חק יעקב/אורח חיים/תפז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) את י"ט מקרא קודש. ומנהגינו לומר את יום חג המצות הזה זמן חרותינו מקרא קודש זכר ליציאת מצרים ואין אומרים באהבה ממקרא קודש שהרי כבר אמרו ותתן לנו ה' אלהינו באהבה מועדים לשמחה אכן כשחל בשבת י"א שאומרים שני פעמים באהבה ועיין בלבוש הטעם באריכות וע"ל סימן ת"צ:
(ב) אחר שהוא יודע שהוא י"ט. אבל אם טעה וסבור שהוא שבת אף שנזכר תוך כדי דיבור ואומר מקדש ישראל והזמנים לא יצא לפי ששינ' מסדר נוסח הברכה מה שתקנו חז"ל שכיון על שבת והוא י"ט אע"ג די"ט ג"כ איקרי שבת מ"מ הא כיון על שבת ממש ושינ' מסדר ומטבע הברכה משא"כ בסמוך סעיף ג' אם שכח לומר אתה בחרתנו הזכיר ביעלה ויבא יצא דהא לא שינה מסדר הברכה ונוסחא עצמו והמ"א האריך בזה שלא לצורך וכמ"ש הוא פשוט:
(ג) את יום המנוח. כן הוא דעת הש"ס במסכת ביצה דף י"ז ע"א וכן הוא לשון הטור וכתב מהרי"ל בסדר תפלת י"ט שכן מנהג ונוסח בני איסטרייך ופליאה הוא שמניחין לשון המקרא זכור את יום השבת וכ"ת י"ט נמי אקרי שבת מ"מ יום השבת לא מתקרי עכ"ל ובאמת לע"ד אין כאן פליאה כלל כיון דאקרי שבת א"כ מיקרי ג"כ יום השבת כדכתי' יום שבתון וראיה ברורה לזה ממה שנתבאר בר"ס תפ"ח דאומרין זמירות של שבת ואומרין מזמור שיר ליום השבת מטעם די"ט ג"כ מקרי שבת ככמ"ש המ"א בשם הד"מ הרי דמקרי ג"כ יום השבת ועיין בפ"מ סי' קל"ב כתב שאין להלעיג על מנהג זה ושכן אומרין כל גדולים בקונשטנטינ' ודלא כאותן שאומרין סי' לדבר מנוח עם הארץ היה כלומר מי שאומר יום מנוחה עם הארץ אכן הרמב"ם כתב בנוסח הברכה את יום השבת הזה וכן הוא נוסחתינו ומנהגינו נהרא ונהרא ופשט' ואין לשנות:
(ד) וחותם מקדש השבת. וכתב המ"א דאם חתם בי"ט או בשבת מקדש ישראל יצא בתפלה אבל לא בקידוש וכן משמע בפסחים דף קי"ז עכ"ל ואין דבריו מוכרחים כלל להמעיין שם בסוגיא דגם בתפלה אפשר דלא יצא דהוי כשינ' סדר הברכה עצמו והש"ס שם לשון קצרה נקט וק"ל ועיין בכ"ג בהגהותיו לטור שכתב דאם היה חל בשבת ולא הזכיר של שבת וחתם מקדש ישראל והזמנים יצא עכ"ל וצ"ל דזה לא הוי כשינה נוסח הברכה עצמה כיון שאומרין כן בכל י"ט רק ששכח בשל שבת ודינו כמו בסעיף ג':
(ה) מקדש השבת וישראל והזמנים כן הוא ג"כ הנוסחא ברמב"ם מלת וישראל בו"ו אבל בנוסח הש"ס איתא ישראל בלא וי"ו וכ"כ הטור ומהרש"ל במס' ביצה פ"ב סי' י"א כתב ג"כ שני דעות בזה וכתבו דנכון לומר ישראל בלא וי"ו ע"ש וכל כיוצא בזה אין לשנות המנהג וכ"ש שאין להקפיד על מי שאומר כך או כך כי יש להם על מה שיסמוכו:
(ו) אין ש"ץ מקדש בב"ה. אפילו אין יין מצוי בעיר רק בב"ה ג"כ אין לקדש בבהכ"נ דהא בכל השנה שמקדשין בב"ה הוא רק לקיים מנהג ראשונים ובפסח מעולם לא היה מנהג לקדש בב"ה עכ"ל המ"א ודלא כמשמעות הט"ז ואין לפקפק ולומר דבמקום שלא היה יין מצוי גם מנהג ראשונים הי' לקדש בב"ה להוציא רבים אורחים ידי חובתם וע"ל סי' רס"ט י"ל דדבר שאינו מצוי שלא יהיה יין בעיר או דבר שנקרא חמר מדינא דבדבר שאינו מצוי לא שייך לו' מנהג ועיין בש"ך בריש סי"ד ועיין בכל בו בסי' צ' שהאריך מאוד בביאור הטעם שאין מקדשין בבה"כ:
(ז) צריך להזכיר ביעלה ויבא. דעת הרבה האחרונים שאין להזכיר כלל של שבת ביעלה ויבא והט"ז פסק דאף על גב דבברכת המזון וכן בר"ח אין להזכיר של שבת ביעלה ויבא מ"מ בתפלת החג יש להזכירו ועיין בו שהאריו בזה וש"ץ ששכח להזכיר של ר"ח ע"ל סי' תע"ב (וע"ל סי' ר"ע דא"א במה מדליקין כשחל י"ט בשבת וע"ש):
(ח) בברכה תחלה וסוף טעם מנהג זה מבואר לעיל בטור ס"ס תע"ג לפי שאין מברכין קודם ההלל שקורין בשעת ההגדה לכך קורין ההלל בב"ה כדי שלא יצטרך לברך בשעת ההגדה ואם כן קצת קשה אמאי מברכין בשעת ההגדה אחר הלל יהללוך דהיינו אחר הלל הגדול ולמה אין סומכין על מה שבירך בב"ה יהללוך כמו בברכה ראשונה ויש ליישב בדוחק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |