רש"י/במדבר/יז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל) |
מ (הטמעת קישורים) |
||
שורה 48: | שורה 48: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''והשכתי.''' כמו וישכו המים {{ממ|בראשית ח | '''והשכתי.''' כמו וישכו המים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ח#|בראשית ח]]}}, וחמת המלך שככה {{ממ|אסתר ז'}}: | ||
== כא == | == כא == |
גרסה מ־13:03, 23 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב
ואת האש. שבתוך המחתות:
זרה הלאה. לארץ מעל המחתות:
כי קדשו. המחתות ואסורין בהנאה, שהרי עשאום כלי שרת:
ג
החטאים האלה בנפשתם. שנעשו פושעים בנפשותם, שנחלקו על הקב"ה:
רקעי. רדודין:
פחים. טסים מרדדין, טינדי"ש בלעז:
צפוי למזבח. למזבח הנחשת:
ויהיו לאות. לזכרון, שיאמרו, אלו היו מאותן שנחלקו על הכהנה ונשרפו:
ד
וירקעום. איטינ"דריש בלעז:
ה
ולא יהיה כקרח. כדי שלא יהיה כקרח:
כאשר דבר ה' ביד משה לו. כמו עליו, על אהרן דבר אל משה שיהיו הוא ובניו כהנים, לפיכך לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן וגו'. וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור, פתרונם כמו על. ומדרשו, על קרח, ומהו ביד משה ולא כתב אל משה" רמז לחולקים על הכהנה שלוקין בצרעת כמו שלקה משה בידו, שנאמר ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג (שמות ד'), ועל כן לקה עזיהו בצרעת (דברי הימים ב' כ"ו):
יא
וכפר עליהם. רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע, שהקטרת עוצר המגפה, כדאיתא במסכת שבת (דף פ"ט):
יג
ויעמד בין המתים וגו'. אחז את המלאך והעמידו על כרחו, אמר לו המלאך, הנח לי לעשות שליחותי, אמר לו משה צוני לעכב על ידך, אמר לו אני שלוחו של מקום ואתה שלוחו של משה, אמר לו אין משה אומר כלום מלבו אלא מפי הגבורה, אם אין אתה מאמין, הרי הקב"ה ומשה אל פתח אהל מועד, בא עמי ושאל, וזהו שנאמר וישב אהרן אל משה. ד"א, למה בקטרת לפי שהיו ישראל מליזים ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא, על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש, אמר הקב"ה, תראו שעוצר מגפה הוא והחטא הוא הממית (מכילתא שמות י"ז):
יח
כי מטה אחד. אע"פ שחלקתים לשתי משפחות, משפחת כהנה לבד ולויה לבד, מכל מקום שבט אחד הוא:
כ
והשכתי. כמו וישכו המים (בראשית ח), וחמת המלך שככה (אסתר ז'):
כא
בתוך מטותם. הניח באמצע, שלא יאמרו, מפני שהניחו בצד שכינה פרח (תנחומא אחרי מות):
כג
ויצא פרח. כמשמעו:
ציץ. הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל:
ויגמל שקדים. כשהכר הפרי הכר שהן שקדים, לשון ויגדל הילד ויגמל (בראשית כ"א), ולשון זה מצוי בפרי האילן, כמו ובסר גמל יהיה נצה (ישעיהו י"ח), ולמה שקדים הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפרות, אף המעורר על הכהנה פרענותו ממהרת לבא, כמו שמצינו בעזיהו והצרעת זרחה במצחו (דברי הימים ב' כ"ו). תרגומו וכפית שגדין, כמין אשכול שקדים יחד כפותים זה על זה:
כה
למשמרת לאות. לזכרון שבחרתי באהרן לכהן ולא ילונו עוד על הכהנה:
ותכל תלונתם. כמו ותכלה תלנותם. לשון זה שם מפעל יחיד לשון נקבה, כמו תלנתם, מרמור"יש בלעז. ויש חלוק בין תלנותם לתלנתם, תלנתם תלנה אחת, תלנותם שם דבר בלשון יחיד ואפלו הם תלנות הרבה:
כח
כל הקרב הקרב וגו'. אין אנו יכולין להיות זהירין בכך, כלנו רשאין להכנס לחצר אהל מועד, ואחד שיקריב עצמו יותר מחברו ויכנס לתוך אהל מועד ימות:
האם תמנו לגוע. שמא הפקרנו למיתה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |