא"ש פ' היה קורא כתב וז"ל ומה שנהגו לשנות פעמים לגמור ופעמים לקרות כדי לרמוז לצבור מתי גומרין ומתי מדלגין עכ"ל והב"ד ב"י סי' תרמ"ד יעו"ש וא"כ אותם שנהגו לברך לגמור כשגומרין הלל ממש ובר"ח וחו"ה אומרים לקרות הם נוהגין כדברי הרא"ש וא"כ א"צ לשנות מנהגם. וזהו לנוהגין לברך על הלל דר"ח כמ"ש לעיל סי' תכ"ב סעי' ב' יעו"ש.

יב

יב) שם. אלא כדרך שאמרו בק"ש וכו'. עיין לעיל סי' ס"ו ובדברינו לשם בס"ד.

יג

יג) שם. ובין הפרקים וכו'. ואלו הן בין הפרקים הללויה הללו עבדי ה' וכו' בצאת ישראל ממצרים. לא לנו ה' לא לנו. אהבתי. הללו את ה' כל גוים. מן המצר. ורד"ק כתב מן המצר אינו תחלת המזמור אלא מתחיל מהודו לה' כי טוב. הרד"א הלכות ר"ח. א"ר או' א' מ"ב או' ה' ויתר דיני הלל נתבארו לעיל סי' תכ"ב קחנו משם.

יד

יד) שם. ואם פסק באמצע וכו'. משמע אפי' באמצע הפרק וכ"כ מ"ב או' ו'.

טו

טו) שם. ושהה אפי' כדי לגמור וכו'. מדסתם משמע אפי' שהה מאונס כמ"ש לעיל סי' תכ"ב או' מ"ט יעו"ש.

טז

טז) וכל היום כשר לקריאת ההלל מעה"ש עד צאת הכוכבים שאם לא קרא מיד אחר תפלת שחרית יכול לקרות כל היום עד צאת הכוכבים ולכתחלה לא יקראו אותו קודם הנץ החמה לפי שעדייין. הוא כלילה בעיני הבריות ואם עבר וקרא יצא ומצוה מן המובחר לקרותו עם הצבור מיד אחר תפלת שחרית כדי שיענה עמהם הודו ואלא אחר הש"ץ. ר"ז או' ג' ועיין לעיל סי' תכ"ב או' ל"ח.

יז

טוב) [סעיף ב'] בהלל אפי' עשרה. וכו' ואע"ג דתרי קלי לא משתמעי איידי דחביבה להו יהבי דעתייהו ומוציאין רבים י"ח. מגילה כ"א ע"ב. מ"א סק"ב. ומה"ט המנהג שמקדשים שנים או יותר יחד בשבת ויו"ט דג"כ חביב עלייהו כיון שמזכירין שבחר בנו הקב"ה ונתן לנו שבתות למנוחה ומועדים לשמחה זכרון ליציאת מצרים. ח"י או' ד' מש"ז או' ב' ר"ז או' ד' ומ"מ יותר טוב שלא ימתינו זה על זה. ר"ז שם. ועיין לעיל סי' רע"א או' י"א.

יח

חי) שם. בהלל אפי' עשרה וכו'. דאף להוציא אחרים י"ח שרי בכה"ג. אבל בשאר דברים אף שאין מי שיוציא אותם אסור דמבלבלין זא"ז ור"ה ויוה"כ יש סידור לפני כל אחד וחביב יהבי דעתייהו. א"א או' ב'.

יט

יט) וכשגומרין את ההלל אפי' יחיד גומר וא"צ לצרף עמו שנים אחרים לענות אחריו מיהו ממ"ש סי' תע"ט משמע דלכתחלה יש להדר אחר אחרים שיענו אחריו מיהו אפי' בקטנים שהגיעו לחינוך סגי וכמ"ש שם. עו"ש או' ב' ועיין לעיל סי' תכ"ב סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד.

כ

ך) [סעיף ג'] מוציאין שני ספרים וכו'. עיין לעיל סי' קל"ד סעי' ב' דינים השייכים בעת הוצאת ס"ת ובדברינו לשם בס"ד.

כא

כא) שם. וקורין בראשון חמשה גברי. וסדר מדרגות העולים עיין לעיל סי' קל"ה או' י"ט.

כב

כב) שם הגה. ואם מוסיפין ביו"ט עיין לעיל רסי' רפ"ב. ובדברינו לשם בס"ד.

כג

כג) מצוה לקרוא ביו"ט לעמוד לתורה בעלי בתים שהם מעמידין הקהל לפיכך הן קודמין לכל אם אין ת"ח מופלג שם. דרשות מהרי"ל סדר תפלת יו"ט. שכנה"ג או' ד' ועיין לעיל סי' רפ"ב סעי' ג' בהגה ובדברינו לשם או' כ"ח וסי' קל"ו סעי' א' ובדברינו לשם או' ב'.

כד

כד) אין לחפש הסדר בשבת לקרותו למחר ביו"ט דאין שבת מכין ליו"ט אלא במו"ש אחר סיום התפלה. דרשות מהרי"ל שם. שכנה"ג או' ה'.

כה

כה) שם. מן משכו וכו'. ויש מתחילין מן והיה היום הזה לכם לזכרון. טור. וא"כ משמע מדברי הטור דאין חילוק דגם כשחל בשבת קורין מן משכו ויש מתחילין מן והיה וכו' וכ"מ מדברי הש"ע שלא כתב אם חל בשבת מתחיל מן והיה היום וכו' דגם כשחל בשבת מתחיל משכו וכ"נ מדברי הלבוש שכתב ואם הוא שבת אז קורין ז' גברי וכו' וכ"נ מדברי שע"א שער ח' או' א' יעו"ש וכ"כ הרו"ח או' ג' יעו"ש. מיהו יש נוהגין שאם חל בחול מתחילין מן משם. ואם חל בשבת מתחילין מן והיה היום וכו' כמ"ש ב"ד סי' ס' וכ"כ הרו"ח או' ד' וכ"ה מנהג הספרדים. ועיין באו' שאח"ז.

כו

כו) כשחל יום א' בשבת שמתחילין מפסוק והיה היום וכו' אם לא עשה כן אלא התחיל בפ' מן משכו יצא. ש"ץ בש"ח דרפ"ה ע"ג או' ג' לד"א בתוה"ש סי' א' או' א'.

כז

כז) שם. מן משכו וכו'. ואם קרא כל המנין שהוא צריך ושכח לקרות בחובת היום יחזיר ס"ת ויקרא אחד בחובת היום ואחרון שקרא קודם כמאן דליתיה. תו' מגילה כ"ג ע"א ד"ה חד. ב"י. ואם סיים בפ' ליל שמורים כיון שכבר אמר העולה חמישי הברכה א"צ לקרות עוד. ב"ד שם. ברכ"י או' ג' ובספרו לד"א סי' ט' או' יו"ד. שע"ת.

כח

כח) אם קרא ביום ראשון פ' שור או כשב א"צ לחזור ולקרות פ' משכו. דבר משה ח"א א"ח סי' י"ד וכתב שכן הסכימו הרב מר אביו ומהרש"ף ז"ל יעו"ש. ברכ"י או' ד' וכ"כ בספרו לד"א סי' ט' או' ח' וכ"כ הש"ץ בש"ח דף רמ"ד ע"ג. דכתב שם הש"ץ דאפי' אירע הדבר שנזכרו בתוך קריאתו של עולה הראשון קודם שבירך ברכה אחרונה לא יגלול הס"ת לפרשת משכו אלא יסיים הקריאה שם יעו"ש. וכ"כ הלד"א בתוה"ש או' ד' סי' א' מיהו הרב שע"א שער ח' או' א' כתב דאם אירע שנזכר באמצע קריאת א' מן הקרואים וכבר קרא לזה ג' פסוקין אזי יברך עולה הזה ברכה אחרונה ואם לא קרא עדיין ג' פסוקים ישלים עד ג"פ ויברך ברכה אחרונה ויגלול לפ' משכו וישלים שם מנין שאר הקרואים יעו"ש. וית' עוד מזה לקמן סי' ת"ץ סעי' ה' יעו"ש. וגם לעיל סי' קל"ז נת' איזה דינים בענין פ' המועדים קחנו משם.

כט

כט) שם. ומפטיר קורא וכו'. מה שקורין פ' המוספין ביו"ט לא מצינו בגמ' רק הגאונים תקנוה. ב"י. מ"א סק"ג.

ל

ל) שם. ומפטיר קורא וכו'. ואם שכח לקרות בס' שני פרשת המוספין חוזר ומוציא ס"ת וקורא ומברך לפניה ולאחריה. מ"א סי' קל"ז סק"ו. וכ"נ מדברי הלבוש שם סעי' יו"ד. וכ"כ מהריק"ש בס' ערך לחם בהגהו' לסי' זה והביאו י"א בהגה"ט. וכ"כ הכס"א או' ג' ועיין לעיל סי' קל"ז או' ל"ב ובאו' שאח"ז.

לא

לא) שם. ומפטיר קורא בשני בפ' פנחס וכו'. ואם טעה וקרא בס' שני בענין אחר. כתב בתשו' ב"ד סי' רס"ט כיון שכבר קרא בס' ראשון חובת היום וגם השלים מנין הקרואים א"צ לחזור שהרי קריאת ס' שני אינו חובת היום אעפ"י שהוא קרבן היום וכמ"ש הרב"י בשם הרא"ש והר"ן והמרדכי שלא נמצא בתלמוד אלא שהגאונים הנהיגו כן יעו"ש. והב"ד אמ"ל דף ה' סי' י"ב. לד"א סי' ט' או' י"א. אמנם הש"ץ בש"ח ד"ף רמ"ד ע"ד ודף רמ"ה חלק עליו וכתב דלא ראה דברי מהריק"ש ודברי הלבוש הנז' ואילו היה רואה דבריהם הוה הדר ביה וע"כ העלה להלכה שגם בס' שני אם טעה וקרא בענין אחר צריך לחזור ולהוציא ס"ת אחר ולקרות פ' המוספין ולברך לפניה ולאחריה יעו"ש. וכ"פ הלד"א בתוה"ש סי' א' או' י"ג. שע"א שער ח' או' ב' מיהו בס' או' אמת או' ס' כתב לחזק דברי ב"ד וע"כ כתב דטוב לחזור ולקרות בלא ברכה יעו"ש.

לב

לב) ואפי' אם קרא בחדש הראשון אם דולג ולא קרא כל ענין המוספין לא יצא וצריך לחזור ולהוציא ס"ת. ש"ץ שם. לד"א שם או' י"ד. מיהו בס' אות אמת או' צ"ג כתב על דברי הש"ץ הנז' דלשיטתיה אזיל שחולק על דברי ב"ד הנז' אבל לפי מ"ש הוא ז"ל דהעיקר כב"ד אפי' אם לא קרא בענין מוסף כלל א"צ לחזור יעו"ש.

לג

לג) מיהו אם דילג מסוף הפרשה שלא קרא רק עד סוף מלבד עולת הבקר ודילג השאר וכבר בירך א"צ לחזור ולקרות הנשאר. וכן אם דילג מראש והתחיל מפסוק והקרבתם יצא. ש"ץ שם. לד"א שם או' ט"ו. שע"א שם או' ג' אות אמת או' ס' ועיין לעיל ס' קל"ז או' ט"ו.

לד

לד) שם. ומפטיר ביהושע בעת ההיא. ואנו מתחילין ויאמר יהושע אל העם התקדשו וכ"ה במחזורים עד ואין יוצא ואין בא. ובחומשין יש נסחה מתחילין מן בעת ההיא כנוסחת. הרא"ש והטור וי"א בסיום גם הפסוק ויהי השם את יהושע. ח"י או' ו' חק יוסף או' ו' וכתב ונהרא נהרא ופשטיה. והר"ז או' ה' כתב דנוהגין עכשיו להתחיל ויאמר יהושע. וכ"כ מ"ב או' יו"ד. ומנהג הספרדים כמ"ש בש"ע שמתחילין בעת ההיא ואומרים בסיום הפסוק ויהי ה' את יהושע וכו'.

לה

לה) שם. ומתפללין תפלת מוסף. ועיין בזוה"ק ח"ג בסופו בתוספת דף ש"ב ע"ב שכתב טעם לז' מוספין שיש לנו בשנה שהם כנגד ז' כורתי ברית יעו"ש.

לו

לו) שם. ואין מזכירין גשם וכו'. עיין לעיל סי' קי"ד סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד.

לז

לז) שם הגה. ועיין לעיל סי' קי"ד סעי' ג' ר"ל מ"ש שם בהגה ועיין בדברינו לשם מ"ש בדברי הגה הנז' קחנו משם וא"צ לכפול הדברים.

לח

לח) שם. וכן פו' משם ואילך מלשאול וכו'. ואם שכח ושאל עיין לעיל סי' קי"ז ובדברינו לשם בס"ד.

לט

לט) שם הגה. ונוהגין לומר בכל יו"ט וכו'. ומנהג בני ספרד שאין לומר פסוקי קרבן מוסף בתפלת מוסף כמ"ש לקמן סי' תקצ"א סעי' ב' יעו"ש ובדברינו לשם בס"ד.

מ

מ) שם בהגה. פסוקי מוסף היום וכו'. כמו שהם כתובים בתורה וקורא אותם הפסוקים מתוך הספר. ר"ז או' ח'.

מא

מא) שם בהגה. פסוקי מוסף וכו'. ואם לא הזכיר כיון שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך יצא. ר"ז שם. ח"א כלל כ"ח או' ט"ז. מ"ב או' י"ג.

מב

מב) שם בהגה. פסוקי מוסף היום וכו'. ואם טעה במוספין והזכיר של יום אחר וכן בסוכות שאמר ביום א' דחו"ה מה שאינו שייך כלל לאותו יום כגון שאמר ביום הרביעי אם לא סיים הברכה יתחיל מפ' הקרבנות ואם סיים הברכה א"צ לחזור. ח"א שם. מ"ב שם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---