באר הגולה/חושן משפט/רעט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר)
 
(תוספת נקודתיים בסוף כל קטע שבו היו חסרות)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם ריש פרק ד' מהלכות נחלות משנה פרק ח' דבבא בתרא (דף קל"ד ע"א):  
{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם ריש פרק ד' מהלכות נחלות משנה פרק ח' דבבא בתרא (דף קל"ד ע"א):


{{עוגן1|ב}}) כ' ה"ה ומ"ש שם במשנה זה אחי אינו נאמן מתפרש שם (דף קלה ע"א) לענין ירושת אביהם וכשיש שם אחים אחרי' שאינם מודים שזה אחיהם אבל לענין ירושת נכסי הלה האומר זה אחי ודאי נאמן דהא אלו בעי למיתן ליה במתנה מצי יהיב וזה פשוט:  
{{עוגן1|ב}}) כ' ה"ה ומ"ש שם במשנה זה אחי אינו נאמן מתפרש שם (דף קלה ע"א) לענין ירושת אביהם וכשיש שם אחים אחרי' שאינם מודים שזה אחיהם אבל לענין ירושת נכסי הלה האומר זה אחי ודאי נאמן דהא אלו בעי למיתן ליה במתנה מצי יהיב וזה פשוט:


{{עוגן1|ג}}) מפורש בפ"ז דגיטין דף ע"א ע"א:  
{{עוגן1|ג}}) מפורש בפ"ז דגיטין דף ע"א ע"א:


{{עוגן1|ד}}) שם ד"ב וכ' ה"ה זה מבואר דאילו לרבי יהודה דאמר יכיר יכירנו לאחרים (ברייתא שם ד' קנ"ז ע"ב) לא אמר אלא בבנו אבל בשאר קרובים לא:  
{{עוגן1|ד}}) שם ד"ב וכ' ה"ה זה מבואר דאילו לרבי יהודה דאמר יכיר יכירנו לאחרים (ברייתא שם ד' קנ"ז ע"ב) לא אמר אלא בבנו אבל בשאר קרובים לא:


{{עוגן1|ה}}) מבואר שם:  
{{עוגן1|ה}}) מבואר שם:


{{עוגן1|ו}}) כן כתב הרמב"ם שם שנ"ל כן והביא ה"ה ב' טענות לסייעו ואין כאן מקום להאריך:  
{{עוגן1|ו}}) כן כתב הרמב"ם שם שנ"ל כן והביא ה"ה ב' טענות לסייעו ואין כאן מקום להאריך:


{{עוגן1|ז}}) וביאר שם דכל שאין דברי לגבי בנו ממש אינו נאמן:  
{{עוגן1|ז}}) וביאר שם דכל שאין דברי לגבי בנו ממש אינו נאמן:


{{עוגן1|ח}}) שם ד"ג מימרא דרבי יוחנן שם:  
{{עוגן1|ח}}) שם ד"ג מימרא דרבי יוחנן שם:


{{עוגן1|ט}}) ברייתא שם וכתב הרב המגיד והטעם דאע"ג דאלו בעי למיהב ליה נכסיו חצי יהיב מ"מ כיון שהכירו פעם אחד בעבד לא כל כמיניה לחזור וכו' וה"ל כמגו במקום עדים:  
{{עוגן1|ט}}) ברייתא שם וכתב הרב המגיד והטעם דאע"ג דאלו בעי למיהב ליה נכסיו חצי יהיב מ"מ כיון שהכירו פעם אחד בעבד לא כל כמיניה לחזור וכו' וה"ל כמגו במקום עדים:


{{עוגן1|י}}) זה הוא גירסת הכ"מ ברמב"ם וכתב שנראה שרבינו היה גורס בגמ' התם דקרו ליה עבדא בר אמה ע"ב אבל בספרי' שלפנינו איתא בר מאה זוז כלשון הגמ' וכן כתב הטור:  
{{עוגן1|י}}) זה הוא גירסת הכ"מ ברמב"ם וכתב שנראה שרבינו היה גורס בגמ' התם דקרו ליה עבדא בר אמה ע"ב אבל בספרי' שלפנינו איתא בר מאה זוז כלשון הגמ' וכן כתב הטור:


{{עוגן1|כ}}) שם במימרא דרב יוחנן שם פי' ושם פורעי' מס על העבדים:  
{{עוגן1|כ}}) שם במימרא דרב יוחנן שם פי' ושם פורעי' מס על העבדים:


{{עוגן1|ל}}) טור ס"ט בשם הרמ"ה וביא' שם דבני ממזר הוא הימני' רחמנא דאיכא למימר דאולודי מחייבי כריתות א"נ כגון דידוע דבר איתתי' דאמר עליה דלאו בריה הוא  
{{עוגן1|ל}}) טור ס"ט בשם הרמ"ה וביא' שם דבני ממזר הוא הימני' רחמנא דאיכא למימר דאולודי מחייבי כריתות א"נ כגון דידוע דבר איתתי' דאמר עליה דלאו בריה הוא:


{{עוגן1|מ}}) שם דין ה' ברייתא בפרק ב' דברכות דף ט"ו ע"ב וכפי פירושי שם:  
{{עוגן1|מ}}) שם דין ה' ברייתא בפרק ב' דברכות דף ט"ו ע"ב וכפי פירושי שם:


{{עוגן1|נ}}) ברמב"ם איתא בני:  
{{עוגן1|נ}}) ברמב"ם איתא בני:


{{עוגן1|ס}}) שם בפ"ד מה' נחלות דין ו' ממשנה מי שיש לו בן וכו' חוץ מן השפחה וכו' בפ"ב דיבמות דף כ"ב ע"א וכ' ה"ה מ"ש הרי"ף דחזינן לגאון דמספקא ליה בשפחה דידיה אי אמרי' אין אדם עושה בעילתו זנות בודאי שחררה וכו' ורבינו ז"ל לא נסתפק לו בזה ואדרבה חשב הדין בפשוט שאין לחלק בין שפחה לשפחה כי היכי דליכא לאפלוגי בין עכו"ם לעכו"ם שאם לא כן היה להם בגמ' לברר וכ"כ בפרק ט' מהל' עבדים וכו' ולענין ירושה חלוק בין תלמיד חכם וכו' משום דירושה בידו הוא להנחילו ולתת לו נכסיו במתנה אפילו יהיה עבד גמור וכיון שהוא בחזקת כשרות אמרינן העמד חזקת כשרות של זה כנגד חזקת שפחות של זו ונשאר דין מגו ואף על פי שביאתו זנות מ"מ אין איסורה חמור כל כך והכשרים מדקדקים בין איסור חמור לקל אבל בשאר בני אדם ליכא אלא מגו במקום חזקת שפחות ואין אומרין מגו במקום חזקה כי הך ואין מוציאין הממון מיד היורשים והאריך עוד בזה ואין כאן מקום להאריך:
{{עוגן1|ס}}) שם בפ"ד מה' נחלות דין ו' ממשנה מי שיש לו בן וכו' חוץ מן השפחה וכו' בפ"ב דיבמות דף כ"ב ע"א וכ' ה"ה מ"ש הרי"ף דחזינן לגאון דמספקא ליה בשפחה דידיה אי אמרי' אין אדם עושה בעילתו זנות בודאי שחררה וכו' ורבינו ז"ל לא נסתפק לו בזה ואדרבה חשב הדין בפשוט שאין לחלק בין שפחה לשפחה כי היכי דליכא לאפלוגי בין עכו"ם לעכו"ם שאם לא כן היה להם בגמ' לברר וכ"כ בפרק ט' מהל' עבדים וכו' ולענין ירושה חלוק בין תלמיד חכם וכו' משום דירושה בידו הוא להנחילו ולתת לו נכסיו במתנה אפילו יהיה עבד גמור וכיון שהוא בחזקת כשרות אמרינן העמד חזקת כשרות של זה כנגד חזקת שפחות של זו ונשאר דין מגו ואף על פי שביאתו זנות מ"מ אין איסורה חמור כל כך והכשרים מדקדקים בין איסור חמור לקל אבל בשאר בני אדם ליכא אלא מגו במקום חזקת שפחות ואין אומרין מגו במקום חזקה כי הך ואין מוציאין הממון מיד היורשים והאריך עוד בזה ואין כאן מקום להאריך:

גרסה מ־00:56, 8 במאי 2018

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רעט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


א) ל' הרמב"ם ריש פרק ד' מהלכות נחלות משנה פרק ח' דבבא בתרא (דף קל"ד ע"א):

ב) כ' ה"ה ומ"ש שם במשנה זה אחי אינו נאמן מתפרש שם (דף קלה ע"א) לענין ירושת אביהם וכשיש שם אחים אחרי' שאינם מודים שזה אחיהם אבל לענין ירושת נכסי הלה האומר זה אחי ודאי נאמן דהא אלו בעי למיתן ליה במתנה מצי יהיב וזה פשוט:

ג) מפורש בפ"ז דגיטין דף ע"א ע"א:

ד) שם ד"ב וכ' ה"ה זה מבואר דאילו לרבי יהודה דאמר יכיר יכירנו לאחרים (ברייתא שם ד' קנ"ז ע"ב) לא אמר אלא בבנו אבל בשאר קרובים לא:

ה) מבואר שם:

ו) כן כתב הרמב"ם שם שנ"ל כן והביא ה"ה ב' טענות לסייעו ואין כאן מקום להאריך:

ז) וביאר שם דכל שאין דברי לגבי בנו ממש אינו נאמן:

ח) שם ד"ג מימרא דרבי יוחנן שם:

ט) ברייתא שם וכתב הרב המגיד והטעם דאע"ג דאלו בעי למיהב ליה נכסיו חצי יהיב מ"מ כיון שהכירו פעם אחד בעבד לא כל כמיניה לחזור וכו' וה"ל כמגו במקום עדים:

י) זה הוא גירסת הכ"מ ברמב"ם וכתב שנראה שרבינו היה גורס בגמ' התם דקרו ליה עבדא בר אמה ע"ב אבל בספרי' שלפנינו איתא בר מאה זוז כלשון הגמ' וכן כתב הטור:

כ) שם במימרא דרב יוחנן שם פי' ושם פורעי' מס על העבדים:

ל) טור ס"ט בשם הרמ"ה וביא' שם דבני ממזר הוא הימני' רחמנא דאיכא למימר דאולודי מחייבי כריתות א"נ כגון דידוע דבר איתתי' דאמר עליה דלאו בריה הוא:

מ) שם דין ה' ברייתא בפרק ב' דברכות דף ט"ו ע"ב וכפי פירושי שם:

נ) ברמב"ם איתא בני:

ס) שם בפ"ד מה' נחלות דין ו' ממשנה מי שיש לו בן וכו' חוץ מן השפחה וכו' בפ"ב דיבמות דף כ"ב ע"א וכ' ה"ה מ"ש הרי"ף דחזינן לגאון דמספקא ליה בשפחה דידיה אי אמרי' אין אדם עושה בעילתו זנות בודאי שחררה וכו' ורבינו ז"ל לא נסתפק לו בזה ואדרבה חשב הדין בפשוט שאין לחלק בין שפחה לשפחה כי היכי דליכא לאפלוגי בין עכו"ם לעכו"ם שאם לא כן היה להם בגמ' לברר וכ"כ בפרק ט' מהל' עבדים וכו' ולענין ירושה חלוק בין תלמיד חכם וכו' משום דירושה בידו הוא להנחילו ולתת לו נכסיו במתנה אפילו יהיה עבד גמור וכיון שהוא בחזקת כשרות אמרינן העמד חזקת כשרות של זה כנגד חזקת שפחות של זו ונשאר דין מגו ואף על פי שביאתו זנות מ"מ אין איסורה חמור כל כך והכשרים מדקדקים בין איסור חמור לקל אבל בשאר בני אדם ליכא אלא מגו במקום חזקת שפחות ואין אומרין מגו במקום חזקה כי הך ואין מוציאין הממון מיד היורשים והאריך עוד בזה ואין כאן מקום להאריך:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון